שירות לקוי לציבור דתי - מה פסקו ביהמ"ש?

הציבור הדתי ואנשים שומרי שבת נתקלים לא אחת בבעיות בהתנהלותם מול נותני שירות. מטבע הדברים, כאשר אנשים דתיים זקוקים לשירות מסוים, לפעמים הם מבקשים מנותני השירות לבצע התאמה כלשהי שתעלה בקנה אחד עם אמונתם ועם האפשרות שלהם לעשות את שהם צריכים.

• חברות גדולות ניצלו את החלשים - ביהמ"ש סייע
  

כך למשל, בדרך כלל כאשר אדם דתי טס לחו"ל, הוא לא מזמין טיסה שמועד הנחיתה שלה עלול להיות גבולי עם כניסת השבת, אלא יבקש מסוכנות הנסיעות טיסה שמתאימה לו ויוודא שיהיה במטוס אוכל כשר, בהתאם לדרגת הכשרות שהוא נוהג לפיה.

אולם לא רק בענייני אוכל וטיסות מתגלות אי הבנות ונוצר חוסר התאמה בין הבקשות של הציבור הדתי לבין התוצאה בפועל. באילו תחומים נוספים נתקל הציבור הדתי בבעיות? האם נותני השירותים סבלנים כלפי הבקשות המיוחדות של ציבור זה והאם השירות שניתן הוא הולם? ולבסוף - מה בתי המשפט קובעים במקרים שבהם הם נדרשים לדון ולהכריע?

הטיסה קרובה ליום שבת? הסיכון עלייך

הנושא של טיסות לחו"ל רלוונטי מאוד עבור הציבור הדתי, שכן יש צורך במציאת טיסות שאינן גורמות לחילול שבת, באספקת אוכל כשר ובהערכות שונה.

בית המשפט לתביעות קטנות בפתח-תקווה דן לאחרונה בתביעה לפיצויים שהגישה אשה דתייה מפתח תקווה נגד swiss internaruonal air lines ltd וחברת עולם ומלואו נסיעות ותיירות בע"מ, ממנה קנתה כרטיסי טיסה ב-8 באוגוסט 2007. יעד הנסיעה היה גרמניה לצורך שהייה של 5 ימים וחזרה לישראל.

התובעת טענה, כי בעת ביצוע העסקה עם חברת עולם ומלואו, היא ציינה בפני נציגת השירות כי היא בחורה יהודיה ודתייה השומרת שבת וביקשה כי זמני הנסיעות ייקבעו בהתאם לעובדה זו. התובעת אמורה היתה להמריא ליעדה ב-12 באוגוסט 2007 ולשוב לארץ ביום שישי, ה-17 באוגוסט 2007, כשעתיים לפני כניסת השבת.

ביום החזרה לארץ, כשעתיים לפני ההמראה, התברר כי הטיסה מהנובר לשוויץ (טיסת הקישור לישראל) בוטלה, וכי swiss internaruonal air lines ltd תדאג לחלופות מתאימות לנוסעים. אולם אף אחת מהחלופות שהוצעו לתובעת לא הביאה בחשבון את עובדת היותה שומרת מצוות.

התובעת ניסתה לשנות את רוע הגזרה, התקשרה פעמים רבות להוריה שניסו לסייע מהארץ, ויצרה קשר עם קרובים ומכרים בחו"ל המקושרים עם מנכ"ל אל-על. התובעת ביקשה פיצוי על עגמת הנפש שנגרמה לה ועל שיחות הטלפון הרבות שנאלצה להוציא.

swiss internaruonal air lines ltd טענה, כי אכן הייתה תקלה טכנית והטיסה בוטלה, אך שהיא עשתה כל שביכולתה כדי להביא את התובעת לארץ. לדברי החברה, הוצע לתובעת שובר על סך 200 דולר, אך היא סירבה לקבלו.

חברת עולם ומלואו טענה מצידה, כי נציגתה העלתה בפני התובעת את הבעייתיות של טיסה החוזרת לארץ ביום שישי, והציעה לתובעת לחזור ביום חמישי בערב על מנת שלא תיקלע לבעיה של כניסת שבת. התובעת סירבה לקבל את האפשרות ואמרה שאין בעיה מבחינתה לחזור ביום שישי, מאחר שהיא מנוסה בטיסות, יודעת להסתדר ויש לה קשרים בהנובר.

השופטת עינת רון דחתה את התביעה כנגד חברת עולם ומלואו וקבעה, כי משהחברה הזהירה את התובע לגבי הטיסות, הרי שהיא יצאה ידי חובתה כלפיה.

באשר לחבות של swiss internaruonal air lines ltd כלפי התובעת נקבע, כי אמנם נגרמה לתובעת אי נוחות, אך חברת התעופה עשתה כל שביכולתה כדי לקדם את ענייניה בשל ביטול הטיסה. עוד קבעה השופטת, כי בשל אי הנוחות הכללית שנגרמה לתובעת, יש לקבוע כי חב' התעופה תפצה אותה בסכום שהוצע לה, אך במזומן. לפיכך, השופטת חייבה את swiss internaruonal air lines ltd לשלם לתובעת 800 שקל.

טרם סיום פסק הדין, השופטת מתחה ביקורת על התנהלות התובעת: "על התובעת המתכננת את נסיעותיה לעשות כן בקפידה ואף לקחת בחשבון איחורים מסוימים, עיכובים, תקלות מסוימות וכיו"ב, שיהיה בהם כדי להביא לחילול שבת. למשל, ייתכן וטיסה תתעכב, או אפילו תמריא בזמן, אך הנחיתה תתעכב בשל תנאי מזג אויר והדבר יביא לשינוי בכל לוח הזמנים של הנוסע, האם גם אז תישא חברת התעופה באחריות?" (ת"ק 16418.02.09 אבטה נ' swiss internaruonal air lines ltd ואח').

העדר התקן שבת במקרר - מי יפצה

עניין אחר שעלול לגרום לאי נוחות ולבעיות בקרב הציבור הדתי הוא היעדר שימוש במכשירי חשמל בשבת. עבור חלק מציבור זה, התקנת התקן שבת במקרר הוא הכרח ולא פריבילגיה.

בבית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב נידונה תביעה של שני אנשים שקנו מקרר מאלקטרה ושטענו כי ההבטחות שניתנו להם - הופרו. ראשית טענו התובעים, כי הובטח להם שהמקרר יסופק תוך 3 ימים, לפני יום שבת. שנית, הובטח להם כי המקרר יכלול התקן שבת אך הוא לא כלל, ושלישית - המקרר נפל ונחבל בזמן ההובלה.

התובעים טענו שכל הבעיות תוקנו רק לאחר חודש, במהלכו נגרם להם בזבוז זמן, וכי בשל הפתרונות הזמניים שניתנו להם - פעולת המקרר השתבשה והם נאלצו לזרוק מזון. עוד ציינו התובעים, שכל זה ארע במהלך תקופת החגים וכי הם אנשים שומרי שבת ומטופלים ב-5 ילדים.

מנגד טענה אלקטרה, כי היא לא הבטיחה זמן הספקה כפי שנטען מצד התביעה וכי לגבי התקן השבת היא הציעה פיתרון חלופי מקובל שלא אמור היה לגרום לבעיות. בנוסף, אלקטרה שלחה הודעת צד ג' כנגד ספק המקרר.

החברה שסיפקה את המקרר, ברימאג דיגיטל אייג' בע"מ, טענה כי לא ניתן לספק את המקרר כשמותקן בו התקן שבת ושבכל מקרה, ההבטחות הללו לא ניתנו על ידה אלא על ידי אלקטרה, אם בכלל. עוד טענה החברה, כי לא נפל כל פגם בתפקוד המקרר.

השופטת חנה פלינר קיבלה את התביעה בחלקה תוך שקבעה, כי השתכנעה מתיאורי התובע לפיהם זמן ההספקה אכן היה אלמנט קריטי בבחירת המקרר. בנוסף היא שוכנעה, כי נציגת אלקטרה אכן הבטיחה לתובע שהמקרר יסופק לפני יום שבת ויכלול התקן שבת. משכך נקבע, כי אלקטרה אחראית לפצות את התובעים. עוד נקבע, כי המקרר נחבל בעת הובלתו ולכן על צד ג' לפצות את התובעים בשל כך.

בהתאם לכך נפסק, כי אלקטרה תפצה את התובעים ב-1,500 שקל בשל הפרת ההבטחות לעניין ההתקן ומועד ההספקה, והחברה שסיפקה את המקרר תפצה את התובעים ב 1,000 שקל בשל נפילת המקרר ובנוסף, תעניק לתובעים אחריות למשך שנתיים נוספות מעבר לשנה הראשונה הניתנת במסגרת הרכישה. כמו כן, נפסקו לזכות התובעים הוצאות משפט של 500 שקל (ת"ק 7798.04.09 תמיר ואח' נ' אלקטרה מוצרי צריכה).

המזגן גרם לחילול שבת

ואם עסקינן במכשירי חשמל, מובן שהמזגן, שהפך לחלק בלתי נפרד מכל בית כמעט, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במקומות עבודה ומוסדות שונים, עלול לעורר בעיות לאדם דתי המאושפז בבית-חולים ואינו מעוניין שהמזגן יפעל בשבת.

כך למשל, בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב דן לאחרונה בתביעה שהוגשה נגד אסותא על ידי אדם דתי שאושפז בבית החולים. התובע טען, כי המזגן בחדר בו הוא אושפז הופעל על ידי חיישן המזהה תנועה בחדר ומכיוון שהוא דתי, הוא לא יכול היה להיות בחדר במהלך השבת שכן אם היה נע בו, המזגן היה מופעל, מה שהיה גורם לחילול שבת.

התובע ציין, כי ידע על כך רק ביום שישי לאחר כניסת השבת ובשל כך, הוא בילה את רוב זמנו בטרקלין או מחוץ למבנה. לטענת התובע,  החום בתקופה זו היה בלתי נסבל אך כל תלונותיו לאסותא לא זכו להתייחסות. עוד הוא טען, כי ביום ראשון בבוקר הגיע טכנאי אך הוא לא עשה דבר, ורק לאחר שהתובע איים כי ישב בפרוזדור - הגיע טכנאי שניתק את החיישן.

התובע הוסיף וטען, כי לא יכול היה לקחת אוכל ממטבח החולים במהלך השבת, כי גם שם הופעל המזגן באמצעות חיישן. התובע, ששילם עבור האשפוז 14 אלף שקל, ביקש פיצוי בסך 30 אלף שקל בשל עוגמת הנפש והסבל שחווה.

מנגד טענה נציגת אסותא, כי מדובר בתביעה קנטרנית וכי התובע קיבל טיפול מסור ובית החולים נהג ברגישות רבה בכל הנוגע להיותו יהודי דתי ומאמין, כולל אספקת ארוחות גלאט כושר לו ולמשפחתו. עוד נטען מצידה, כי השירות שאסותא בע"מ מספקת מתאים לכל חלקי האוכלוסייה וכי רמת הכשרות היא של הרבנות בתל אביב. לדבריה, החיישנים נועדו לחסוך באנרגיה והתובע יכול היה להיעזר בכל אחד מחברי הצוות בעניין זה ואף לבקש עזרה מאיש צוות ממוצא ערבי שהיה שם וסייע לו לנטרל את החיישן.

השופט אילן דפדי החליט לקבל את התביעה באופן חלקי. בפסיקתו הוא ציין, כי התרשם שבית החולים גילה רגישות רבה בכל הנוגע להיותו של התובע דתי, אך התרשל בכך שלא דאג מבעוד מועד ולפני כניסת השבת, לנטרל את החיישן שמפעיל את המזגן בחדר בו אושפז התובע.

"ציפייתו של התובע, אשר שילם ממיטב כספו עבור האשפוז, לקבל שירות אישי, אשר יתאים לצרכיו המיוחדים, נראית לי סבירה", כתב השופט. עם זאת נקבע, כי אין מקום לפצות את התובע ב-30 אלף שקל והשופט קבע, כי פיצוי בשיעור של 10% מהסכום ששילם התובע - 1,400 שקל, הוא סביר בנסיבות העניין. בנוסף, בית החולים חויב לשלם לתובע הוצאות משפט של 600 שקלים (ת"ק 21226.07.09 סלוד נ' בי"ח אסותא).

החופשה לא הייתה כשרה למהדרין?

כאשר מוגשת לבית המשפט תביעה מנופחת ומוגזמת, בית המשפט לא מהסס לדחות אותה, כמובן מבלי שזהות המגיש, אדם דתי או חילוני, תהיה רלוונטית. כך למשל בית המשפט לתביעות קטנות ברחובות דחה תביעה של אדם שהזמין עבורו, עבור רעייתו ועבור שתי נכדותיו, חופשה כשרה למהדרין באנטליה לתאריכים 1-8 ביולי 2008. את החופשה קנה התובע מחברת אר.סי.רויאל קלאב מועדון נופש כשר בע"מ, ושילם עבורה 17,575 שקלים.

התובע העלה טענות רבות ביחס לחופשה וביניהן טענה לפיה ביום שבת נגרמה לו ולמשפחתו עוגמת נפש בכך שנעילת ופתיחת החדרים היו באמצעות כרטיס מגנטי בלבד. התובע טען כי בהיותם שומרי מסורת - הם לא יכלו להשתמש בכרטיס ולכן מישהו מבני המשפחה צריך היה להישאר בחדר כדי לא להינעל בחוץ למשך היום.

עוד טען התובע, כי ביום שבת לא סופקה ארוחת בוקר, כי התפריט שהוגש בארוחות היה דל וכי למזון היה טעם גרוע. לדבריו, בחלק מהזמן היה מחסור בלחם שנאפה במקום, החלב סופק בכמויות בלתי מספקות ודגני הבוקר והחמין בשבת היו חסרי טעם לחלוטין.

אר.סי. רויאל קלאב מועדון נופש כשר בע"מ, דחתה את טענות התובע אחת לאחת. באשר לטענה בעניין נעילת ופתיחת החדרים באמצעות כרטיס מגנטי טענה החברה, כי היה במלון גוי של שבת שהיה בקומה שהוקצתה לכל הקבוצה של אותו טיול. בנוסף הכחישה החברה את הטענה, כי לא סופקה ארוחת בוקר בשבת, וטענה כי בפועל ניתנו לציבור הדתי בשבת 3 ארוחות.

השופט גדעון ברק קבע, כי התובע לא הוכיח אף אחת מטענותיו, בכלל זה את טענתו בדבר עוגמת הנפש שנגרמה לו ולמשפחתו בשל שיטת נעילת החדרים. "אני מקבל את טענת הנתבעת, שהיא הייתה ערה לכך ולכן היא דאגה שבקומה בה משתכנת הקבוצה הדתית יהיה שם גוי של שבת אשר תפקידו לפתוח ולסגור הדלתות", כתב השופט בפסק הדין.

עוד הוסיף השופט: "אינני מקבל את טענת התובע כי כל השבת נשאר משהו בחדר, רק בגלל המפתח". בסיכום, השופט דחה את התביעה וציין כי על אף שהתובע ביקש פיצוי של אלפי שקלים, כאשר תביעתו מנופחת ומוגזמת - הוא החליט שלא לחייבו בהוצאות (ת"ק 1905.08 והל חנניה נ' אר.סי. רויאל קלאב מועדון נופש כשר בע"מ).

סיכום

לכאורה נדמה, כי נותני השירות מתחשבים בציבור הדתי ומנסים ללכת לקראתו. עם זאת, כוונות לחוד ומציאות לחוד, ולפעמים רשלנות או העדר תשומת לב מספקת מובילים לבעיה לא קטנה.

כאשר מוכח כי נגרם נזק, בית המשפט מחייב את נותן השירות בפיצוי.

במקרים אחרים, כאשר התובע עצמו לא העריך נכונה את מצב הדברים או גרוע מכך - זילזל והעדיף לקוות כי "יהיה בסדר" (למשל פסק הדין בעניין אבטה), בית המשפט דוחה את תביעתו או מחייב את נותן השירות בפיצוי נמוך - אם מוכח כי גם הוא נהג ברשלנות מסוימת.

וכמו בכל עניין ועילה בגינם מוגשת תביעה, כאשר מדובר בתביעה מוגזמת ומנופחת, בית המשפט לא מהסס לדחותה מייד.

** יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.