אני רווקה חד-הורית, ברוך השם

אפשר להתווכח האם ראוי או לא ראוי להביא ילדים לעולם באמצעות בנק-הזרע, אבל האמת היא שאין לי שום צורך לעשות את זה בשלב הזה של חיי. אני אם יחידנית מבחירה, דתייה, ומגדלת ילדה בת ארבע המלאה בשמחת חיים ובאהבה. עבורי היא עולם ומלואו, היא לא חלק מסטטיסטיקה זו או אחרת. אני מודה כל יום לאלוקים על כך שניתנה לי האפשרות ללדת את ילדתי, ומאמינה שההשגחה האלוקית מתבטאת בין השאר בפלאי המדע והטכנולוגיה, שאיפשרו זאת לי ולנשים נוספות. בלבי גם הערכה והוקרה לכמה רבנים אורתודכסיים, אנושיים ואמיצים, שפסקו כי רווקוּת חד-הורית אפשרית במסגרת ההלכה. 

לעומת זאת, אפשר, ראוי וצריך להתווכח עם אמירות חסרות שחר, שלא פותחות דיון רציני ויורדות למקום נמוך. אמירות כמו שהשמיע אבי רט בטור "אמא יש רק אחת". 

המאמר מציג בבהלה סטטיסטיקות המצביעות על גידול במשפחות חד-הוריות, ומדביק אליהן כבשמיכת טלאים, סטטיסטיקות נוספות על התעללות מינית ופורנוגרפיה. אין במאמר שום נסיון למצוא קשר סיבתי בין הנתונים, מלבד קשרים אסוציאטיביים הקיימים במחשבתו של המחבר. הוא טוען, ובצדק, שפורנוגרפיה יוצרת "עולם מעוות של מהי זוגיות, אהבה, אינטימיות ומשפחה" - אבל משום מה מחליט לקשר את הטענה הזו לאמהוּת היחידנית. צידוק לוגי? עזבו אתכם מזוטות.

אין לך הוכחה גלויה יותר לטענה החלושה מאשר הטשטוש הרב וההסתייגויות שהמאמר "מנוקד" בהן. הנה דוגמה: "אולי לגמרי אין קשר בן סוגיית החד-הוריות לבין הנושא המיני, ואולי יש קצת קשר בנקודה זו או אחרת". ולמרות שאין בדבריו אמירה ברורה, יש לו הצעות אופרטיביות והמלצה: "שגורמים מקצועיים מתחומי החינוך והרווחה יבדקו תפישות חדשות ושגויות בנושא זוגיות ומיניות". אני תוהה למה הוא מתכוון. האם את התפישות השגויות של ילדי האמהות היחידניות יש לבדוק?! או שמא תפישות כל ילדי ישראל התקלקלו בשל תופעת החד-הוריות?!

אלימות שבכתב

אלימות מינית היא, לצערנו, מנת חלקם של כל המגזרים באוכלוסייה. מפרסומים בתקשורת ברור שהתעללות בילדים קיימת גם בחוגים חברתיים ששומרים באדיקות על מבנה חיים זוגי התואם, לדעת המחבר, את כוונת מעשה בראשית (למעשה, עד לפני כ-1,000 שנה מבנה המשפחה לא היה בדיוק זוגי וגבר יכול היה לשאת כמה נשים, אך אין זה נושא הדיון). בשנה האחרונה נחשפו מקרי התעללות חמורים בילדים בתרבויות שרחוקות מ"הגדרות חדשות של חופש ופתיחות" כרחוק מזרח ממערב - למשל "אמא טאליבן". 

לעומת זאת, לפי מחקרים שונים, שנעשו בעיקר בארצות-הברית, ילדים שנולדו לאם יחידנית מבחירה - שלרוב בחרה באפשרות הזו בשל אילוצו של השעון הביולוגי - הם לרוב ילדים בריאים ומאוזנים. אני באופן אישי מכירה עשרות ילדים כאלו, שהם ילדים נהדרים שעם ישראל בהחלט יכול להתברך בהם.

בשנים האחרונות יש תחושה שהאלימות הולכת וגוברת - ולא רק בתחום ההטרדות המיניות. מקרי רצח במשפחה ומחוצה לה מתרחשים בתדירות גבוהה. יש אלימות בקרב בני הנוער ובמערכת החינוך. יש אלימות בכבישים. יש אלימות מילולית וחוסר סובלנות כלפי מי שחושב אחרת, והיא מתבטאת בפוליטיקה

ובאמצעי התקשורת. יש אלימות מוחצנת וגלויה, ויש אלימות סמויה או מרומזת. בעיית האלימות לסוגיה, היא בעיה מטרידה ומעיקה בעלת שורשים עמוקים. נסיון שטחי לקשור בין סוג זה או אחר של אלימות לתופעת המשפחות החד-הוריות, תוך הפחדה מ"פיצוץ משפחתי וחברתי" שיפגע בכולנו, ותוך פיזור רמזים לא מנומקים המשותפים לפורנוגרפיה ולחד הוריות - הוא בעצמו סוג של אלימות. 

אם לכותב זה לא ברור, מבנה המשפחה המסורתי הוא המועדף ויישאר מועדף על-ידי רובה המכריע של האוכלוסייה. המלחמות שרבנים מסוימים מנהלים חדשות לבקרים להגנת המבנה הנ"ל הן מיותרות לחלוטין, וכמוהן כהתפרצות לדלת פתוחה. ההפחדה מ"פיצוץ משפחתי וחברתי" היא מיותרת. רוב הפיצוצים שמסביבנו מתרחשים בגלל בורות ודעות קדומות. רוב הפיצוצים שמסביבנו מתרחשים בגלל שנאת חינם ושלילת האחר. מוטב לכולנו כי נהיה זהירים בדברינו, ונחשוב פעמיים לפני שאנו מטילים רפש על הזולת. במיוחד אנשי הציבור שביננו.