פרשת שבוע כלכלית - פרשת בשלח
"שירת מרים" ביקשה לקרוא תיגר על ההגמוניה הגברית ועל משה. מפליא כי דווקא היום הרשויות מונעות מנשים חירות כלכלית באמצעות מערכת המס
בפרשת השבוע מסופר על "שירת הים", אותה שרו משה ובני ישראל לאחר המעבר בים סוף. מיד לאחר שירת הים, ובאופן מפתיע, מתוארת שירה דומה נוספת - של מרים עם הנשים. נראה כי שירת מרים מהווה קריאת תיגר על התפישה ההגמונית-גברית אשר באה לידי ביטוי במנהיגותו של משה.
המסר של הסיפור המקראי הוא שאין לקבל את המצב החברתי לפיו נשים הן בעלות סטטוס חברתי וכלכלי נמוך מגברים. ואכן במקרא לא קיים איסור על נשים לעבוד מחוץ לבית, איסור אשר היה מקובל בתרבויות אחרות ומנע מנשים חירות כלכלית.
הסיפור של מרים שימש כמודל לנשים נוספות בתנ"ך. כך, בהפטרה של פרשת השבוע קוראים את "שירת דבורה" מספר שופטים. דבורה הייתה לאישה-מנהיגה הראשונה בתנ"ך. לאחר דבורה, אנו מוצאים בתנ"ך שלוש נשים נוספות בתפקידי מלוכה: עתליה, אסתר ושלומציון.
מפליא מאוד, כי בניגוד לעמדה המקראית, מלפני אלפי שנים, המעניקה חירות כלכלית לנשים, בישראל כיום מנסים למנוע מנשים חירות כלכלית באמצעות מערכת המס.
מערכת המס בישראל מפלה לרעה נשים ומונע מהן כניסה למעגל העבודה. כידוע, רשויות המס מתנגדות לניכוי הוצאות לטיפול בילדים מטעמים שונים. העלויות הכרוכות בטיפול בילדים גבוהות ביותר, והדבר מוביל לעיתים למצב בו ההורים בוחרים שהאישה לא תעבוד. למעשה, מדיניות זאת פוגעת בקניין ובחופש העיסוק של הנשים ומנוגדת לעיקרון השוויון.
לא ניתן להתעלם מהעובדה כי המדיניות של רשויות המס בנושא הוצאות המטפלת ואף הוראות אחרות בדיני המס מבוססים על תפיסה גברית מעוותת המפלה נשים לרעה. בית המשפט העליון בפרשת קלס (המאפשרת לבני זוג העובדים באותו עסק לקבל חישוב נפרד של משכורותיהם לצורכי מס) עמד על כך לאחרונה וקבע כי הוראות המס המפלות נשים מהוות "תמריץ שלילי לעבודת האישה במשק ודחיקת רגליה לשולי מעגל העובדה".
אכן, לפי התפיסה החברתית הרווחת תפקידה של האישה הוא להיות בבית ולגדל את הילדים. תפקיד זה חשוב ביותר, והוא מהווה גם השקעה חשובה מבחינת המשק. עם זאת, אין שום הצדקה להעניש ולהפלות את אותן נשים שבחרו גם לגדל את הילדים וגם לצאת לעבודה.
נשים לא צריכות אפליה מתקנת, אלא רק לקבל את אותן הזכויות שגברים מקבלים, לרבות בנושא ההכרה בהוצאות. אי-ההכרה בהוצאות המטפלת גורמת לנשים רבות להישאר בבית. מעבר להשלכות החברתיות, יש לכך השלכות כלכליות חמורות: גורם ייצור חשוב במשק (עבודת נשים) איננו מוקצה בצורה אופטימאלית. שינוי המדיניות יביא להשתלבותן של נשים רבות בשוק העבודה והדבר יהווה מנוף לקידום ופיתוח המשק הישראלי.
- הכותב הוא ד"ר למשפטים, עו"ד למיסוי ישראלי ובינלאומי ומרצה בבתי-הספר למשפטים ולמנהל עסקים במסלול האקדמי, המכללה למינהל. ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
