ידעתי שזה רק עניין של זמן עד לחיוך הבא
קצת לפני החלפת קידומת מפחידה, עם קשר זוגי מבטיח שחשבתי שנגמר ועם מקום המפלט שלי שנשמט מתחת לרגליי - הרגשתי קצת אבודה. למרבה השמחה, מצאתי את עצמי
כתבתי פעם על השבריריות של החיים ("חתונה, לוויה, דייט. אולי זה כל מה שיש בעצם"), על זה שברגע נתון מישהו אחד מתחתן ומישהו אחר מת, על המעבר הכל כך עדין בין עצב לשמחה בחיי היומיום שלנו.
לא מזמן עבר עלי סופשבוע מתעתע, שהעלה בי שוב מחשבות על החיים כרכבת הרים.
התעוררתי לשישי אביבי והחלטתי שלמרות שהלב שלי נמצא במערבולת של חוסר ודאות, אלבש חיוך ואנסה ליהנות מהיום כמה שיותר. אחרי הכל, השמש ניסתה להקרין לי אופטימיות, ושתי הג'ינג'יות שלי (מיאו חתולה) כבר התפרקדו להן בעונג על אדן החלון.
נכנסתי למקלחת ועטפתי את עצמי בקצפו של סבון רימונים אדמדם, הלהיט הנוכחי אצלי. מהדורה מיוחדת של יום האהבה כבר שנה שנייה בסופר פארם. עצמתי עיניים בהנאה והסנפתי מלוא הריאות את הריח העדין והנעים.
אחת הג'ינג'יות שלי, שגילתה באחרונה את פלאי הברז, שמעה את המים הזורמים, התייצבה מיד בחדר האמבטיה והתיישבה בכיור, מחכה שאפתח גם לה את המים. קטע מצחיק של חתולים, לשתות מהברז.
על הדלת השקופה ראיתי מעטפה חשודה
התאפרתי, התלבשתי, התבשמתי ועמדתי לצאת, כשראיתי עוד מבפנים בין הסורגים על דלת הזכוכית השקופה שלי מעטפה חשודה.
פתחתי את המעטפה החלודה קמעה מרוב זוקן, ובפנים, בפתק קצר וענייני, התבשרתי שעלי למצוא דירה חדשה בתוך 60 יום, עקב שיפוצים.
ככה, אחרי כשמונה שנים של דיירוּת שקטה ונאמנה, אני נזרקת ברגע שוב לרחוב. ועוד בפתק. ברור שאני קצת מקצינה את זה, אבל בהתחשב בעובדה שבעלת הבית היא השכנה מעלי, שמכירה אותי מגיל אפס כי גדלתי מעבר לכביש, ובהתחשב בעובדה שמהדירה הזו מאוד קיוויתי וחלמתי לצאת כבר רק לדירה זוגית כלשהי - ככה זה הרגיש.
בוקר טוב שמש. להתראות חיוך, שלום דמעות...
נו, מה לעשות? גם ככה אני בחורה רגישה וסנטימנטלית, ועוברת ימים רגישים ממילא. לא הצלחתי לעצור בעדן....טיפטפתי את כל המסקרה השחורה לטישו לבן.
מי שקרא את הטורים שלי בשנים האחרונות כבר יכול לעשות חישוב זריז ולגלות שאני ממש, אבל ממש, כבר מדגדגת את ה-40. אז קצת לפני החלפת קידומת מאוד גדולה ומפחידה, עם קשר זוגי שבבוקר עוד חשבתי שנגמר ומקום המפלט שלי שלפתע נשמט גם הוא מתחת לרגליי,
הרגשתי קצת אבודה.
אז אמנם אבודה אבל לפחות לא לבד.
אולי מעבר דירה יסמל התחלה חדשה ויפתח את המזל
יש לי מזל, בורכתי בהמון אהבה של חברים ומשפחה. במהלך היום קיבלתי מבני משפחתי הקרובה הצעות לחלוק את ביתם איתי אם יהיה צורך ורצון בכך וכולם דאגו להראות לי את ההזדמנות החדשה שיש בפתחה של הדלת כשנסגר חלון. אולי המעבר לדירה אחרת יסמל התחלה חדשה ויפתח את המזל. אתם יודעים, מחשבות חיוביות כאלה. במיוחד כי הדברים קורים שלא בשליטתי. משהו מכוון אותם ממקום אחר, בין אם תקראו לזה גורל, אצבע אלוהים או כל מילה אחרת, לי זה לא ממש משנה.
הערב הגיע ואיתו הפתעה נוספת: החבר חזר פתאום לתמונה, והסתבר שגם הדלת הזו עדיין לא סגורה ויש על מה לדבר. ודיברנו. אוהו, דיברנו.
בלילה כבר נכנסתי למיטה עם חיוך. זה לא היה החיוך שנעלם בבוקר, אלא חיוך חדש.
וזה בדיוק מה שאני מנסה להעביר פה. איך באותו יום ממש, במהלכן של שעות ספורות, אפשר לקום עם חיוך, לאבד אותו ברגע ושוב לקבל סיבות לחיוך טרי, חדש ואופטימי. ממש כמו בלונה פארק. רגע אתה למעלה ורגע למטה והופ... שוב למעלה וחוזר חלילה. מאבד נשימה בירידות התלולות ורואה עד קצה העולם בשפיצים למעלה.
הידיעה שכאלה הם החיים עוזרת לי לעבור את הרגעים הקשים. כי אפילו בשיא השפל אני יודעת כבר שזה רק עניין של שעות עד שתגיע הסיבה הבאה לחייך. אפילו אם הסיבה הזו תהיה רק השמש ששוב מקרינה את החוֹם הצהוב שלה על העיר.
