לא רק מי ים: המים במאגרי החוף המלוחים יותפלו

הכנרת אולי מתאוששת מהגשמים בצפון, אבל מאגרי מי התהום של ישראל - האקוויפרים - במצב מדאיג. אקוויפר החוף, אחד משלושת מאגרי המים המרכזיים של המדינה, עובר כבר שנים תהליך בלתי הפיך של המלחה. מקור המלח בשאיבת היתר מהאקוויפר, אך גם בהשקיית הקרקע שמעליו בקולחין - שפכים המכילים מלחים.

המים המליחים באקוויפר כבר כמעט ואינם מאפשרים שאיבה או שימוש, אך פרויקט התפלה חדש של חברת מקורות יאפשר כעת לנצל את מאגר המים החיוני הזה. אם הכל ילך על פי התוכנית, עד שנת 2013 ייבנו לאורך רצועת האקוויפר שני מתקני התפלה שיתפילו יחד 42 מיליון מ"ק בשנה ממימיו.

הפרויקט, שזכה בשבוע שעבר לאישור רשות המים, פועל במתכונת נסיונית במתקן התפלה קטן בגרנות, שליד שדה ורבורג. מתקן זה מתפיל נכון להיום כ-4 מיליון מ"ק מים בשנה. עתה, משהתקבל האישור להרחיב את הפרויקט, מקורות תפעל להגדיל את הכמות ל-20 מיליון קוב. העבודות בשטח כבר החלו ובמקורות מעריכים כי בחודש יוני השנה תוכפל כמות המים המותפלים, ותוך כשנה ניתן יהיה להפעיל את המתקן בהיקפיו המירביים.

למתקן זה צפוי להצטרף מתקן נוסף באזור להט שבדרום שגם הוא יניב בעתיד כ-20 מיליון מ"ק בשנה, ומתקן נוסף בגת שפועל כבר היום בהיקף מצומצם. עלות הפרויקט מוערכת בכ-570 מיליון שקל.

השקיה במים מותפלים תציל בעתיד את האקוויפר

"ישנה כיום הסכמה בין ההידרולוגים שרצועה שלמה של אקוויפר החוף הומלחה. הרצועה הזו ממוקמת, על פי ההערכות, בין גדרה לאזור שדרות, והמטרה שלנו היא לטפל בה כדי למנוע מהנזק להתפשט", הסביר ל-ynet דני סופר, מנהל מרחב מרכז במקורות.

כיצד תסייע ההתפלה לשיקום האקוויפר? סופר הבהיר כי בטווח המיידי, המים המליחים המיועדים להתפלה יישאבו מכ-40 קידוחים שונים באזור ויסייעו להוצאת המלחים וניקוי המאגר. במים המותפלים ישתמשו להשקיה חקלאית. השקיה זו תתרום לשיקום האקוויפר בטווח הארוך משום שהם יחלחלו לקרקע ויסייעו - בתהליך שייארך שנים - "להמתיק" בהדרגה את המאגרים התת-קרקעיים, וימתנו את ההשפעה השלילית של ההשקיה בקולחין, שמוסיפה לקרקע על פי ההערכות אלפי טונות של מלח בשנה.

ראובן סוקר, מנהל מתקני ההתפלה במקורות, ציין כי בניית התשתיות של הפרויקט כולו נעשתה מתוך מחשבה סביבתית. "בסוף תהליך ההתפלה נותר הרכז, המכיל את המלחים שהוצאו מן המים בתהליך ההתפלה", הוא מסביר. "במשרד להגנת הסביבה הציבו לפרויקט דרישה כי הרכז ממתקנים אלה יועבר באמצעות צינור, שימתח על פני 28 קילומטרים עד הים באשקלון".

הרכז המתקבל משני המתקנים בגרנות ובלהט הוא בעל אחוזי מליחות נמוכים בהשוואה לרכז המתקבל מהתפלת מי ים. במשרד להגנת הסביבה העדיפו למהול אותו ברכז המתקבל ממתקן ההתפלה באשקלון, כדי שניתן יהיה להזרים לים רכז מלוח פחות, ולמנוע את השפעתו השלילית על הסביבה הימית.