הלילה הזה כולנו מסובות
פורים עוד לא הסתיים, וההכנות לפסח מתחילות. רינה כהן שקדי כתבה את "ההגדה השוויונית" שבה לא היינו רק עבדים אלא גם שפחות, ושבה אין רק ארבעה בנים אלא גם בנות
פורים בקושי עבר, ופסח נמצא כבר בפתח. יש מי שמתחיל בניקיונות כבר היום, יש כאלו שמפסיקים את הקניות ומנסים לרוקן את המקרר, ויש מי שכבר מתכנן את ליל הסדר - כאן או שם, ומי המוזמנים. אם במסגרת ההכנות אתם מתכוונים לרכוש לעצמכם גם הגדה חדשה, כדאי שתכירו את "ההגדה השוויונית לפסח".
את ההגדה יצרה רינה שקדי כהן, בוגרת לימודי מגדר באוניברסיטת תל-אביב. לדבריה, כשסיימה את הלימודים הרגישה צורך "לתקן את העוול שנעשה לנשים, שהרי גם הן היו חלק מיציאת מצרים - ובכל
זאת אינן מוזכרות בהגדה". שקדי כהן החלה בחקר המקורות היהודיים על יצירת מצרים ובמהלך העבודה נתקלה בדברי רבי עקיבא: "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים".
"הו, הנה פמיניסט", אמר לעצמה שקדי כהן, והחלה לבנות את ההגדה סביב הרעיון שהביע רבי עקיבא. שלד ההגדה המקורית לא שונה כלל, אלא שבהגדה של שקדי כהן התווספו קטעי מקורות המתארים את עשייתן של הנשים שרבי עקיבא התכוון אליהן. בין אלו נמצאות יוכבד (אמו של משה), מרים (אחותו), המיילדות העבריות שהצילו את הבנים, ובת פרעה שמשתה את משה מן היאור. לכל אחת מהנשים הללו נתנה שקדי כהן במה קטנה.
כך למשל, שקדי כהן מספרת על מעשיה של מרים, כשנוכח גזרת פרעה להשליך כל בן זכר ליאור, גירש אביה (עמרם) את אמה כדי להימנע מקיום יחסי אישות. על-פי המסופר, מרים נגשה לאביה וטענה בפניו כי מעשהו גרוע מזה של פרעה, שכן המלך המצרי גזר רק על הגברים, ואילו בהימנעות מקיום יחסים נמנעת לידת כל הצאצאים. לאור דבריה, החליט עמרם להינשא שנית לאמה - ואז גם נולד משה". שקדי כהן מדגישה כי לא המציאה את התוספות להגדה, אלא פשוט הנכיחה אותם מתוך מקורות שונים.
אחד חכם ואחת חכמה
מעבר למקורות, שקדי כהן הקפידה ל"עדכן" נוסחים קיימים בהגדה, כך שיתייחסו לגברים ונשים באופן שווה. במקום "עבדים היינו לפרעה" כתבה "עבדים ושפחות היינו לפרעה במצרים", ובמקום "ארבעה בנים" יש "ארבע בנים בנות - אחד חכם ואחת חכמה, אחד רשע ואחת מרשעת...".
כחג שהפך לסמל המשפחתולוגיה הישראלית, שקד כהן הוסיפה להגדה נדבך נוסף - מעין אלבום תמונות. היא מזמינה את החוגגים לצלם את ליל הסדר שנה אחרי שנה, וכך להפוך את ההגדה לספר זכרונות משפחתי. כן מצורף להגדה דיסק עם שירי החג.
הכל טוב ויפה, אבל משום מה - בכל מה שנוגע לטקסיות - גם הציבור החילוני בדרך כלל מעדיף את
הטקסטים המקוריים
"ראשית יש לזכרו שכמו שהדתיים אינם מקשה אחת ויש בתוכם זרמים שונים, כך גם החילונים, ואני בהחלט סבורה שיהיו מי שיאהבו ויתחברו לזה. כמה נשים דתיות שלמדו איתי ראו את ההגדה ופשוט עטו עליה.
"בהקשר הזה אני גם רוצה לספר שבתוכנית רדיו מסוימת רצו לעמת אותי עם רב, וביקשתי שיעיין בהגדה כדי שהשיח יהיה הוגן. לאחר שנתנו לרב את ההגדה, התגובה שלו היתה - 'שתבורך'. הוא הבהיר כי מאחר שכל מה שעשיתי היה להוסיף להגדה את תפארת הנשים - אין רע בכך".
- ההגדה השוויונית יצאה לאור בהוצאת "אופיר ביכורים"