פרשת שבוע כלכלית - להגביל את השלטון
הצורך לבלום את כוחן של הרשויות, העסיק מדינאים ופילוסופים משחר ההיסטוריה. הדרך שבה בחר המקרא לספר את סיפור מנהיגותו של משה בפרשת וארא, מדגישה את ההכרח להטיל הגבלות על השלטון כדי למנוע שחיתות וניצול לרעה של כוח
בפרשת השבוע יש מסר חשוב על ההגבלות שיש להטיל על השלטון במטרה למנוע שחיתות וניצול לרעה של הכוח הפוליטי. מסתבר כי סוגיית "הון ושלטון" והצורך באיזונים ובלמים ביחס לרשויות, העסיקו מדינאים ופילוסופים משחר ההיסטוריה.
אנשים הנמצאים בעמדת כוח עשויים לעשות שימוש בכוח המשרה והשררה כדי להעניק הטבות כלכליות ואחרות למקורבים. כאשר ניתן למקבלי החלטות שיקול דעת רחב, קיים חשש שיעשו שימוש לרעה בסמכותם. בשל כך, נולד הצורך בריסון הכוח והגבלת ההשפעה של מקבלי ההחלטות.
ההבנה שיש צורך להגביל את המנהיגים, הובילה את אבות האומה האמריקנית לנסח במאה ה-18 הגבלות שונות על הנשיא, שהוא מוסד הבנוי על ריכוז של כוח בידי אדם אחד. כך, במסמכי "הפדרליסט", הנחשב כמקור הקלסי לפירוש החוקה, נכתב ביחס לנשיא כי "איש תאב בצע עלול להתפתות למעול באינטרסים של המדינה, כדי לרכוש לו עושר".
בפרשה מסופר על מנהיגותו של משה, המנהיג הראשון של בני ישראל, שהלך אל פרעה וביקש את שחרור בני ישראל ממצרים. אלא, שסיפור המנהיגות נקטע באמצע, והמקרא מתאר את העץ המשפחתי של משה. מדוע אם כן המקרא מוצא לנכון לקטוע את הסיפור בתיאור אילן היוחסין של משה?
עיון קל בגניאולוגיה של משה מגלה כי עמרם, אביו של משה, נשא לאישה את יוכבד דודתו (אחות אביו). נישואים אלו נאסרו בתורה, ועובדה זאת העיבה על יחוסו של משה. אלא, שמבחינה ציבורית "כתם הייחוס" של משה היווה יתרון, שכן מנהיג שאין בו רבב הוא מנהיג שאין עליו שליטה ושאין דרך להגביל את כוחו.
קופת השרצים - ככלי מרסן
כך גם יש להבין את המימרה התלמודית: "אין מעמידין פרנס על הציבור אלא אם כן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו". הכוונה כי יש להעמיד על הציבור אדם שיש לו פגם בייחוס המשפחתי, כדי שאם יעשה שימוש לרעה בסמכות, ניתן יהיה להזכיר לו את עברו וכך להצר את צעדיו.
המסר של המקרא ברור – מנהיג, וכל נושא משרה אחרת, חייב לדעת כי הוא עומד למבחן תמידי על מעשיו, וכי אם יפגע באינטרס הציבורי, הוא לא יוכל לאחוז בקרנות המזבח, אלא יאבד את משרתו.
אבות האומה האמריקנית הבינו את הצורך בסייגים. אברהם לינקולן
צילום: AFP
מומלצים