מחקר: שליש מהתלמידים באים רעבים לביה"ס
לידי ynet הגיע מחקר חדש שהעלה נתונים קשים באשר למימדי תופעת הרעב בישראל, שאותו לא מצליחות למנוע גם עמותות הסיוע. עורך המחקר: "כסף יש, אבל אולי לא רצון לשנות"
את המחקר עורך ד"ר רוני קאופמן מהמחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון, שעיקרו בדיקת המאפיינים של ילדים משכונות השיקום בנגב שהגיעו לבתי הספר כשהם רעבים.
נתונים נוספים הראו כי 75 אחוזים ממשפחותיהם של הילדים הרעבים נעזרות בקרובים וחברים, וב-40 אחוזים מהמקרים עובד לפחות אחד ההורים. בשליש מכלל אותן משפחות מחזיקים ההורים בהשכלה תיכונית ואף יותר.
לנוכח הנתונים הקשים, קרא ד"ר קאופמן להרחיב את הרפורמה במפעל ההזנה לבתי הספר ולפתח תוכנית להזנת ילדים גם בשעות שבהם אינם יושבים על ספסל הלימודים. הנתונים נאספו במחקר גישוש ראשוני שנערך בשלוש שכונות שיקום בדרום בשנתיים האחרונות, עם מדגם מייצג של 255 ילדים בגיל בית הספר, והתבססו על דיווחי ההורים.
"המדינה יצרה את הבעיה"
הרחק מהנגב ערכו אתמול כ-400 פעילים "סדר פסח אלטרנטיבי" בירושלים ומצעד מחאה בקריאה לממשלה למנוע את התפשטות הרעב בקרב האזרחים, להעלות את הקצבאות ולהרחיב את מפעל ההזנה בבתי ספר. המפגינים הניפו שלטים שעליהם כתבו: "דרושה תוכנית ממשלתית לעצירת חרפת הרעב", ו-"ביבי סער ושטייניץ - קחו אחריות על הזנת הילדים".
קארין, אם חד הורית ונכה הגיעה מחיפה כדי להפגין את מחאתה. בשיחה עם ynet סיפרה: " מצבי הבריאותי לא חשוב. הגעתי לכנסת במיוחד כדי למחות ולהראות לממשלה שצריך להתבייש שהגענו למצב כזה. אני מתקיימת מקצבת ביטוח לאומי ומזונות זעומים. איך אני אעבור את החג כשאין לי מספיק כסף לקנות מזון ביום-יום?".
היא סיפרה בכאב כי "מה שנראה טריוויאלי לאנשים אחרים לא מוכר לילדים שלי. הם בני 13 ו-15 ואין להם מחשב, הם לא הולכים לחוגים או לטיולים שנמצאים פשוט מחוץ לתחום".
ד"ר קאופמן שהשתתף בהפגנה אמר כי "עד סוף שנות ה-90 מדינת ישראל לא ידעה מזה זה אנשים רעבים, אך בגלל קיצוץ הקצבאות יש יותר ויותר כאלה. גם השינוי בשוק העבודה והעסקתם של רבים במשרות חלקיות גורמים לכך שהם מקבלים משכורות רעב. הממשלה חייבת להגדיל את הקצבאות או את מפעלי ההזנה, כי המדינה יצרה את הבעיה הזו וצריך להבין שכסף יש, אבל אולי אין רצון לשנות".
לפנייה לכתב/ת 
