שנהיה בריאים: 100 שנה לבית החולים בצפת

לבאים לצפת מצפון מתגלה מבנה היסטורי יפהפה, משופץ ומשוחזר, המשמש כיום ביתה של מכללת צפת. בבית זה התקיים מ-1910 ועד למלחמת העצמאות בית החולים היהודי של העיר. בפי הציבור נקרא המוסד בשמות שונים - "בית החולים רוטשילד", "בית החולים הכללי", "בית החולים של אליאנס" ו"בית החולים היהודי", ואולם אחרי שארגון "הדסה" לקח אותו תחת חסותו, ב-1922, החלו לקרוא לו "בית החולים רוטשילד-הדסה" או פשוט "הדסה".

בשנות ה-50 עבר בית החולים לרשות משרד הבריאות, ובשנת 1971, כשהוא פועל כבר בכמה מבנים בעיר, נקרא על שם רבקה זיו. כיום, במבנהו החדש והמתחדש, הוא המרכז הרפואי "זיו" בצפת.

סיפורו של הבית מתחיל בשלהי המאה ה-19, כחלק מניסיון מתמשך של הקהילה היהודית בצפת לספק לאנשיה, בעיר ובסביבתה, שירותי בריאות נאותים. גורם משמעותי בחיי היישוב היהודי בארץ באותן שנים היה הברון רוטשילד, שהקצה סכום כסף להקמת בית חולים יהודי בעיר. ב-1910 הושלם המבנה החדש, ולצדו הוקם גן ציבורי גדול, המשמש את תושבי העיר עד עצם היום הזה.

במלחמת העולם הראשונה החרימו הטורקים את בית החולים, ששימש לטיפול בחולי טיפוס, ולאחר מכן בית חולים צבאי. בסוף ספטמבר 1918 כבשו הכוחות של בעלות הברית את צפת. זמן קצר לאחר מכן הגיעה לעיר נציגות של המשלחת הרפואית ששלחו יהודי אמריקה לסייע בשיקום הארץ -   American Zionist Medical Unit) AZMU).

בעבודה נמרצת שנמשכה כחצי שנה הצליחה הנציגות להחזיר את בית החולים הנטוש לשימוש. בסיוע משפחת רוטשילד נחנך המקום מחדש ביוני 1919.

מי רוצה לעלות לצפת?

אף על פי ששלטונות המנדט הבריטי פיתחו בארץ שירות רפואי ממשלתי מקיף, לא ויתר היישוב היהודי על רפואה עצמאית, והקים מערכת שירותים רפואיים מקבילה לזו הממשלתית. את המערכת הזו ניהל בתחילה ארגון "הדסה", ובית החולים בצפת היה אחד מהמוסדות שהפעיל בארץ. למעשה שלטה "הדסה" בחיי הרפואה של צפת במשך כל שנות המנדט - באמצעות בית החולים, המרפאה העירונית שלצדו ושירות הרפואה המונעת במוסדות החינוך.

בית החולים התמודד מראשיתו עם בעיות קשות, בהן הקושי לגייס אנשי רפואה שיסכימו לעבוד בעיר המרוחקת. מוצאם של הרופאים הראשונים שנשלחו לעיר והרקע שלהם משקפים את המגוון האנושי שנאסף בארץ בתום מלחמת העולם הראשונה: היו בהם קציני רפואה לשעבר בצבא הטורקי; בצבאות של בעלות הברית ובצבא הרוסי; אנשי הגדודים העבריים ומתנדבים מארצות הברית.

בתצלומים מאותה תקופה נראים כמה מהם לובשים עדיין מדים. רוב האחיות שעבדו במוסד היו תלמידות או בוגרות צעירות של בית הספר לאחיות של "הדסה" בירושלים, שהארגון שלח ל"שנת שירות" בצפת.

על שם הליידי

בשנותיו הראשונות ניהל את בית החולים ד"ר גרשון (ג'ורג'-גיאורג) גֶרי, הזכור גם כמי שטיפל ביוסף טרומפלדור בשעותיו האחרונות. לצדו עבד ד"ר משה קריגר, שניהל אחריו את המוסד במשך שנתיים. ד"ר קריגר היה רופאה של רחל המשוררת, שאושפזה בצפת ב-1921 וב-1925, וידידותם העמוקה הניבה כמה שירים שלה שהוקדשו לו.

כמו רחל, נמשכו לצפת חולי שחפת רבים, שקיוו להירפא באווירה הטוב של העיר. בלשון הזמן הם נקראו "שחפנים" או "משוחפים". בעבורם הוקמה ב-1926 "מחלקה מיוחדת" לחולי שחפת בבית החולים, והוא נהפך בית חולים מיוחד לחולים במחלה.

ב-1927 הגיע לבית החולים ד"ר פנחס וייל, פנימאי בעל ניסיון בטיפול במחלות ריאה. יחד עם סגנו, ד"ר אברהם צפרוני, ניהל את המוסד עד 1948 והפך אותו לגוף מרכזי שהיה לו מקום לא רק רפואי אלא חברתי, כלכלי, תרבותי וביטחוני בעיר. בתקופתו טופלו במוסד כמה מראשי היישוב ובני משפחותיהם, ומיטב אמני הארץ וסופריה התנדבו להנעים את זמנם של החולים. המוסד שימש גם לאכסון נשק לא-חוקי לארגוני המחתרות בארץ, והיה לו תפקיד חשוב בהגנה על יהודי צפת במאורעות השונים.

במלחמת העצמאות פונו חולי השחפת מבית החולים והועברו לשני פנסיונים בזכרון יעקב. בבניין בית החולים בצפת התקיים בתקופת המלחמה בית חולים צבאי מספר 7, שקלט את פצועי הקרבות באזור. היה לו סניף קדמי בקיבוץ כפר גלעדי, שהציל חיי רבים.

עם תום המלחמה שבה "הדסה" לצפת, ובית החולים הועבר למבנים אחרים בעיר. משרד הבריאות שיפץ את מבנה בית החולים, והקים בו בית יולדות עירוני.

ב-1957 הועבר בית החולים כולו מרשות "הדסה" למשרד הבריאות, ומעתה הוא נקרא "בית החולים הממשלתי בצפת". ב-1971, באמצע בנייתו של בית החולים החדש בדרום העיר, יזמה ראש הממשלה גולדה מאיר את קריאת המבנה החדש על שם הליידי רבקה זיו, ממייסדות ויצ"ו. בית החולים עבר למבנה זה זמן מה לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

משנות ה-90 של המאה שעברה נמצא המרכז הרפואי "זיו" בתנופת גידול והתפתחות. החלטת הממשלה על הקמת פקולטה חדשה לרפואה בצפת עשויה להיות זרז חשוב להמשך התפתחותו, ואנשי האזור כולם נושאים את עיניהם לקראתה.

1. העיר צפת ובית החולים, 1912 ~

2. חנוכת המבנה החדש, יוני 1919

3. בדצמבר 1919 הלך לעולמו מיכאל הלפרין, איש העלייה הראשונה , מקים ארגון בר גיורא (תחילתו של ארגון השומר ), מארגן המרד נגד פקידי הברון בראשון לציון ומקים המושבה נס ציונה. בתצלום זה נראית חצר ביה"ח, ובעגלה שנשלחה ממחניים מונחת גופתו של הלפרין. סביבו אנשי צוות ביה"ח וחבריו לגדוד העברי

4. ד"ר גרשון גרי מנתח, 1920

5. ד"ר קריגר בצילום עם קבוצת חלוצים

6. מכבסת ביה"ח בראשית שנות ה-30

7. "ומתוק האור וטוב לעיניים". מחלקת הנשים באגף חולי השחפת, 1929. בשנים ההן המרפא היחיד למחלה היה אוויר נקי ומנוחה

8. "אווירה דה צפת" - מרפא לחולי השחפת

9. ילדי בית ספר בצפת מביאים ביכורים לביה"ח, 1946. ביה"ח נהג לקנות מדי שנה את ביכורי הילדים, שתרמו את התמורה לקק"ל

10. חולי שחפת בחדר האוכל של ביה"ח, שנות ה-40. על הקיר תצלומיהם של הרצל , ארלוזרוב ורחל המשוררת. מאחורי הסועדים ניצב ארון ספרים, חלק מ"ספריית רחל המשוררת" שהוקמה בבית החולים לזכר רחל

11. עומדים מימין: ד"ר פנחס וייל, אחות וד"ר אברהם צפרוני - עם חולים במרפסת השמש

12. ד"ר אברהם צפרוני נוסע לחו"ל, והצוות מלווה אותו ביציאתו. רכב מ"הדסה" בירושלים נשלח לאסוף אותו

13. חולה מפונה לחדר המיון, שנות ה-50. באותן שנים שכן המוסד במתחם ביה"ח של המיסיון הסקוטי לשעבר, במרכז צפת. במבנים אלה פועלת כיום המחלקה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי "זיו"

14. באפריל 1973 העבירו את הילודים החדשים שבאו לעולם למבנה ביה"ח החדש 

15. הרמטכ"ל, רב אלוף משה לוי  ז"ל, בביקור בביה"ח, שנות ה-80

16. פינוי במסוק לבית החולים, לאחר הפיגוע הקשה בצומת מירון , אוגוסט 2002

17. מראה מעל הגשר - המרכז הרפואי "זיו" כיום

• יבואו על התודה - בעלי אוספי התצלומים: איקה יוסוב; יחיאל קריגר; ענת רוזנטל-צפרוני; נלי קובי; יעל כהן; כרמלה לוי; שלומי המאירי; מוטי רביד; סימון חדאד; מוזיאון בית המאירי; ארכיון הדסה וההגנה ומירב גרץ-רונן שליקטה, אספה ומסרה לי חומר זה. על כתלי בית החולים ניתן לראות בימים אלו תצוגה של תצלומים רבים מעברו
  

• באחרונה יצא לאור הספר "מאה שנה לבית החולים בצפת" מאת מירב גרץ-רונן בהוצאת איתי בחור. אנו מודים לשניהם על הסיוע באיסוף החומר והצגתו במדור
  

• לכל הכתבות במדור טיול לעבר