שלמה אליהו "שוקל אמצעים משפטיים"

שלמה אליהו, המחזיק ב-9.6%, ממניות בנק לאומי פרסם היום (ו') הודעה, לפיה הוא רואה בהחלטת דירקטוריון בנק לאומי

לדחות את האסיפה הכללית שכונסה לפי דרישתו "החלטה בלתי חוקית". לפיכך "הוא שוקל לנקוט באמצעים לרבות צעדים משפטיים על מנת למצות את זכויותיו ואת זכויות בעלי המניות".

דירקטוריון בנק לאומי דחה את האסיפה הכללית שזומנה ל-11 במרס, ככל הנראה לאמצע אפריל, בעקבות חוות הדעת של פרופ' שרון חנס ופרופ' עמרי ידלין.

הבנק טרם קבע מועד חדש לקיום האסיפה ומסר בהודעתו כי "הדירקטוריון יקבל החלטה חדשה לגבי כינוס אסיפה חדשה במועד קרוב ככל הניתן".

בחוות הדעת של שני המומחים נכתב כי "על הבנק לכבד שלושה מסלולים שבהם רשאי בעל מניות להציג את מועמדותו לדירקטוריון: מסלול זימון האסיפה המיוחדת לפי סעיף 63 לחוק החברות, שעל פיו רשאי בעל מניות המחזיק לפחות 5% מהון המניות של החברה לדרוש זימון של אסיפה מיוחדת; מסלול סעיף 66 לחוק החברות המאפשר לבעל מניות המחזיק 1% מזכויות ההצבעה בחברה להעלות עניין על סדר יומה של אסיפה כללית המתקיימת ממילא; ומסלול העמדת המועמדים מכוח תקנה 87 לתקנון הבנק - וזאת לגבי כל בעלי המניות של הבנק".

שני המסלולים הראשונים רלוונטיים למהלך שביצע אליהו, שהאסיפה הכללית שזומנה ל-11 במרס כונסה לבקשתו - עקב רצונו להציע את נגיד בנק ישראל לשעבר ד"ר דוד קליין לתפקיד דירקטור. המסלול השלישי רלוונטי לכל בעלי המניות של לאומי; עד כה נרשמו ארבע מועמדויות לתפקיד דירקטורים בהתאם לסעיף 87 בתקנון הבנק: איזי תפוחי, עמוס ספיר, רוברט צנטלר ויוסף מוזסון. מועמדים נוספים צפויים להגיש את מועמדותם לתפקיד בעקבות דחיית האסיפה.

תיפתח מחדש רשימת המועמדים

עקב דחיית האסיפה, ועדת המניות בראשות עו"ד מרגלית נוף צפויה לפתוח מחדש את רשימת המועמדים שלה לתפקיד. ועדת המניות הציעה במקור את מועמדותם של גליה מאור ואת הארכת כהונתם של ארבעה דירקטורים המסיימים את חוזה העסקתם השנה – משה וידמן, יעקב גולדמן, נורית סגל ומשה דברת. לאחר פרישתה של מאור מהמירוץ, דחיית האסיפה משמעותה הצעת מועמד חדש על ידי ועדת המניות במקום מאור. עם זאת, ההערכות הן כי הוועדה עשויה לבצע שינויים גם ביתר המועמדים שלה.

אחרי פרישת גליה מאור מהמירוץ ליו"ר לאומי, שלמה אליהו הצהיר במכתב ששלח לבנק והתפרסם ביום ד' האחרון, כי למדינה אין בסיס מוסרי להתערב בהכרעה. הוא נימק זאת בכך שלמדינה אחזקות מיעוט בבנק (11.4%), וכי הצהירה כי בכוונתה למוכרן. 

לדברי אליהו אז, "בנסיבות כאלה, רגע לפני המדינה מוכרת את יתרת מניותיה הקטנה ממילא, נשמט גם כל הבסיס המוסרי לנסיונה של המדינה לעשות שימוש בכוח ההצבעה שלה על מנת להשפיע על ניהול הבנק לאחר לכתה".

החשש המרכזי של אליהו הוא כי המדינה תנצל את כוחה על מנת למנות יו"ר לא משיקולי טובת הבנק, אלא כפעולה של קידום מקורבים. אליהו מציין כי "כל נסיון לעשות שימוש בכוח ההצבעה של המדינה לצורך קידום מועמדים בעלי קשרים כאלה ואחרים הוא נסיון פסול מיסודו". אליהו חוזר במכתב על הצעת המועמד מטעמו לתפקיד היו"ר - דוד קליין.

אליהו מחזיק כיום כ-9.6% ממניות בנק לאומי, וקרא במכתבו לבעלי המניות מטעם הציבור לחסום נסיונות של המדינה, אם יהיו כאלה, למינוי מקורבים ומועמדים לא ראויים. לדברי אליהו, "אם כל אחד מאיתנו יצביע עבור המועמד המתאים ביותר, מועמד זה ייבחר ברוב גדול, בין אם המדינה תתמוך בבחירתו ובין אם לאו".