מדוע נשים בישראל מפחדות ממקצועות מדעיים?
לכבוד יום האישה, ראיון עם פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה, על השתלבותן של נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה. מדוע נשים מתרחקות ממקצועות מדעיים? האם הנדסה היא תחום "גברי" ומה היתרון הגדול של נשים מדעניות?
פרופ' חגית מסר-ירון, נשיאת האוניברסיטה הפתוחה ובעצמה חוקרת בתחום הנדסת החשמל, תנחה בכנס פאנל נשי שיעסוק בשילובן של נשים בתחומי המדע והטכנולוגיה. "המטרה היא להראות לבנות שעולם המדע יכול להיות מעניין גם עבורן, וכי נשים מביאות למדע הרבה מאוד ערך מוסף".
לנשים מדעניות יש יתרונות מסוימים?
"בהחלט. גברים טובים בהתקדמות ליניארית ובהשגת היעדים שהם מציבים לעצמם באופן שיטתי. נשים לעומתם מצטיינות בחשיבה רוחבית והן יודעות לעשות קישורים לא טריוויאליים בין תחומים שונים. אולי זה קשור בעבר האבולוציוני שלנו ובעובדה שבמשך שנים אמהות נדרשו לטפל בילדים ולדאוג למשימות מגוונות ואילו הגברים התמקדו אך ורק במרדף אחרי הצייד.
שמתי לב לכך כשעסקתי בתקשורת סלולארית: החשיבה הגברית בתחום מנסה בדרך כלל לראות כיצד אפשר לשפר את התקשורת בתנאים שונים, לרבות בתנאי מזג אוויר מיוחדים שיכולים להביא להפרעות בתקשורת.
אני, לעומת זאת, לקחתי את הכיוון השני והצעתי שניקח את המדידות שעורכות רשתות התקשורת ונלמד מהן על מזג אוויר. יחד עם קבוצה של סטודנטים פיתחתי שיטה שהשתמשה במדידות שרשת התקשורת עושה בין כה וכה על מנת לייצר מפות של משקעים בזמן אמת. זה כיוון מחשבה הפוך, ובעיני הוא מאפיין יפה את ההבדל בין צורת החשיבה הנשית לגברית.
יתרון אחר הוא שנשים מחברות בין טכנולוגיה לבני אדם, ולא מתמקדות רק בטכנולוגיה עצמה אלא בהשפעה שלה על הפרט. אולי גם זה שריד אבולוציוני של הנטייה הנשית לראות את השפעת הדברים הפרטיקולאריים על האדם.
אין זה אומר כמובן שבהכרח קיימים הבדלים קוגניטיביים בין נשים לגברים, אבל בהחלט יש שוני בצורת החשיבה. זו אולי גם הסיבה לכך שבמשך שנים לנשים היה קשה להשתלב במדע: המדע עוצב על ידי גברים ולכן עד לתקופה האחרונה נשא אופי מאוד חד-ממדי. כעת מדברים יותר על חשיבה "בין-תחומית" וכאן נראה שלנשים עם חשיבה מבוזרת יש יתרון.
האם מקצועות מדעיים-הנדסיים כמו פיזיקה או הנדסת חשמל הם עדיין תחומים "גבריים" מאוד?
באופן כללי, הנשים בישראל משכילות יותר מהגברים: 60% מבוגרי תואר ראשון הן בעצם בוגרות, ולמעלה מ-50% מבוגרי תואר שני ושלישי הן נשים. אלו נתונים מהעשור האחרון, ואם הולכים שלושים שנה אחורה אפשר לראות שעשינו כברת דרך יפה: אז 45% מבוגרי התואר הראשון היו נשים אבל רק 25% מבוגרי התארים המתקדמים. זהו קצב הגידול הכי גדול באירופה.
הבעיה מתחילה כשבודקים את הנתונים לפי חתך נושאי: 70% מהסטודנטים למדעי הרוח והחברה הן נשים, אבל רק 30% בתחומי ההנדסה, וגם זה אחרי שיפור גדול שחל כאן: בשנות ה-70 היה מדובר על 8% בלבד!
לכאורה זהו סיפור מעודד, משום שהסטודנטיות להנדסה שילשו את עצמן, אך בפועל הן אינן חודרות למקצועות ההנדסיים "המסורתיים": בתחומי הנדסה כמו הנדסת מכונות או חשמל כמעט שלא חל גידול, והבנות שהצטרפו לפקולטה להנדסה עשו זאת בעיקר במקצועות ההנדסה החדשים יותר כמו הנדסת תעשייה וניהול או הנדסת תוכנה.
מדוע בנות נרתעות ממקצועות מדעיים?
הבחירה במקצוע, אצל גברים ונשים כאחד, נערכת הרבה פעמים בצורה לא מושכלת ובמקום שהאדם ישאל את עצמו שאלות כנות הוא מושפע מהנושא התדמיתי. כך יוצא שהחלטה שעתידה להשפיע על שארית חיינו נובעת ממקום רגשי, והדבר בולט עוד יותר בנושא המגדרי.
מדוע גברים כמעט שלא הולכים ללמוד סיעוד? בגלל התדמית המגדרית של התחום. כך גם בתחומים המדעיים: הרבה נשים לא יודעות מה עומד מאחוריהם ולא בחנו באמת אם הם מתאימים להן או לא. הגיע הזמן שנשים וגברים יבחרו תחומי עיסוק לפי הנטייה שלהם ולא לפי מה שהחברה חושבת.
איך אפשר לעודד נשים ללמוד מדעים?
הפיתרון מתחיל בפעולות של הסברה שישנו את התדמית של המקצועות המדעיים ויעודדו נשים לנפץ את גדרות המגדר. זה כמובן לא מספיק: במשך שנים מקצועות ההנדסה נוהלו בידי גברים ולכן הם בנויים בצורה צרה וממוקדת ונשים מוצאות אותם לא פעם משעממים. ככל שיותר נשים תצטרפנה לתחום, כך הוא יעסוק יותר במקומות בהם ההנדסה משיקה לחיים האנושיים ולנשים יהיה יותר קל ומעניין יותר למצוא שם את עצמן.
לפנייה לכתב/ת 
