מידע על מפעל מזהם? לכו חפשו (ולא תמצאו)

במשך שלוש שנים ניסתה עמותת "אזרחים למען סביבה בגליל" להשיג מידע על 100 מפעלים באזור הצפון. הפעילים פנו עשרות פעמים לרשויות ולגורמי האכיפה, התכתבו עם מפעלים והגישו בקשות ושאילתות והצליחו לבסוף לאסוף נתונים חלקיים וברובם לא עדכניים אודות 25 מפעלים בלבד.

כל זה קורה 12 שנים לאחר שבישראל חוקק חוק חופש המידע - שמחייב את המדינה לתת מידע מסוג זה לציבור - וחצי שנה לפני כניסתו לתוקף של תיקון בחוק, שמחייב את המדינה לפרסם את המידע.

ליאורה אמיתי, מנהלת העמותה, ציינה כי רוב הפניות שלה נתקלו בחוסר מענה, סירוב להעביר מידע, קבלת מידע לא עדכני ולעיתים בורות מוחלטת מצד הגורמים הרלוונטיים. המסקנה שלה היא, שאם אתם חושדים שהמפעל ליד הבית שלהם מזהם את האוויר או המים - קלושים הסיכויים שניתן יהיה להוכיח זאת.

זיהום אוויר מעל מפרץ חיפה (צילום ארכיון: ערן ובר)

"המשרד להגנת הסביבה אמור להיות הגוף שמרכז את כל הנתונים לגבי המפעלים, וזה שגם אמור לפקח על קיום התנאים ברשיון העסק שלהם. אך בהרבה מאוד מקרים, גם בשל היעדר כוח אדם, פשוט אין למשרד את המידע הזה. כשאין מידע - אין אפשרות לבצע אכיפה. מה שגילינו במהלך העבודה - הוא בלאגן שלם", אמרה אמיתי.

גם מפעל שפועל תחת תקן עדכני - לא עומד בו

אך עוד לפני שהגיעו למסקנה העגומה, מטרת אנשי העמותה הייתה לחבר דו"ח אודות מצב הפיקוח על מפעלי תעשיה בצפון. גם מבחינה זו הם נותרו מאוכזבים.

מבדיקת העמותה עולה כי בתחום איכות האוויר - רק לשמונה אחוזים מהמפעלים שנבדקו הוצבו תקנים שתואמים את הדרישות המתקדמות בעולם. "ל-92 האחוזים הנותרים קיימים תקנים מיושנים, שברובם מתאימים למצב ששרר בשנות ה-80'", הסבירה ד"ר ברננדה פליקשטיין, לשעבר סמנכ"ל איגוד ערים בחיפה ומי שניתחה את נתוני הדו"ח. 

מספר מפעלים בודדים אמנם פעלו תחת תקנים מתאימים לכאורה, אך בדיקות אנשי העמותה מצאו שהמפעלים חורגים מהם, כך שבפועל לא נמצאו מפעלים שעומדים בתקני איכות אוויר מתקדמים.

בתחום השפכים התמונה מעודדת מעט יותר: שם מצאו אנשי העמותה שהתקנים ברובם מתאימים לדרישות המקובלות בעולם, אך הבעיה היא ביישום: 76 אחוז מהמפעלים שנבדקו לא עמדו בתקנים.

בעמותה ציינו כי ההגדרה של "עמידה בתקנים" גובשה על פי קריטריונים מחמירים וגם מפעל שחרג מן התקן פעם אחת בלבד - נחשב לכזה שאינו עומד בתקנים. החריגות שאותרו נעו בין עשרות עד מאות ואף אלפי אחוזים במפעלים שונים.

בעמותה מקווים שבשנה הבאה, לכשייכנס לתוקף חוק "אוויר נקי" המצב ישתפר, אך לאור המצב כיום, הביעו ספק ביכולתו של המשרד להגנת הסביבה להיערך ליישום החוק ולהשליט סדר במערך הנתונים. "נכון להיום אין איסוף נתונים שיטתי מצד הרשויות; רוב המידע שנמצא בידי המשרד להגנת הסביבה והרשויות השונות אינו זמין במחשב או באתרי האינטרנט שלהם ולאזרח שרוצה לדעת מה קורה במפעל הנמצא בקרבת מגוריו אין כתובת", אמרו.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הנתון המרכזי שמסיבות שאינן ברורות כותבי הדו"ח נמנעו מלהתייחס אליו הוא כניסתו לתוקף של חוק 'אויר נקי' בתחילת שנה הבאה, שנועד לתת מענה למרבית הבעיות (שחלקן נכונות וחלקן נכונות פחות) המועלות בדו"ח. כך, עדכניוּת התקנים, פרסום הנתונים לציבור וכד', זוּהוּ על ידינו עוד בשלבי חקיקת חוק אוויר נקי כדורשים שיפור, ואנו מצויים בשלבים מתקדמים לשיפורם. בימים אלו מסתיים תהליך חוק 'אוויר נקי' שיכנס לתוקפו בינואר 2011.

"חלק גדול מהנתונים המופיעים בדו"ח אינו נכון, הן לגבי הטכנולוגיות להפחתת פליטות המותקנות במפעל והן לגבי תוצאות הבדיקות שבוצעו והתקנים שניתנו בתנאי רישיון העסק", אמרו במשרד.

"בנוסף, הדו"ח מתמקד במפעלים שהם קטנים מאוד או זניחים מבחינת הפליטות לאוויר. מתוך 25 המפעלים במחוז צפון שנסקרו ע"י כותבי הדו"ח, שניים בלבד (פרופאל וכרמוכרום) הם מפעלים עם פוטנציאל זהום אוויר גבוה; 8 מפעלים שנסקרו הם בעלי פליטות זניחות (שאינן דורשות קביעת תקני פליטה). 

"באשר לטענות על זמינות המידע: למשרד בסיס נתונים ממוחשב ועדכני המכיל נתונים של כל המפעלים להם פליטות לאוויר".