הפנטזיות על ההוא מהעבודה שיגעו אותי
יום הולדת לאהוב שלי. בתאריך בו כותבים שלל ברכות ואיחולים מרגשים, אני חוזרת למציאות של חיי - הבעל הילדים
אני נשואה קרוב לשבע שנים. בלעתי הרבה צפרדעים, אבל לרגע לא חשבתי שהתחתנתי עם הנסיך. אני רואה את חיי הנישואים כשותפות עסקית לכל דבר: מגדלים את הילדים ביחד (מנהלים את העסק), אבל לא נכנסים זה לעומקו של זה.
לא נכנסתי למוסד הנישואים תמימה ומלווה בזיקוקין די-נור. להיפך. אני לא מאמינה באהבה נצחית, בטח לא כשילדים מתחילים להסתובב בבית. בשביל אהבה נצחית עם אותו בן זוג צריך לעבוד קשה, והרי לכל אחד מאיתנו יש כבר עבודה אחת, אז למי יש כוח לעוד משמרת כשהוא מגיע הביתה?
כאשה החיה בזוג, שאמנם רוצה באופן תמידי לחזור לחיי הרווקות ההוללים, אל המרחבים והבקרים בהם מתעוררים ולא יודעים מי זה שישן לידך אבל זוכרים טוב מאוד מה עשיתם, פינטזתי מידי פעם על לילה חד פעמי. כמו פעם, כמה שעות בלי לדעת כלום על מי שנמצא בתוכך עכשיו. לא לשאול מה המזל שלו, איפה הוא עובד, מאיזה מוצא הוא ואם יש לו השכלה אקדמאית. סתם אחד שיגמור, ידאג גם לי לזה ובבוקר יילך.
מובן שהחלום לא התגשם. ברור שגם לא עשיתי שום דבר כדי שזה יקרה: לא הלכתי לבר אפל כדי לחפש מישהו להרפתקה ללילה אחד.
דמיינתי את עצמי אוחזת בגבריותו
ואז, כמו נבואה שמגשימה את עצמה, הוא נכנס לחיי. הכרתי אותו מתחום הספורט, אבל מרחוק, רק ידעתי על קיומו.
מעולם לא הצלחתי להסביר את אופן ההיכרות שלי איתו, בכל זאת שנינו נשואים. לא הבנתי למה ירדתי מהקומה שלי לשלו כשגיליתי במקרה שהוא עובד איתי. ידעתי עוד קודם מי הוא ואיך הוא נראה, אבל במציאות, במרחק נגיעה, ולא מהיציע – הוא נראה הרבה יותר טוב. הוא פשוט ענה על דרישות הטעם הבסיסיות שלי: כהה, גברי וקשוח. יותר מכל תהיתי מדוע אלוהים עשה לי את זה דווקא עכשיו, כשניסיתי לנסות להשקיע בנישואיי.
למרות הכתובה וטבעת הנישואים על אצבעי חשקתי בו יותר ויותר מיום ליום. בכל פעם שנתקלתי בו הפשטתי אותו במחשבתי. היה לי ברור שאם אי פעם נתפשט באמת ולא רק בדמיון יהיה זה האקט המדהים ביותר עלי אדמות.
הרגשתי כמו נערה שמחכה לפעם הראשונה, רק עם תובנה של אשה נשואה שיודעת שלא צריך לשים תחתונים מתחת למכנסיים לקראת המפגש איתו. הציפייה והמחשבות הוציאו אותי מדעתי. התשוקה הרגה. קל היה לי לדמיין את עצמי נכנסת למשל למשרדו, מתיישבת עליו, מכניסה את ידי מתחת למכנסיו ואוחזת בגבריותו.
תשוקה לסקס היא תשוקה לעוד משהו
בין המחשבות על למרוח אותו בקרם בריח תות וללקק גיליתי שהוא אדם משכיל, אינטליגנטי, אופטימי עם חוש הומור, ובנוסף לתחום הספורט המשותף לנו – כיף היה לדבר איתו ואפילו לחלוק איתו רגעים וסיפורים אישיים ביותר.
אבל דקה לפני שהתחלתי להאמין שיש אהבות אמת ושהאביר על הסוס הלבן נמצא כמה מאות מטרים ממני חזרתי למציאות. שם יש בעל אחד, בית וילדים.
אולי זה משהו שיכול היה להיות אמיתי ויכולתי להפוך לאחת הנשים שמאמינות באגדות ומגשימות פנטזיות. סביר יותר להניח שחוויה לוהטת כזו היא בסך הכל תוצר של שני אנשים נשואים, שאולי גם רעבים לסקס אחר שהם לא מקבלים בבית, אבל יותר מכך הם רעבים למשהו שהיה שם כשהיינו צעירים ופנויים: בלי מחויבות, ללא רגשות, רק משיכה, תשוקה וניצוצות.
מזל טוב!
לפנייה לכתב/ת 
