מחכים למשיח
במשך שלוש שעות חרך מרדכי בן-דוד את הבמה של היכל התרבות והוכיח שהמוזיקה החסידית כאן להישאר. הגרנד-פינלה היה כמובן המגה-להיט "משיח משיח"
"יש פה מישהו שזוכר מתי הופעתי פה בפעם האחרונה?" שאל מרדכי בן-דוד את אלפי האנשים שמילאו את היכל התרבות התל אביבי אמש (יום א'), אבל אף אחד בקהל לא ממש זכר. הסיבה לכך היא שאכן עברו הרבה שנים (25 שנה, לדעת המחמירים) מאז הפעם האחרונה שמרדכי בן דוד - האיש וה"משיח משיח" - צבע את ההיכל בשחור וסרוג.
אז נכון, בשנה הבאה יחגוג מרדכי בן-דוד את יום הולדתו ה-60, אבל כל מי שזכה לראות את MBD רץ, קופץ, מרחף על הבמה ומכשף את הקהל לא יוכל למצוא שום סימני חלודה. הבנאדם עולה לבמה עם אנרגיות של זמר מתחיל שקיבל את הופעת חייו - והקהל מגיב בהתאם.
יש לא מעט דיבורים על שקיעתו האיטית של ז'אנר הפופ החסידי, שבן-דוד ואברהם פריד אחראים להמצאתו, אבל נראה שכל זמן ששניהם בכושר ההופעות הנוכחי שלהם - גם אם הם כבר מתקשים לייצר להיטים בסגר גודל של "משיח משיח" או "תניא" (פריד) - ייקח הרבה מאוד זמן עד שהתופעה תיעלם. מה גם שבשלב זה נכנסים לתמונה מלחינים כמו אהרן רזאל, שדואגים לרענן את הפלייליסט הבן-דוידי.
רזאל החל לכתוב לא-מעט שירים לבן-דוד, ולבנו - יידל ורדיגר, והחיבור המושלם הגיע עם עלייתם של השלושה לבמה, לטובת טריו מקפיץ עם שהראה לכולם שהגנטיקה במשפחת ורדיגר עובדת שעות נוספות. ברקע ניגנה תזמורת איכותית במיוחד מבית היוצר של רפי גריידי, כשמעל כולם התבלט הסקסופוניסט דניאל זמיר, שביצע דילוגים קלילים מעולם הג'אז לעולם החסידי.
לא מעט מההכנות שקדמו להופעה התעסקו בשאלת ההפרדה אך לבסוף, היכל התרבות שכבר ידע לא מעט מאורעות בחייו, חזה אתמול בתופעה ייחודית - כשחלקו התחתון של ההיכל הוקדש לצד הגברי - והנשים תפסו את מקומן ביציע.
המופע נמשך כמעט שלוש שעות, שגם הן היו רחוקות מלספק את תאוותו של הקהל, שרצה לשמוע את כל עשרות הלהיטים שהוציא בן-דוד בשנות פעילות מוזיקלית ענפה. הערב נחתם במגה-להיט "משיח משיח" - שיר המנון כמעט פולחני. לולא הסאונד שהיה החוליה החלשה בערב הזה - זה היה קרוב למושלם.
לפנייה לכתב/ת 
