פרשה שבוע כלכלית: הכוהנים - הגילדה הראשונה
הכוהנים היו קבוצה סגורה של אנשים מבני משפחת אהרון, שסיפקו שירותי פולחן ונהנו ממונופולין בחסות החוק. גם בישראל של ימינו יש גילדות למקצועות כמו מהנדסים, שמאים, עורכי דין ועוד. כמו בימי קדם, גם היום הצרכנים הם אלה שמפסידים
פרשת צו עוסקת בכוהנים אשר היו הגילדה הראשונה בהיסטוריה. גילדה היא התארגנות של בעלי מקצוע בתחום מסוים, אשר מטרתה ליצור מונופול בשירות הייחודי שהם מספקים. בעוד שחברי הגילדה מרוויחים מההסדר, הצרכנים בדרך כלל מפסידים.
פרשת שבוע כלכלית:
הכוהנים היו קבוצה סגורה של אנשים מבני משפחת אהרון, אשר סיפקו שירותי פולחן בתקופה הקדומה. חוקי התורה קובעים כי רק בני אהרון מורשים להיות כוהנים - כך למעשה נוצר מונופולין בחסות החוק המקראי.
בתנ"ך מסופר על ירבעם שפעל נגד גילדת הכוהנים, ומינה אנשים לתפקידי כהונה שלא היו מבני אהרון. בתקופת בית המקדש היו ניסיונות נוספים למנות אנשים שלא ממשפחת אהרון, אך על פי רוב הכוהנים היו גילדה סגורה.
כמו גילדת הכוהנים, גם היום קיימים גילדות בחסות חוקי המדינה. הגילדות הנפוצות כיום מאגדות מהנדסים, אדריכלים, רופאים, שמאים, עורכי דין ועוד. כדי להיכנס לגילדת הכוהנים צריך להיות צאצא של משפחת אהרון, ואילו כדי להיכנס לגילדות המודרניות, יש לקבל רישיון המהווה אישור כניסה למקצוע. בשני המקרים, מדובר בחסמי כניסה בעייתים.
הנחת היסוד היא שגילדות נוצרו משחר ההיסטוריה על ידי בעלי מקצוע אשר היו מעוניינים, כביכול, להגן על טובת הציבור. בחינה היסטורית מגלה כי בעלי המקצוע ראו רק את האינטרס שלהם ולא את טובת הצרכנים. הנימוק של "טובת הציבור" מסווה את רצונם של חברי הגילדה למנוע תחרות חופשית.
פגיעה בתחרות החופשית
אחת הגילדות החזקות במדינת ישראל היא לשכת עורכי הדין. מדובר בגילדה היחידה שמוסדרת על פי חוק. הלשכה מנסה להגביל את כמות עורכי הדין באמצעים שונים במטרה לחזק את כוחם של חברי הגילדה הוותיקים. גילדת עורכי הדין עושה זאת, בין היתר, באמצעות בחינות שערורייתיות הבוחנות זיכרון ולא חשיבה, וכן בחיוב התמחות כתנאי לכניסה לגילדה.לאחרונה אף פורסמה הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון - שינויים במתכונת ההסמכה), ובמסגרתה מוצע להאריך את תקופת ההתמחות משנה לשנתיים. מדובר בחקיקה בעייתית אשר יעודה הוא פגיעה בהזדמנות של אוכלוסיות שונות לבחור במקצוע עריכת הדין, יחד עם רצון לנצל את המתמחים ככוח עבודה זול.
התומכים בקיומן של הגילדות בכלל, ובגילדת עורכי הדין בפרט, מסבירים כי בני אדם אינם מסוגלים לבחור בצורה טובה את האנשים שייתנו להם שירותים. ההנחה של התומכים בגילדות היא שצריך להציל את האנשים מבורותם. אלא, שמדובר בטיעון פטרנליסטי בעייתי, ההופך את צרכני השירות לטיפשים בכוח.
קיומן של הגילדות פוגע בתחרות החופשית, מונע מאנשים מוכשרים להיכנס למקצועות שונים בגלל העלויות הגבוהות וחסמי הכניסה למקצוע, מוריד את הרמה המקצועית של חברי הגילדה ופוגע באוכלוסיה החלשה שאינה יכולה לצרוך שירותים יקרים.
אין שום הצדקה לקיומן של הגילדות בכלל, וגילדת עורכי הדין בפרט. המחיר החברתי והכלכלי הכרוך בגילדות מחייב נקיטת אמצעים על מנת לבטל את כל הגילדות הקיימות היום.
הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
