במקום תביעת גירושים - "הליך יישוב סכסוך"
מדובר בבקשה פשוטה וזולה יחסית המוגשת לבית משפט לענייני משפחה. עם הגשת הבקשה, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע המורכבת מאנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ומגשרים, במטרה להביא את הצדדים לסיום הסכסוך בדרכי שלום ונועם, וכך כל הצדדים יוצאים נשכרים. אבל יש כאן גם עוקץ
במלחמות בין בני זוג אין מנצחים, יש רק מפסידים. בני זוג שהגירושים בוערים בדמם אצים-רצים לעורכי דין ומתפתים להוציא תביעות משפטיות. למי שמבקש להימנע ממלחמות מיותרות ועקובות מדם, יש פיתרון דיוני נוסף, חלופי לתביעות גירושים - הליך יישוב סכסוך.
מדובר בבקשה פשוטה וזולה יחסית המוגשת לבית משפט לענייני משפחה. עם הגשת הבקשה, הצדדים מופנים ליחידת הסיוע המורכבת מאנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ומגשרים, במטרה להביא את הצדדים לסיום הסכסוך בדרכי שלום ונועם, וכך כל הצדדים יוצאים נשכרים.
פשטות הגשת הבקשה לכאורה עדיפה על הגשת תביעות בדרך הרגילה, אך גם פה טמון עוקץ. בקשה כזו, שלרוב הוגשה על ידי נשים, באמצעות עורכי הדין, הקנתה להן יתרון טקטי בניהול הליך הגירושים. אם הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות ביניהם ביחידת הסיוע, האשה הצליחה באמצעות הבקשה ליישוב סכסוך לתפוס סמכות בבית משפט לענייני משפחה, במסגרת "מרוץ הסמכויות" ובכך שמטה את יכולתו של בן הזוג לפנות לבתי הדין הרבני בתביעות בנושאי רכוש, מזונות ומשמורת.
עד לא מזמן, בקשה ליישוב סכסוך עוררה שאלות רבות בעניין הסמכות. דיונים רבים נסובו סביב השאלה האם הבקשה ליישוב סכסוך, שמקורה בתקנות, תופסת סמכות בבית משפט וגוברת על הגשת תביעות ברבנות שמקורן בחוק?
נוצר מצב שבו זמנית עומדות ותלויות תביעות סותרות
בשל החשש לניצול לרעה של ההליך, והצורך לתת מענה לסיטואציות מעין אלו, בג"צ קבע הלכה, בהרכב של שבעה שופטי עליון. באותו דיון דן ההרכב בשני תיקים שונים, עם עוּבדות זהות. בשניהם האשה הקדימה את הבעל והגישה בקשה ליישוב סכסוך בבית משפט לענייני משפחה, וזמן קצר לאחר מכן הגיש הבעל תביעת גירושים בבית הדין הרבני ואליה כרך תביעות רכוש, מזונות ומשמורת. נוצר מצב שבו זמנית עומדות ותלויות תביעות סותרות, בשתי ערכאות מקבילות, האחת של האשה בבית משפט והשנייה של הבעל בבית הדין. נשאלה השאלה: מי מבין הערכאות מוסמכת לדון בתביעות הרכוש, המשמורת והמזונות?
במקרה הראשון בג"צ קיבל את העתירה וסמכות השיפוט הוקנתה לבית משפט לענייני משפחה. במקרה השני דחה בג"צ דחה את העתירה וסמכות השיפוט הוקנתה לבית הדין הרבני.
כל בקשה תיבחן על פי מבחן תום הלב
אתם בטח שואלים את עצמכם איך קורה שבשני מקרים זהים, התוצאה שונה בתכלית. זו דוגמה קלאסית לכך שבדיני המשפחה הפסיקה מאוד דינמית, וכל מקרה לנסיבותיו. בג"צ בפסיקתו השונה התווה מתווה להגשת בקשות ליישוב סכסוך, לפיו כל בקשה תיבחן על פי מבחן תום הלב. חובת תום הלב בהליכים משפטיים קובעת שעל הצדדים לפעול ביושר ובהגינות גם כלפי היריב. בכך מבקש המחוקק למנוע שימוש לרעה בהליכי בית משפט.
במקרה של בקשה ליישוב סכסוך מבחן תום הלב יקבע אם הבקשה הוגשה מתוך רצון כן ואמיתי לחפש פתרונות המוסכמים על ידי שני הצדדים, ללא צורך בהכרעות שיפוטיות, או שמא הוגשה מתוך תרגיל טקטי לחסום את דרכו של הבעל מלהגיש תביעה כרוכה בבית הדין הרבני.
אם עברת את מבחן תום הלב סמכות השיפוט תוענק לבית משפט לענייני משפחה. אם לא - התביעות יידונו בבית הדין הרבני.
הליך יישוב סכסוך הוא פתרון טוב למי שמבקש לסיים את הסכסוך בדרך המלך, אך הוא גם כלי טקטי מצוין. בעלים ייטעו לחשוב שהאשה ב"תומה" מבקשת לסיים את הסכסוך בדרכי נועם, בעוד שבמציאות מדובר בתרגיל ידוע של עורכי דין במטרה לחטוף סמכות, למשוך זמן, וגם להוציא את האשה זכה ותמה.
לאור הפסיקה החדשה, אם היית ערני מספיק לאותות האמת, לא אבדה תקוותך, שכן הגשת הבקשה כשלעצמה אין בה די כדי לתפוס סמכות, ובמקרים מסוימים היא אף עלולה להיות גול עצמי.
אם הגשת בקשה ליישוב סכסוך מתוך שיקולים אסטרטגיים, ולא מתוך רצון אמיתי ליישב את ההדורים, לכל הפחות יש לדאוג לקבל הנחיות ברורות מעורך דינך, להראות נכונות לשיתוף פעולה, לנהל משא ומתן קדחתני ולהתייצב לכל הפגישות עם גורמי המקצוע. אם ייחשפו הכוונות הסמויות שלך, הבקשה ליישוב סכסוך תהיה בעוכרייך.
- עו"ד קרן פרץ מתמחה
בדיני משפחה.
לפנייה לכתב/ת 
