לוקחים לכם את הטבע מתחת לרגליים

סוף השבוע עומד להיות אביבי (אפילו חם, אומרים החזאים). הגשמים שירדו בחודש שעבר צבעו אזורים שלמים בארץ בירוק עז והשדות התמלאו בפריחות צבעוניות. רק דבר אחד יכול לקלקל לכם את הטיול הנעים: שר הפנים אלי ישי החליט אתמול לאשר את הרפורמה בתיכנון ובבנייה, ולהעביר אותה לאישור הממשלה. אם המהלך הזה יאושר, ייתכן שבעוד שנים לא רבות כבר לא יהיה איפה לטייל. 

השטחים הפתוחים בישראל הולכים ומצטמצמים, וערכי טבע נדירים נמצאים תחת לחץ מתמיד מצד יוזמות פיתוח ובנייה - פרטיות וממשלתיות כאחד. אך הנזק לא מסתכם רק בפגיעה במערכות אקולוגיות, והשטחים הפתוחים חשובים לא רק לחוקרים מתחום מדעי החיים; הם חיוניים לכולנו: הם תורמים לאיכות האוויר שאנו נושמים, למיתון הטמפרטורה האזורית וההתחממות הגלובלית, הם מבטיחים את מילוי מאגרי מי התהום והם מספקים מקום מפלט מהרעש וההמולה של העיר.

ישראל אינה ארץ רחבת ידיים והשטחים הפתוחים אינם רבים. ממשל אחראי היה שומר עליהם מכל משמר. לצערנו, ההיפך הוא הנכון. דווקא הממשלה היא זו, שבניגוד למדיניות התכנון שלה, מקדמת עשרות מוקדי פיתוח בלב השטחים הפתוחים, מקימה תשתיות הרסניות, מעודדת יוזמות תיירות שאינן מתחשבות בטבע הרגיש ומאשרת הקצאת קרקעות חקלאות בצורה גורפת. נדמה שכל מה שמעניין את מקבלי ההחלטות הוא מעמד גזירת הסרט, ולא העתיד הרחוק יותר.

המאבק על השטחים הפתוחים:

• בריכת החורף בפולג: יש ביצות שלא מייבשים
• השדות של גלילות: ריאה ירוקה בלפיתת חנק
• אושרה בנייה על רכס החרמון - אבל בשלבים
• בטון אפור במקום שדה ירוק
  

על עתידם של השטחים הפתוחים מרחפת סכנה נוספת: בחודשים האחרונים מקדם ראש הממשלה הרחק מעין הציבור את הרפורמה בחוק התכנון והבנייה. הממשלה משגרת מסרים עמומים המבטיחים ייעול וקיצור של הליכי התיכנון והרישוי. אלא שמהמידע שנחשף אט אט עולה כי החוק במתכונתו הנוכחית עלול להוביל לפגיעה קשה ביכולת לשמור על מעט השטחים הפתוחים שעוד נותרו, ולתכנן את העתיד בצורה אחראית לטובת כלל הציבור.

אם המהלך יצא לפועל, מי שישלוט במוקדי קבלת ההחלטות יהיו גורמים בעלי אינטרס מובהק - פוליטי או כלכלי. יש סכנה אמיתית שהציבור לא יוכל להשמיע את קולו כאשר מתכננים ומשרטטים את דמותה של הארץ בה הוא רוצה לגדל את ילדיו ונכדיו.

אין ספק שיש מקום לחזק ולשפר את מערכת התכנון, אך במתכונת הנוכחית נראה שהמהלך לא יפתור את הבעיות הישנות אלא רק יצור בעיות חדשות - חמורות שבעתיים. העיקרית שבהן היא חיסול השטחים הפתוחים, ושלילת כוחו של הציבור להתנגד לצעדים הללו ולהשפיע על איכות חייו.

הרפורמה בתיכנון ובנייה מטיבה עם קבלנים ובעלי שררה. היא מזיקה לטבע, לאדם ולמדינה. בלי מערכת תכנון מקצועית, שקופה, ושהציבור שותף בהחלטותיה, כבר לא נוכל לשאול יותר "לאן נטייל השבוע?" - כי לא יהיה לאן.