פירוק שותפות זוגית פיננסית ודילמת האסיר

יש דרך להפוך את פירוק השותפות - גירושים - להליך הרבה יותר פשוט וגם להפוך את החיים לקלים יותר, כך שכולם ירוויחו, או יפסידו פחות. הנה מה עושים, בחמישה צעדים

אייל בן חייםפורסם: 15.03.10 , 11:30

"איך אומרים אצלנו? שלא נזדקק להם..." (אמא שלי על המשפחה של אבא שלי, 13.7.74 וכל שבוע מאז...).

הטור הזה כולל כמה עצות, בתקווה שלא נזדקק להן. אם אמרנו בטור הקודם שניהול חשבון משותף דורש רגישות ואמון, אלה בדיוק המרכיבים שחסרים בשלב הראשון של הגירושים. ההתחלה מלווה, בדרך כלל, בהמון אמוציות, דבר המקשה לעיתים לקבל החלטה נכונה לכל הצדדים.

ב-1950 נוסחה בארה"ב דילמת האסיר: שני עבריינים נתפסים על עבירה ומוחזקים בבידוד. אם לא יפצה איש את פיו, הם יואשמו בעבירה קלה וישוחררו שניהם לאחר זמן קצר. אם אחד מהם "יזמר", הוא ישוחרר מיידית וחברו יושם מאחורי סורג ובריח לזמן ארוך. אם שניהם ילשינו - ייכנסו שניהם לכלא לתקופה ממושכת. הסתבר שברוב המקרים יבחרו האסירים להלשין זה על זה ובכך לגרום נזק משותף, שהיה יכול בקלות להימנע.

הבעיה המהותית מתעוררת לאחר שמתקבלת החלטה לפרק את השותפות הזוגית והפיננסית. הפתרון הטוב ביותר, אמון הדדי, מקביל לפתרון אי ההלשנה בדילמת האסיר. כלומר, יש דרך להפוך את פירוק השותפות להליך הרבה יותר פשוט וגם להפוך את החיים לקלים יותר.

הנה מה עושים, בחמישה צעדים:

1. מוציאים יחד את כל היתרות בחשבונות המשותפים, כולל משכנתא וההתחייבויות בכרטיסי אשראי.

2. מחליטים, יחד, על ההוצאות המוסכמות: משכנתא, ארנונה, גנים וחוגים לילדים וכו'. מבטלים את כל השאר, מחזירים את פנקסי הצ'קים וכרטיסי האשראי.

3. פותחים שני חשבונות אישיים, לכל אחד מבני הזוג, ולשם כל אחד יעביר את ההוצאות שלא סוכמו: מנוי לחדר כושר או עיתון יומי, חשבון טלפון סלולרי וכו'. גם את המשכורות מעבירים לחשבונות האישיים ומחליטים מי מעביר כמה להוצאות המוסכמות.

4. אם יש הון בחשבון - ניירות ערך, פיקדונות וכו' - מעבירים אותו לחשבון נוסף, רביעי (אני יודע, נשמע מתיש, אבל זה מונע אינספור בעיות ומריבות מאוחר יותר, תאמינו לי).

5. לאחר החתימה על הסכם הגירושים מחלקים את ההוצאות מהחשבון המשותף, ואת ההון (אם יש) מחשבון ההון, סוגרים את שני החשבונות המשותפים - ומתחילים בחיים חדשים.

ויש גם את הפתרון הגרוע. כמו בדילמת האסיר, אם צד אחד נשאר נאמן והשני לא, ייגרם נזק רב לצד הנאמן. פעולות חד צדדיות כמו ביטול כרטיסי האשראי או משיכת כספים בסכומים גדולים כדי "לרוקן" את החשבון יעילות רק לטווח הקצר ויגרמו נזק רב בטווח הארוך. אם אחד מבני הזוג ייקח אחריות על ההוצאות והחובות, הרי שהוא יינזק בצורה לא מידתית.

ועוד לא הגענו לפתרון הכי גרוע.

אם שני הצדדים מחליטים לנקום ולאבד אמון זה בזה, התוצאה תהיה הרסנית: אי תשלום חשבונות בזמן, יצירת חובות פיגורים תוך הטלת אחריות זה על זה, ואף הגעה להליכים משפטיים, ללא סיבה נראית לעין.

פגשנו זוג שהחזיקו בסכום מכובד מאוד בבנק, אבל שניהם סירבו לתת הוראה לפדות חלק ממנו לכיסוי התחייבויות. הסירוב היה לא רציונלי ונבע מרגשי נקמה. התוצאה היתה אינספור דרישות תשלום ועיקולים שהושתו על החשבון בשל אי תשלום חשבונות. התוצאה הסופית היתה שכל החובות שולמו על ידיהם, אבל לאחר הוצאות משפט, שהיו מיותרות לחלוטין.

אז בחזרה לעצתה של אמי היקרה: אני מאוד מקווה שלא נזדקק לעצות האלה, אבל למי שנקלע למצב - אני מקווה שתבחרו בדרך הנכונה.