הבו בירה ונשירה: בירות ישראליות

השנה כבר אין ספק - סצנת הבירות הישראליות עולה ופורחת. לא משנה איפה אתם גרים, רובכם יכולים לצרוך בירה איכותית שמכינים ממש קרוב לבית. מהגולן ועד אילת - מבשלות בוטיק ישראליות יש כבר בכל הארץ. ואני מוכן להמר על 15 מבשלות ישראליות נוספות שייפתחו כאן עד סוף השנה. חלק עדיין סודי ביותר, אבל נסו לזכור שמות כמו בטרפליי ואסיף, ומקומות סמוכים לאור עקיבא וחדרה, שיעלו בקרוב על מפת הבירה הישראלית.

חלק מהמבשלות הזעירות משווקות את המוצרים שלהן במקומות שונים ברחבי הארץ, וחלקן מציעות אותם לשתייה רק במקום. באילת, בבאר שבע ובראשון לציון, פועלות שלוש מבשלות קטנות מתוך פאבים ומסעדות - בנוסף על הברוהאוס הוותיק בשדרות רוטשילד בתל אביב. ויש גם ההיפך, מבשלה עם מסעדה - כמו ג'מס בפתח תקווה, שגם כן לא משווקת את הבירה שלה מחוץ למבשלה, לא בבקבוקים ולא בקגים.

לעומת כל אלה, יש מיקרו-מבשלות של ממש, שכן מייצרות בירה למכירה בפאבים ובחנויות. ולרגל חגיגות המנגל הקרובות נתמקד בהן, כי אין כמו לחגוג את יום העצמאות עם בקבוק של בירה מקומית אמיתית. 

אני חייב לומר מילה על ענייני "רשיון יצרן": בניגוד לעולם היין, שמתנהל רובו ככולו ללא רשיונות ייצור רשמיים, עולם הבירה עולה על פסים מסודרים וחיוביים הרבה יותר. לכל היצרנים הרציניים בתחום יש רשיון יצרן, ואלה שעדיין אין להם, פועלים בכיוון במרץ ולא גוררים רגליים. כאן הבאתי רק מבשלות כאלו, מהצפון - לדרום.

מלכה

אסף לביא, שעבר מתל אביב עם משפתחו לישוב כליל שבגליל, הוא האיש שעומד מאחורי מה שמסתמן כאחד המותגים בעלי הנוכחות ביותר של עולם הבירה שלנו. את בקבוקי ה-330 מ"ל של "בירה מלכה" מזהים בזכות התווית השקופה שלהם, עם המילים "מלכה – בירה בעבודת יד" בולטות. הם מייצרים שלושה סוגי בירה: כהה, בהירה ואדמונית. האדמונית - פייל אייל כמעט קלאסי, והבהירה הקיצית, זוכות למירב הפופולריות בסדנאות בירה ובטעימות שהייתי עד להן. הכהה - בירה בסגנון סטאוט - קצת מרירה מדי לחלק. המבשלה, המצוידת בשיא הציוד המודרני, שוכנת ביחיעם. "ביקורים בליווי הסבר על התהליך יתקבלו בברכה", מבטיח אסף, אך יש לתאם מראש.

איפה להשיג: בצפון, וגם ב"חדר האוכל" בתל אביב, ובלא מעט פאבים. אסף: 054-4363424. אתר אינטרנט

בירה מלכה (צילום: נעמה פורת) 

סלארה

אריק סלרוב מגניגר החל את הרומן שלו עם ייצור בירה אחרי שפגש אוסטרלי שעניין אותו בהקמת מבשלה. סלרוב, האיש הטכני של הקיבוץ, הלך על העניין ונרתם לפרוייקט. עכשיו הוא עם שותף אחר, אופיר דרור, לאחר שנעזר בליאוניד ליפקין, הבעלים של "ליבירה" החיפאית, ובעזרתו הרים את המבשלה שלו שמייצרת בירות לא רעות בכלל. ממה שטעמתי, אהבתי את הסטאוט שלו, המעושנת משהו, ואם זה הכיוון, אז בהחלט יש למה לצפות. אפשר גם לראות את ההשראה של ליפקין בבירות שלו: כיוון של בירות אנגליות באופיין.

איפה להשיג: ברחבי עמק יזרעאל, מן הסתם, אבל גם בתל אביב, במקומות כמו ה-NG ובפורטר ובניו. אריק: 052-8312867.

ליבירה

את ליאוניד ליפקין אני מכיר כבר לא מעט שנים. מהנדס החשמל החיפאי הגיע לבישול בירה בעקבות תחביב אחר שלו: אפיית לחמי שאור. "יום אחד נתקלתי במרכיב שלא הכרתי - רכז לתת. קניתי ממנו ב-eBay ויחד עם הנוזל הסמיך קיבלתי במתנה חוברת אלקטרונית לבישול בירה. מהחוברת נדבקתי בחיידק ש'דרדר' אותי מהר מאוד לקדחת בישול הבירה". ליפקין החל לייצר בירה על מרפסת הבית, וכעבור כמה שנים החליט לנטוש את הנדסת החשמל ולעבור לייצור בירה. היום יש לו מפעל של ממש, עם כל האישורים הדרושים והנחוצים. בירות? הביטר והפורטר הן המפורסמות ביותר. עוד לא ניסיתי, אבל לאוניד מספר בחום על הלאגרים החדשים שהחל לייצר - פילזנר ואוקטוברפסט עוצמתיים במיוחד.

איפה להשיג: את הבירות שלו תוכלו לקנות מהחבית בדאנק החיפאי בצפון הארץ וגם ב-NG בתל אביב. בבקבוקים תמצאו אותה בחיפה, בתרשיחא וברמת ישי, במורגן שביקנעם וגם באלדו שבקיסריה. ליאוניד: 054-7931760.

מהנדסת חשמל לבירה

לאפינג בודהה

ולדימיר גרשנוב ודימה גרבק הם שניים מהמייסדים המקוריים של מבשלת "הבודהה הצוחק", והם עדיין שם, אחרי שהעבירו את המבשלה לפסים "בוטיקאיים", עם רשיונות. יחד עם סטס פרוצ'נסקי הם החלו את דרכם בסדנת בישול בירה ביתית של גדי דבירי, קנו את הספר שלו ושל הח"מ, והחלו לבשל בירה. הרבה בירה. לא כל כך הרבה בכל פעם, כמו הרבה סוגים: מבירות חיטה וסטאוטים "רגילים" ועד בירה מידאס - שחזור של הבירה ששתה המלך האגדי. היום הם מייצרים את הבירות שלהם בתל אביב, בכמות של 40 ליטר בערך בכל בישול. את הבקבוקים של ה"לאפינג בודהה" תוכלו לזהות על פי בודהה שמנמן במיוחד, שיושב וצוחק לו על פרחי לוטוס יפים. הבודהות הצוחקים זכו השנה ב"אתגר הסטאוט 2" – תחרות בישול סטאוטים שעורך מועדון הבירה הישראלי בשיתוף מב"י.

איפה להשיג: באזור המרכז ותל אביב. דימה: 052-6671241.

צוחק מי ששותה אחרון

דאנסינג קאמל

מבשלת הבוטיק הישראלית הראשונה. דייוויד כהן, רואה חשבון בגלגולו המקורי, החל את הקריירה שלו כמבשל בירה ביתית, אבל כשהגיע הזמן לעלות לארץ, הוא עשה את זה עם אג'נדה: להקים כאן מבשלת בירה. אחרי תלאות ביורוקרטיות לא קטנות, המבשלה שלו היתה זאת שפתחה את הברז עבור האחרות, והיא עולה כפורחת. כהן מייצר מגוון מפתיע של בירות קבועות ועונתיות, גם בחבית וגם בבקבוקים. הסגנון אמריקאי-משהו, אבל הבירות ממש לא "אמריקאיות" במובן הלאגרים הבסיסיים והרזים שרגילים לשתות באמריקה. חפשו את ה-Pale ale, או את "הגולם", להבנת הניגודים בין בירה קלה ובירת חורף עמוסת אלכוהול (10%!). לצד בירה החיטה שלו, ה-IPA של דייוויד מצוינת, ואם תצליחו לשים יד על מידנייט סטאוט תהנו גם כן מאוד. ביקורים? בוודאי. בתיאום מראש במשך היום, בערבים פתוח כמעט תמיד (כשר, ראשון עד חמישי בלבד), עם פעילויות אמריקאיות כמו צפייה בשידורי כדורסל מכללות ופוטבול, לצד מסיבות נושא מוטרפות, שבהן שומרים על סדר וניקיון.

איפה להשיג: באזור תל אביב, "חדר האוכל" למשל, ובמרכז, עם נטייה חזקה לירושלים. דייויד: 03-6242783. אתר אינטרנט

בירה עם אג'נדה

מבשלת הנגב

מכל המקומות שבעולם, את הקריירה שלו יוחאי קודלר החל דווקא באלסקה. שם, בזכות הסלמונים המעושנים, מוכר סגנון בירה יחודי של בירות מעושנות: לתת שמיובש בעזרת פחם ששימש לעישון סלמון. את הטעם הזה הוא הביא איתו, לאחת מהבירות המיוחדות שלו. בתחילה הוא ייצר בקיבוץ שלו - אורים, בואכה צומת צאלים - אבל מבישול בירה ביתית אי אפשר להתפרנס. כדי להגדיל את הכמויות הוא היה צריך לעבור מקום, וכיום הוא מייצר בירה במחזורים של 1,000 ליטר בערך בקריית גת. אתם מוזמנים לבקר, להתרשם ולשתות מבירות מפורסמות כמו "בירה פסיפלורה" – הרבה יותר טעימה ומקורית ממה שזה נשמע, מה"פורטר אלון", שמיוצרת עם שבבי עץ אלון, וגם מהברלי ויין - בירה מרוכזת מאוד שמתיישנת כשנה. זאת, אגב, זיכתה אותו פעמיים במקום הראשון ב"סמואל אדמס לונג שוט" - תחרות הבירה של מועדון הבירה הישראלי.

איפה להשיג: דרום, מרכז ותל אביב. יוחאי: 054-7776301.

חפשו את הסלמון המעושן

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "