רה"מ היווני הודיע על קיצוץ 6.5 מיליארד דולר

ממשלת יוון הודיעה היום (ד') כי בכוונתה לנקוט בצעדים כואבים נוספים כדי לנסות ולהתמודד עם המשבר הכלכלי הקשה שמשפיע על כל גוש האירו. תכנית הקיצוצים שהציג ראש הממשלה היווני ג'ורג' פפנדריאו, נאמדת בכ-4.8 מיליארד אירו (6.5 מיליארד דולר).

• אירופה במשבר: מה יציל את הכלכלות?
• הבנקים רוכבים על נפילת יוון
• יוון תציג תוכנית קיצוצים נרחבת
  

"ההחלטות אינן נקבעות מתוך בחירה, אלא מתוך צורך", אמר ראש הממשלה בזמן שתדרך היום את נשיא המדינה בנוגע לקיצוצים החדשים. "הם הכרחיים עבור הישרדות המדינה שלנו והכלכלה שלנו, ובשביל שיוון תימלט מסופות הספקולטורים".

הקיצוצים מיועדים לשכנע את האיחוד האירופי לתמוך בכלכלה היוונית ולהרגיע את השווקים. התוכנית כוללת 2.4 מיליארד אירו (3.3 מיליארד דולר) של הכנסות משוערות מהעלאות מיסים ו-2.4 מיליארד אירו נוספים מקיצוצים בהוצאה התקציבית. בנוסף היא כוללת קיצוץ במשכורות עובדי המגזר הציבורי, הקפאות כספי פנסיה, העלאת מיסי מכירות מ-19% ל-21% וכן העלאת מיסים על סיגריות, אלכוהול, מכוניות יוקרה, יאכטות, יהלומים ומוצרי פרווה.

האיחוד האירופי הכריז על תמיכה ביוון, אבל דורש קיצוצים נוספים. פפנדריאו אמר שהממשלה היוונית "ממתינה כעת לסולידריות אירופאית", בנוגע לתכנית החדשה. "זה צידו השני של ההסכם. לכן אירופה עומדת מול אחריות היסטורית", הצהיר.

שני גורמים בכירים בממשל היווני חשפו היום (ד') כי יוון לא שוללת את האפשרות לפנות לבקשת עזרה מקרן המטבע הבינלאומית. הגורמים הרשמיים אומרים כי ראש הממשלה ג'ורג' פפאנדריאו סירב לפסול את האפשרות הזו במהלך ישיבת הקבינט היווני שהתקיימה הבוקר, שאחריה הכריזה הממשלה על הקיצוצים. הגורמים הרשמיים התנו את מסירת המידע באי-חשיפתם, מאחר והם העבירו מידע מתוך ישיבת הקבינט שהתקיימה בדלתיים סגורות.

יוון כבר זוכה לייעוץ מקרן המטבע העולמית, שמנחה אותה כיצד להתמודד עם המשבר הכלכלי החמור בו היא נמצאת, אבל נציגי האיחוד האירופי מתנגדים לחילוץ כספי של יוון בידי קרן המטבע. ביוון מקווים כי אישור הצעדים הנוכחיים יפתח את הדלת לאפשרות לגיבוי כלכלי ממדינות איחוד אירופי נוספות וישכנע משקיעים באיגרות חוב להמשיך ולהלוות כסף למדינה, כדי שתוכל להתגבר על הגרעון.

הגרמנים לא מתחייבים לסיוע כספי

חובותיה של יוון, שנמצאת בלחץ עצום, עומדים על 420 מיליארד אירו שהם כ-125% מהתמ"ג היווני הצפוי בשנת 2010. הגרעון התקציבי שלה עומד על12.7% מהתמ"ג שלה בשנת 2009 - גרעון שגדול פי 4 ממה שהאיחוד האירופי מתיר למדינות החברות בו. באתונה הבטיחו לצמצם את הגרעון ל-8.7% כבר השנה, אבל כלכלנים רבים מעריכים כי המטרה הזו אינה אפשרית.

נציבות האיחוד האירופי והפקידים הכלכליים הבכירים ב-16 מדינות האיחוד שמשתמשות באירו, מגבים את החלטת יוון, ואומרים כי הם יסייעו ליציבות הכלכלית הנדרשת למטבע גוש האירו. נשיא הנציבות האירופית, חוזה מנואל בארוסו, וראש קבוצת שרי האוצר של גוש האירו, ראש הממשלה של לוקסמבורג, ז'אן קלוד יונקר, אמרו שניהם כי הם בטוחים שיוון תוכל כעת להפחית את הגרעון שלה ב-4% השנה, כפי שנדרש ואמרו כי "התכנית השאפתנית של המדינה, נמצאת כעת על המסלול הנכון".

גרמניה, שראש הממשלה היווני יבקר בה ביום שישי הקרוב על מנת להיפגש עם הקנצלרית אנג'לה מארקל, בירכה על התכנית הנוכחית כצעד לשיקום אמון השוק, אבל הבהירה כי היא לא מתכוונת להתחייב כעת לסיוע כספי ליוונים. דוברה של מארקל מסר כי הפגישה של הקנצלרית עם ראש ממשלת יוון ביום שישי "לא אמורה לכלול שום התחייבויות לעזרה".

שר האוצר הגרמני, וולפגנג שוובל, אמר כי ההחלטות "הולכות בכיוון הנכון וראויות לכבוד. שותפינו היווניים מראים כעת את האחריות שלהם עבור אירופה והמטבע שלנו. כעת על יוון לפעול בהחלטיות ומהירות כדי להוציא לפועל את בצורה מלאה את החלטותיה". הוא הוסיף כי "ברגע שהדברים יבוצעו, אמון השווקים יתחזק ויוון תוכל לממן מחדש את חובותיה".

יוון רוצה שהאיחוד האירופי יסייע לה ללוות כסף בריביות נמוכות יותר, אבל נציגי האיחוד ממתינים עם תכניות הסיוע הפוטנציאליות השונות ומתעקשים כי אתונה חייבת קודם כל לשפר את מצבה הפיננסי. מצבה הקשה של המדינה זעזע את הביטחון הפיננסי באירו, וכעת הציפייה בשווקים העולמיים כי לתכנית סיוע כלכלית כלשהי שתובל על ידי גרמניה וצרפת.