שמחת חג הפסח נהרסה - האם ביהמ"ש יפצה?

אפשר כבר להריח את האביב ואת חג הפסח ממש מעבר לפינה. כולנו מחכים לליל הסדר - ללבוש בגדים יפים, להסב עם המשפחה אל השולחן, לקרוא בהגדה, לאכול ארוחה טובה, ולאחר מכן ליהנות מהחג עצמו, לבלות, לטייל ולנוח. מה כבר יכול להשתבש ולהרוס את שמחת החג?

עיון בפסקי דין מגלה, שלא מעט דברים - מהיעדר אפשרות לבשל אוכל מיוחד לחג, וכלה בחופשה לא מוצלחת ובחוסר אפשרות ליהנות מארוחת ליל סדר מסודרת ומגוונת במלון. האם בתי המשפט פוסקים פיצויים הולמים במקרים אלה? להלן כמה פסק דין מעניינים, העוסקים באירועים הקשורים לחג הפסח.

בלי גז בערב החג

בית המשפט לתביעות קטנות בנתניה דן בתביעה של בני זוג, שהזמינו בערב החג מיכל גז מחברת פזגז בדחיפות, לאחר שגילו שהגז נגמר. פזגז התחייבה לספק גז לפני כניסת החג והתובעת אף שילמה 30 שקל להבטחת אספקה דחופה. אולם בפועל, פזגז לא סיפקה את הגז במועד שהתחייבה לו אלא רק לאחר כשלושה ימים, כאשר החג הסתיים.

בני הזוג טענו בבית המשפט כי האיחור באספקת מיכל הגז גרם להם נזקים ועוגמת נפש רבה. לדבריהם, ביום שהגז אמור היה להגיע - התקיימה אזכרה לבן משפחה ומכיוון שהחברה לא עמדה בהתחייבותה, התובעת לא יכלה לארח את בני המשפחה בביתה ונאלצה להזמין אותם לארוחה במסעדה, שעלתה אלפי שקלים.

בשל כך ובשל העובדה שבני המשפחה נאלצו להעביר את החג הפסח ללא גז בישול, התובעים טענו כי נגרמה להם עוגמת נפש רבה. נשיאת ביהמ"ש דפנה בלטמן קדראי קבעה, כי פזגז הפרה את הסכם ההספקה ולכן עליה לשאת בנזקי התובעים. השופטת העריכה את הנזק שנגרם לתובעים ב-4,000 שקל ופזגז חוייבה לשלם את הסכום (ת"ק 1810-08 אלייה ואח' נ' פז גז בע"מ).

השכן העיף את המנגל

מה יותר נורא, להישאר בלי גז בחג הפסח או לטרוח על הכנת מנגל ולגלות ששכן עצבני החליט להעיף את הבשר על הרצפה ולמנוע מאיתנו לאכול את האוכל שהכנו לחג? בית המשפט לתביעות קטנות דן בסוגיה זו בדיוק: אדם תבע שכן שלו לאחר שהפך מתקן מנגל שהונח על ידי התובע בשטח המשותף של הבניין בו הם גרים.

לטענת התובע, ב-8 באפריל 2007, ערב חג פסח שני, הוא טרח על התקנת גריל בשרים ברחבת הבית המשותף, כאשר אשת הנתבע ירדה מביתה והתלוננה על הריח שעלה מהדלקת הפחמים. התובע השיב לה, כי לשאר דיירי הבניין זה לא מפריע. בשלב זה לדבריו, הנתבע לפתע ירד מביתו והעיף את מתקן המנגל והבשרים על הרצפה.

עוד טען התובע, כי השכנים שיצאו למשמע הרעש החלו לצעוק על הנתבע ולגעור בו כי כל דבר שנעשה בבניין מפריע לו. כך גם נאמר למשטרה שהגיעה למקום. התובע הדגיש כי נגרמו לו בושה ועוגמת נפש עצומה, וכך גם למשפחתו שומרת המסורת, המונה 6 נפשות, מאחר שהאוכל היחידי שהיה ברשותם לחג הפסח, הושלך לכל עבר.

התובע ביקש, כי בית המשפט יורה לשכנו לפצות אותו ב-17 אלף שקל - הסכום המקסימלי שניתן היה לתבוע דאז בבית המשפט לתביעות קטנות. יש לציין שגרסת השכן הייתה שונה: הוא טען כי התובע קרא לו ולאשתו: "רוסים", "לא שייכים" ו"תחזרו לרוסיה", ושגריל הבשרים התהפך תוך כדי התלהמות וחילופי דברים.

השופט החליט לקבל את התביעה באופן חלקי וקבע, כי השכן נהג באופן פסול כאשר החליט לעשות "דין עצמי" ולפגוע ברכוש של התובע. עוד הוא  הדגיש, כי לא הייתה לשכן כל זכות לנהוג בכוח כלפי הרכוש של התובע.

עם זאת, נקבע כי גם התובע אחראי לתוצאה העגומה של הדברים, שכן הוא הדליק את גריל הבשרים בדיוק מתחת לחלון דירתו של הנתבע. כמו כן, התובע לא הציג הסכמה של כל הדיירים להדלקת המנגל ברחבה, ויש לכך השפעה על הפיצוי המגיע לו. בסופו של דבר החליט השופט לחייב את הנתבע לפצות את התובע ב-1,500 שקל (ת"ק 1327/07 וקנין רוברט נ' אייזנגרט אלכסנדר).

על הרצפה? השכן ישלם

בית הקפה לא כשר

האם חגיגת ברית מילה בחג הפסח מועדת מראש לפורענות? ייתכן שבקרב אורחים דתיים התשובה היא חיובית. בית המשפט לתביעות קטנות בכפר סבא דן בתביעה של אדם שהחליט לערוך טקס ברית מילה לבנו באיסרו חג של פסח אשתקד, בבית הקפה "מול השדה" בהוד השרון.

התובע טען, כי הודיע מראש שיותר ממחצית אורחיו דתיים וכי הוא זקוק לאוכל עם תעודת כשרות. לדבריו, מנהלת השירות הודיעה לו שאין תעודת כשרות לבית הקפה, אך הבטיחה לו שיוזמן עבורו קייטרינג חיצוני עם תעודת כשרות.

אולם ביום חגיגת ברית המילה, ב-14 באפריל 2009 - כאשר אורחיו הדתיים של התובע הגיעו למקום וביקשו לראות תעודת כשרות, הוצגה בפניהם תעודה של קייטרינג "ענבלים" שתוקפה פג ב-8 באפריל 2009.

מנהל בית הקפה טען, כי מעולם לא ארעה תקלה כזו מול "ענבלים" וכי לא ניתן היה לתקן אותה באופן מיידי, מכיוון שמשרדי הרבנות היו סגורים בחול המועד פסח.

השופט דוד גדול קבע, כי התובע ידע שלבית הקפה אין תעודת כשרות והוא שגה בסיסית בכך שחשב, כי הצגת תעודת כשרות של הקייטרינג תספק את אורחיו. "ככל שהיה בידי הנתבעת תעודת כשרות, היה בכוחה להעיד שמטבחה של ענבלים הינו כשר ותו לא. כיוון שבית הקפה אינו מוחזק ככשר - לתעודה זו אין כל משמעות", קבע השופט.

השופט פסק כי ההצעה של מנהל בית הקפה לפצות את התובע ב-1,500 שקל בנוסף לפיצוי שקיבל התובע במקום, היא סבירה בנסיבות העניין. בית הקפה חויב לשלם לתובע סכום זה (ת"ק 26131-11-09 טיב נ' מול השדה בעמ).

2,000 שקל על ליקויים בחופשה

דבר נוסף שעשוי לפגום בהנאת החג היא חופשה לא מוצלחת, כפי שקרה לבני משפחת אורוביץ, שהתארחו במלון הים האדום באילת למשך 4 לילות תמורת 1,510 שקלים. לאחר מכן הגישו ולנטין ואנה אורוביץ תביעה נגד המלון בשל התנאים והשירות שניתנו להם.

לטענת התובעים, כאשר הם הגיעו למלון נאמר להם כי הוא בתפוסה מלאה ועליהם לעבור למלון אואזיס הסמוך. לאחר שהתברר כי אואזיס נמצא בשיפוצים, הם התנגדו למעבר. בסופו של דבר, לאחר המתנה, התובעים עלו לחדר אך קיבלו לטענתם חדר מלוכלך, ללא מגבות, מצעים ומתלים ועם מזגן מקולקל. התובעים ניסו למצוא מלון אחר, אך ללא הצלחה מאחר שמדובר היה בחופשת פסח.

עוד טענו התובעים, בין היתר, כי הם לא אכלו ארוחות במלון, וכשרצו לאכול את ארוחת ליל הסדר במלון, הם עמדו בתור כשעה וחצי עד שאפשרו להם להיכנס. לאחר מכן הם המתינו כשעתיים נוספות עד שגילו שיש דוכנים עם אוכל. התובעים הוסיפו, כי אנשים רבו בחדר האוכל והייתה אווירה של "סדום ועמורה". נציג המלון אישר שהיו ליקויים אך טען כי התובעים מפריזים .

השופט החליט לקבל את התביעה באופן חלקי וקבע, כי רמת האחזקה במלון הייתה ירודה, אך לא כפי שטענו התובעים. עוד הוא פסק, כי הליקויים פגעו בהנאה של התובעים מהחופש ולכן על המלון לפצות אותם בשל עוגמת הנפש ומתן שירות בלתי ראוי.

השופט הוסיף, כי בבחינת גובה הפיצוי יש להביא בחשבון שמדובר בחופשת חג, שהתובעים נערכו אליה ויצרו לגביה ציפיות. עם זאת, נקבע כי אין להתעלם מכך שהתובעים קיבלו אירוח הכולל 4 לילות. בהתאם לכך, חויב המלון לשלם לתובעים פיצוי של 2,000 שקל וכן הוצאות משפט בסך 500 שקל (ת"ק 373/08 אורוביץ אנה נ' ממן י. שירותי תיירות בע"מ (מלון הים האדום).

אז שיהיה חג שמח?

אם כן, לא תמיד חג החירות כשמו כן הוא - אנשים רבים נקלעו למצבים לא נעימים בחג הפסח ועבורם, החירות והחופש לעשות כרצונם בחג וליהנות ממנו, למשל לבשל מאכלי חג ולהסב לארוחת ליל הסדר - נשללו בשל בעיות בשירות שקיבלו או בשל התנהלות לא ראויה של גורמים אחרים, שכני, למשל.

כאשר מוגשת תביעה ומוכח כי נגרם נזק כלשהו או עוגמת נפש, בתי המשפט פוסקים לתובעים פיצוי. קשה להאמין, כי פיצוי של כמה מאות או כמה אלפי שקלים ישכיח במהרה את תלאות החג, אך הוא ישפר ולו במעט את מצב התובעים לאחר עוגמת הנפש שחוו לפני הגשת התביעה.

עו"ד אורנית אבני-גורטלר, עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית. יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים