פרשת שבוע כלכלית: אברהם - הטייקון הראשון?
זכות הקניין, שהיא הבסיס לקפיטליזם של ימינו, מושרשת היטב במסורת היהודית. ממבט קצר בספר בראשית עולה כי דמויות האבות היו בעלי רכוש וקניין רב. אברהם, למשל, תואר כ"כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב". האם כך התחילה תופעת הטייקונים?
פרשת השבוע, משפטים, עוסקת בדיני ממונות ובזכות הקניין שיש לאדם על נכסיו. המקרא מכיר בזכות הקניין כערך כלכלי שיש להגן עליו, אוסר פגיעה ברכוש של אחרים ומטיל עונשים על הפוגעים בקניין הפרטי.
פרשות שבוע קודמות:
מתברר כי זכות הקניין, שהיא הבסיס לקפיטליזם, מושרשת היטב במסורת היהודית החל מספרי התנ"ך, דרך ספרות התנאים והאמוראים וכלה בספרות תורנית מאוחרת יותר. את השורשים לשיטה הסוציאליסטית יש לחפש בנצרות הקלאסית המגבילה מאוד את זכויות הקניין של היחיד ברכוש.
המסורת היהודית, בניגוד גמור לנצרות, מייחסת ערך רב לבעלות על רכוש ולצבירתו. עיון ביחס לפועלם של אבות האומה מלמד על גישה זאת. כך, ביחס לאברהם, נאמר כי היה "כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב" (בראשית י"ג, ב'); על יצחק, שברכת אלוהים שרתה במעשיו מסופר "ויגדל האיש וילך הלוך וגדל, עד כי גדל מאוד, ויהי לו מקנה צאן ומקנה בקר ועבודה רבה..." (בראשית כ"ו, י"ב); על יעקב נאמר: "ויפרץ האיש מאוד מאוד ויהי לו צאן רבות ושפחות ועבדים וגמלים וחמורים" (בראשית ל', ל').
עובדת היותם של אבות האומה הישראלית עשירים ובעלי נכסים היא סימן לברכה. הנרטיב המקראי מספק שיפוט חיובי על דמויות האבות כבעלי רכוש וקניין רב, והם מהווים מודל לחיקוי לדורות הבאים.
זכות הקניין היא "זכות טבעית", בדומה לזכות לחיים ולחירות. מדינת ישראל הכירה בכך, ויישמה עיקרון זה בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו המגן על הקניין הפרטי.
זכויות קניין וחופש פעולה ביחס לקניין הפרטי הן חיוניות לקיומו של שוק. בלא הכרה בזכות הקניין, אנשים יימנעו מלהשקיע בנכסים. כאשר הבעלות על הקניין היא פרטית (להבדיל מבעלות ציבורית) גדל התמריץ לשמר ולפתח את הנכס בצורה יעילה ונעשה מאמץ למקסם את ערכו.
הפילוסוף רוברט נוזיק הסביר כי לבני אדם באופן טבעי כישורים ויכולות שונים, וכן מצבים אקראיים של קבלת זכויות קנייניות (כמו ירושה) השונים מאדם לאדם. לטענתו, אסור למדינה כעניין של מדיניות לנסות לתקן "עוולות" אלו.
נוזיק הסביר כי במקום בו אדם הרוויח את כספו ונכסיו ביושר ובדין, אסור למדינה ליטול ממנו אותם על מנת לסייע לאחר. בהתאם לתפיסה זאת, חקיקת מס פרוגרסיבית (גביית מס לפי מדרג השכר להבדיל מגביית מס אחיד), על אף שהיא מתקבלת בהליך דמוקרטי, עשויה להיחשב כבלתי-חוקתית משום שהיא פוגעת בזכויות קניין. קשה למצוא צידוק כלשהו לתוצאה לפיה האנשים אשר מייצרים ומפתחים את הכלכלה יענשו על כך שהם מרוויחים יותר מאחרים.
הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל
לפנייה לכתב/ת 
