זכרונות משמיר: בנייה "לכבוד" האורח מוושינגטון
גם בשנות ה-90', בארצות-הברית לחצו על ישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות, אך בכל פעם שמזכיר המדינה האמריקני הגיע לארץ - ציפתה לו הפתעה. בוושינגטון זעמו ואיימו. 19 שנים אחרי, האם ההיסטוריה חוזרת?
הפתעות לאורחים בכירים מארצות-הברית, בדמות בנייה במזרח ירושלים או בהתנחלויות, אינן המצאה חדשה. בשנת 1991, בזמן שישראל ביקשה ערבויות לקליטת מאות אלפי העולים ממדינות ברית-המועצות לשעבר, לחצה ארצות-הברית להקפיא את הבנייה ביהודה, שומרון ועזה. מזכיר המדינה האמריקני דאז, ג'יימס בייקר, הגיע לישראל לא פחות משמונה פעמים בתקופה של כחצי שנה. כמעט בכל פעם חיכתה לו הפתעה - התנחלות חדשה הוקמה או קיימת הורחבה.
ג'יימס בייקר עם יצחק שמיר, ב-1991 (צילום: צביקה ישראלי, לע"מ)
בייקר, מזכיר המדינה של הנשיא ג'ורג' בוש האב, קרא לא פעם לישראל להפסיק את הבנייה בהתנחלויות. הוא אמר בין
בארצות-הברית זעמו השבוע על ההחלטה להפקיד תוכנית להקמת 1,600 יחידות דיור בשכונת רמת-שלמה, שבצפון-מזרח ירושלים. סגן נשיא ארצות-הברית, ג'ו ביידן, הנמצא בישראל - זעם. הוא פרסם הודעת גינוי חריפה, שמאשימה את ירושלים בחתירה תחת האמון ופגיעה בשיחות הקרבה עם הפלסטינים.
ב-1991 אמנם לא דובר על בנייה בירושלים, אך בזמן שבייקר ביקר בישראל הוקמו או עובו שבע התנחלויות ביהודה ושומרון וברצועת עזה. באותה תקופה הוקמו רבבה, טלמון ב' ואשכולות. גבעון החדשה, מיצר, כפר דרום ונצרים - הורחבו.
העוזרים של שמיר "מחבלים בשלום"
ממש כמו שאמרו בממשלה בירושלים השבוע, אז טענו ראשי מועצת יש"ע כי מדובר בעיתוי מקרי. אבל בארצות-הברית לא קיבלו את המקריות, והיה מי שכינה את היישובים החדשים וההרחבות "התנחלויות בייקר". המטרה אז היתה לקבוע עובדות בשטח, ואולי קצת להתחמק מהלחץ האמריקני. בארצות-הברית איימו פעם אחר פעם כי לא יעבירו לישראל את הערבויות לקליטת עלייה. בייקר היה נחרץ: "סיוע אמריקני לעלייה - בתנאי שיופסקו ההתנחלויות".טלמון ב' הוקמה במהלך ביקורו השלישי של מזכיר המדינה האמריקני בישראל. ההקמה לא עברה בשקט, והיא לוותה בתקרית אלימה בין אנשי "שלום עכשיו" למתנחלים. באותה תקופה הוכרזה מעלה אדומים כעיר.
ביוני 1991 התבטא בייקר בחריפות נגד ישראל, ואמר כי עוזריו של שמיר "מחבלים בשלום". הוא הוסיף: "יש לי אמון ברצונם של ראש הממשלה שמיר ושר החוץ לוי להשיג הסדר, אבל בקרב יועצי ראש הממשלה יש אנשים שאינם מסורים לתהליך ומחבלים בו".
נתניהו וביידן השבוע. באוויר יש ריח של העשור הקודם (צילום: פלאש 90)
שלושה חודשים לאחר מכן, כשבייקר טס מישראל למצרים, הוא שוב התבטא בחריפות נגד ממשלת שמיר. הוא התייחס אז לערבויות שישראל ביקשה לקליטת העולים. "אלה כספי המסים של העם האמריקני והם מממנים התנחלויות, שהן מכשול לשלום", הוא אמר אז. בייקר, לפי הדיווחים באותה תקופה, קרא לנשיא בוש האב להגיד את הדברים בנאום לאומה מהבית הלבן. "אין כוונה לגלות עוד אינץ' אחד של ויתור וגמישות. לעזאזל, ואתם יכולים להשתמש במילה הזו, זהו מקרה שאיננו יכולים להצדיק, הזרמה של 10 מיליארד דולר ללא תנאים".
שמיר הלך, לבייקר רווח
לשר החוץ של ברית-המועצות באותה תקופה, בוריס פנקין, אמר בייקר: "אנחנו נטפל בישראל, ואתם תדאגו שהפלסטינים יקבלו החלטות שתאפשרנה כינוס ועידת שלום". שמיר קרא לארצות-הברית, באותה תקופה, להיות אובייקטיבית בתהליך
השלום. "על ארצות-הברית להיות אובייקטיבית ולא לעמוד לצד אחד מהצדדים במשא-ומתן", הוא אמר חודש לפני כינוס ועידת מדריד. ראש הממשלה דאז נשאל על המשבר ביחסים עם ארצות-הברית, וענה: "אני מקווה שזה יחלוף כחלום רע".
אבל, מסתבר, בתקופתו של יצחק שמיר כראש הממשלה ישראל הפתיעה את ארצות-הברית, גם כשזה היה בוושינגטון. במהלך ביקורו שם במרס 1990 הוחלט בירושלים להקים את דוגית, בצפון רצועת-עזה. בוש האב זעם על שמיר ועל-פי העדויות, מחצית מהזמן, הפגישה ביניהם עסקה בנזיפות על הקמת ההתנחלות החדשה. יוסי אחימאיר, מי שהיה מנהל לשכתו של שמיר, אמר ב-1992 בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי שמיר לא היה בסוד העניינים של הקמת ההתנחלויות, אלא מי שישב על כסא ראש הממשלה כעשור לאחר מכן.
אחימאיר אמר אז בראיון: "שרון היה נכנס אליו פעם או פעמיים בשבוע לשיחות בארבע עיניים - אם הוא אמר לו הכל, אני לא יודע". מי שהיה עוזרו של שרון לענייני התיישבות אז הוא ח"כ יעקב (כצל'ה) כץ מהאיחוד הלאומי.
בייקר עשה רושם ראשוני רע על ממשלת שמיר. כבר ב-1989, כמה חודשים לאחר כניסתו לתפקיד מזכיר המדינה, הוא אמר שעל ישראל לוותר "על החזון הלא הגיוני של ישראל הגדולה" ולהפסיק את הבנייה בהתנחלויות. ביולי 1992 הוא הגיע שוב לישראל, כשהפעם ראש הממשלה היה יצחק רבין. מזכיר המדינה האמריקני היה נרגש: "זה ממש תענוג לנסוע כעת לישראל, מבלי לצפות שהתנחלות, או התנחלויות חדשות, ימתינו לנו בבואנו".
לפנייה לכתב/ת 
