הוא לא "סתם קמצן", הוא ממש פוגע בך
הוא החליט שלא תשתמשי בחשבון המשותף? אם הוא מונע ממך גישה לכסף, גם כשמדובר בסכומים קטנים, זו אלימות כלכלית
בגיל 40 נאלצה נ', אם לשתי בנות צעירות, לגלות את אופיו האמיתי של בעלה. בוקר אחד, כשיצאה עם בנותיה בדרכן לבית הספר, לא מצאה את רכבה הפרטי בחניית הבית. תחילה חשבה שהרכב נגנב, אך שיחת טלפון אחת לבעלה הבהירה שהוא מכר אותו ערב קודם.
מכירת הרכב היתה שיא שלילי של אירועים אלימים מצד בעלה, ביניהם ריקון חשבון הבנק המשותף וסירוב מצידו לשלם את תשלומי המשכנתא ואת המזונות לבנותיו כפי שפסק בית המשפט.
גם נ' סובלת מאלימות, אלימות כלכלית. מדובר בהשתלטות אגרסיבית ויזומה על ידי בעל הממון, בדרך כלל הבעל, באמצעותה הוא שולט על ההוצאות הכספיות, החל מהדברים ה"קטנים" היומיומיים של משק הבית ועד להוצאות מורכבות כמו נכסי מקרקעין או חברות.
גוער על בזבזנות
אלימות כלכלית כלפי נשים יכולה להיות קשה מאוד. היא מתבטאת בהתנהלות יומיומית מתמשכת, כשבן הזוג מנכס לעצמו את כל הזכויות הקנייניות והממוניות הנצברות במהלך החיים המשותפים ומונע את רישום אשתו או בת זוגו כשותפה שווה. הוא קובע כמה כספים בת הזוג תוציא, גוער בה על בזבזנות ודורש עדכון על כל סכום שהיא מוציאה.
בימים של מודעות גוברת למעמד האשה, בהקשר המסורתי-דתי וגם בהקשר החילוני, נתפשת אלימות כלכלית כהתנהגות פסולה, משפילה, מדכאת ומעליבה.
כשהבעל נוהג באלימות כלכלית כלפי אשתו, נפגעת זכותה המרכזית לקבל יחס הולם בכל הנוגע לדרך חייה וזכויותיה. גבר שאינו מתנהג בכבוד ובהגינות כלפי אשתו ומפעיל אלימות כלכלית במשך שנים, פוגע לא רק בה אלא גם בילדיהם, החווים ורואים את התנהלותה של אמם כשעליה להתחנן ולהתרפס בפני אביהם לגבי צרכים בסיסיים.
אלימות מסוג זה אינה מוגבלת למצב סוציו-אקונומי מסוים. לא פעם גם נשים משכילות ואקדמאיות העובדות במשרה מלאה לא מבינות שהתנהגות בן זוגן היא אלימות לשמה ומפרשות אותה כקמצנות.
החוק והפסיקה הישראלים הכירו לפני שנים רבות בשוויון בין בני זוג ובחשיבות העצמאות הכלכלית של כל אחד מהם, כך שבעל לא אמור למנוע כסף מאשתו, בין אם מדובר בשקל אחד או בעשרות אלפי שקלים.
מצג שווא של דאגה
לצערנו לא חסרות דוגמאות לאלימות מסוג זה: גברים שמקציבים לנשותיהם קצבה כספית שבועית ממנה אסור להן לחרוג ויוצרים מידור של האשה מכל פן כספי-כלכלי רלוונטי למשק הבית המשותף ולחייהם כבני זוג.
אותם גברים מונעים מבנות זוגם גישה לחשבונות בנק משותפים ומציגים בפניהן דיווח שגוי או חלקי של המצב הכלכלי האמיתי. למשל, הבעל יתלונן בפני אשתו על חובות גדולים, כשבפועל לא קיים כל קושי.
בטענה שהם רוצים לדאוג לרווחתן של הנשים שאיתם, הגברים האלימים יוצרים מצג שווא. בפועל הם מרחיקים את נשותיהם במכוון מכל ידיעה והתעסקות בכספים המשפחתיים.
מנסיוני למדתי כי רוב ההתפרצויות האלימות מתרחשות בחיי הנישואים כשהם עולים על שרטון. נשים רבות, בדומה לנ', מגלות שחשבונות הבנק המשותפים שלהן רוּקנו מיד עם תחילת הסכסוך ובני הזוג שלהן מסרבים לשלם את תשלומי המשכנתא או הלוואה שנלקחה מהבנק.
במקרה אחר אשה גילתה בביקור שגרתי בתחנת דלק שבעלה ביטל את התקן ה"פזומט" ברכב ואין לה איך לתדלק. חלק מהבעלים משאירים את האשה ללא מזומן או אפשרות למשוך מהחשבון הבנק, הכל בכוונה לשלוט ולהתעמר בה.
מדובר בעצם ב"אונס כלכלי", שמייצר בושה ומבוכה לאשה הנפגעת. מישהי שכל חייה עמדה בהתחייבויות הכספיות שלה, ולפתע חשבון הבנק שלה נחסם, צ'קים חוזרים וכרטיסי האשראי שלה לא מכובדים, חווה טראומה של ממש. הבושה, אי הנוחות והמצב החדש אליו נקלעות נשים בראשונה בחייהן הם לב ליבה של האלימות והשפעתה עליהן.
לאף אחד אין זכות להגביל אותך
קיימים פתרונות לאלימות כלכלית: קודם כל, כל אשה שמנהלת מערכת יחסים זוגית צריכה להיות מודעת לאופיהּ של האלימות הכלכלית ולא להקל בה ראש, אפילו אם היא קשה יותר לזיהוי מאלימות פיזית או אלימות מילולית. כל אחת צריכה לדעת שלאף אחד, כולל בן הזוג, אין זכות להגביל אותה.
שנית, מומלץ לערוך הסכם ממון לפני הנישואים או במהלכם ולהיות מעורבת בנושאים הכספיים של הבית, כדי להבטיח שמירה על הזכויות. עריכת הסכם ממון ברוח טובה, מתוך הבנה ורצון לשוויון הדדי, יכולה לשמש פיתרון נוח, יעיל וחכם לשני בני הזוג.
לנשים שעובדות ומשתכרות חשוב ליצור בטוחות כלכליות שיהיו רשומות על שמן בלבד, כמו קופות גמל או קרנות השתלמות, דבר שישמור על העצמאות הכלכלית שלהן בעיתות משבר.
אם בת הזוג עובדת בעסק המשפחתי, היא צריכה לדרוש נגישות לספרי הנהלת החשבונות ולהנפקת תלושי שכר כמו שיש לעובד אחר שאינו בן זוג. לפעמים דווקא הנטייה לחסוך בהוצאות דרך רישום הרכב המשפחתי על שם החברה או הימנעות מהדפסת תלושי שכר תגרום קשיים גדולים אם ייווצר קרע בין בני הזוג.
בסך הכל חשוב שכל אשה תבין את חשיבות השיתוף הכלכלי במערכת היחסים הזוגית. כל אחת צריכה להיות מעודכנת במצב הכלכלי של משק הבית, לדעת לקרוא דפי חשבונות מהבנק, להירשם על כל הנכסים המשותפים יחד עם בעלה, ומעל לכל - להבין שהיא שותפה שוות זכויות וחובות לכל היבט כלכלי במערכת הזוגית.
- עו"ד גייזלר מתמחה בדיני משפחה ומעמד אישי.
לפנייה לכתב/ת 
