מגדלי הבקר קוראים לנשים - בואו לרפת
לרפת מודרנית נדרשים יותר כישורי ניהול, מולטי טסקינג, ואינטיליגנציה - ופחות שרירים; ולכן הקריאה לנשים לאמץ קריירה ברפת. רפתנית צעירה: "הרבה מרימים גבה כי מבחינתם רפתן זה מישהו עם כובע טמבל, מגפיים, שפם וטוריה"
הרפתניות חוזרות לאופנה - אך בלי הקוקו והסרפן. מכנס שנערך היום (ד') על ידי משרד החקלאות, התאחדות מגדלי הבקר ומועצת החלב יצאה קריאה למין הנשי - בואו לרפת. בין אם הגופים לעיל התייאשו מהמין הגברי שבעידן הנוכחי מחבק את המטרוסקסואליות, האורבניות, והאינדיבידואליזם, או לא - דבר אחד ברור - את יהבם הם הטילו על המין הנשי וקראו לו לשוב לחלוציות ולעשות קריירה ברפת.
"העבודה ברפת עברה תמורות רבות בשנים האחרונות, מעבודת כפיים קשה שאופיינה כעבודה גברית לענף חקלאי מודרני ומצליח בעל טכנולוגיית היי-טק.
בעשור האחרון עם התפתחות הטכנולוגיה ברפת לרמות גבוהות קיים פוטנציאל מבטיח לשילובן של נשים והדור הצעיר בתפקידי מפתח ברפת, בתפקיד המהווה אתגר", אומר מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל, יעקב בכר.
רפתניות - חוד החנית
ואכן, האג'נדה היא מאוד שיוויונית. לתפיסת המארגנים העבודה ברפת כיום אינה פיזית כבעבר, אלא מצריכה "מולטי-טסקינג" ואינטיליגנציה. וכששריריו של הגבר הארצישראלי אינם נחוצים עוד לביצוע מטלות הרפת, לראייתם, מה שבאמת נחוץ זה יכולות האשה וכישוריה השכליים.
שמרית שרון (31), רפתנית מקיבוץ אפיקים עובדת במקצוע עוד מלפני גיוסה לצה"ל ב-1998, מסרה ל-ynet שעבודה ברפת המודרנית היא אופטימלית לנשים. "מהתרשמותי מחברותי למקצוע אני בהחלט יכולה לומר שאנו כוח עולה בנוף החקלאי. היכולות שלנו לא נופלות מאלו של הגברים, ולמעשה הודות ליכולתנו לבצע הרבה דברים בבת אחת - זו עבודה שמביאה למיצוי היכולות הנשיות. גם שכל, גם אידיאלים, וגם כישרון".
ומה בנוגע לשכר?
"בניגוד לענפים אחרים המקפחים את הנשים בחקלאות אין שכר דיפרנציאלי, כל אחד מקבל לפי היכולות שלו, בין אם זו אשה או גבר. דווקא בתחום הזה יד הנשים היא על העליונה והן מתקדמות לתפקידים ניהוליים".
אז שיעור הנשים הרפתניות רק גדל?
"כן. יש יותר ויותר נשים במקצוע. אני רואה זאת בכמות המשתתפות בכנסים. זו בהחלט גאווה".
כששומעים מה את עושה איך מתייחסים לזה?
"הרפתנים מאוד מפרגנים לנו, כי הם מודעים ליכולותנו. האנשים מבחוץ מרימים גבה לא פעם, כי מבחינתם להיות רפתן זה מישהו עם כובע טמבל, מגפיים, שפם וטוריה".
יותר מ-8% מהרפתנים - הן רפתניות
מסקר שהתבצע עבור הכנס עולה שמתוך כ-3,000 רפתנים - 250 הן נשים. ולא מדובר בעובדות שמזניחות את הצד האינלקטואלי שבהן - כיוון שמהסקר עולה ש-36% מהרפתניות הן אקדמאיות , ושבממוצע הן מקדישות יותר מ-13 שנים לקריירה ברפת.
עוד עולה מהנתונים ש-56% מהרפתניות עובדות ברפת קיבוצית, ואילו 34% ברפת פרטית (בעיקר במושבים). יש עוד 10% שעובדות בבתי הספר החקלאיים. בכנס קראו לנשים לבוא ולהגביר נוכחות בעבודת הכפיים והראש, ברפת לצד השתלבות ברפתות תיירותיות ובמחלבות בוטיק בתחום ייצור הגבינות ומוצרי חלב.