האיחוד האירופי: נעזור ליוון, אך לא בכל מחיר

גורמים רשמיים באיחוד האירופי מסרו כי ישנה הסכמה כללית שיש לסייע ליוון, וכי מנהיגי האיחוד האירופי יוציאו הודעה משותפת על המשבר ביוון במהלך הפגישה הצפויה בנושא מחר (ה'), מבלי שפירטו מה ייכתב בהודעה. המשבר הנוכחי חשף את מה שנחשב כ"עקב אכילס" של האיחוד - מדינות עדיין חופשיות להוציא כספים כאוות נפשן, אך החלטותיהן עלולות להשפיע על כל 16 מדינות האיחוד. מדינות שמסייעות ליוון מסתכנות בהגדלת הוצאות ההלוואות שלהן כתוצאה מכך, ועלולות למצוא עצמן נקלעות לקשיים.

עובדי המדינה השובתים היום למשך 24 שעות ביוון, מונעים את פעילות שדות התעופה, את עבודת השירותים הממשלתיים ברחבי המדינה ובתי החולים פועלים במתכונת חירום. האיגודים מוחים על תכנית הקיצוצים של הממשלה בניסיון להתמודד עם המשבר הכלכלי, הכוללת הקפאת שכר, הקפאה של העסקת עובדים חדשים, חיתוך בתגמולי ההשתלמות והעלאת גיל הפרישה.

"היום העובדים נותנים את תשובתם", זעקו הרמקולים במרכז אתונה. "זוהי מלחמה נגד העובדים ואנחנו נשיב במלחמה, במאבק בלתי פוסק עד שהמדיניות הזו תתהפך", אמר כריסטוס קטציוטיס, נציג של מפלגה קומוניסטית השותפה לארגוני העובדים.

ראש ממשלת יוון, ג'ורג פפנדראו, שנמצא בפריז לפגישה עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי אמר שוב ושוב כי במידה ולא כולם יתרמו לפתרון, כולל העובדים, המדינה תשקע תחת חובות הענק שלה. אך ארגוני העובדים לא שוכנעו, והיום הסתיימו שבועות של המתנה מצידם, במהלכם בחנו מה מדיניותה של הממשלה הסוצאליסטית החדשה.

"אלו לא העובדים שלקחו את כל הכסף, אלא הפלוטוקרטיה - שלטון העשירים, הם אלו שצריכים להחזיר את הכסף", אמר אלכסנדר פוטאמיטיס, סוחר ימי בפנסיה. "לא אכפת לי מהבעיות של המדינה, אני לא גנבתי יורו אחד, אז מדוע עלי לשלם?", אמר כריסטוס, אדם מבוגר שמספר כי פרש לאחר 47 שנות עבודה, וכעת הוא בקושי שורד עם פנסיה של 649 יורו (880 דולר) בחודש. הוא סירב לומר את שם משפחתו, ואמר כי הוא מפחד לאבד את הקצבה אם יתגלה שהתלונן בפומבי.

גורמים דיפלומטיים טענו כי שרי האוצר של גוש היורו, אמורים לקיים היום ועידה טלפונית כדי לדון במצב ביוון, כשהאפשרות שתידון היא תכנית 'סיוע כלכלי' למדינה. חובותיה של יוון עומדים על 420 מיליארד אירו - 12.7% מהתמ"ג שלה בשנת 2009 - חוב הגדול פי 4 ממה שהאיחוד האירופי מתיר למדינות החברות בו.