בעקבות לוחמים שנפלו: טיולים באתרי זיכרון
אהבת הארץ ואהבת הטבע משתלבות באתרי ההנצחה לחללי מערכות ישראל. את סיפורי הגבורה ומורשת הקרב תמצאו ביערות, בפארקים ובמצפורים שהוקמו ברחבי הארץ לזכר הנופלים. חלק א'
אלפי אנדרטאות ומצפורים הוקמו במשך השנים לזכרם של חללי צה"ל שנפלו במערכות ישראל. אחדים מבין אותם מקומות מוקדשים ליחידות ולחילות, ואחרים לחיילים שנפלו, ומשפחותיהם מנציחות אותם בהם.
ההתייחסות לאתרי ההנצחה בכתבה זו הייתה משימה לא פשוטה. מאחורי כל אנדרטה עומד גיבור שהקריב את חייו למען המדינה, ומשפחה שלעולם לא תשוב להיות שלמה. לבסוף החלטנו - באותה אווירה שמאפיינת את המעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות - לבחור בחניוני נופש שבהם הוקמו אנדרטאות הנצחה; אהבת הארץ ואהבת הטבע זו לצד זו. הרשימה אינה קצרה לצערנו, ולכן חילקנו את הכתבה לשני פרקים. הפרק השני יפורסם ביום הזיכרון.
מצודת כ"ח: לזכר 28 מחללי תש"ח
כקילומטר אחד מצפון למושב רמות נפתלי נמצאת מצודת כ"ח, שנקראת כך על שם 28 הנופלים בקרב על שחרור הגליל העליון במלחמת העצמאות. מרבית הלוחמים נקברו בקבר אחים שנמצא למרגלות המצודה. גבורתו של אחד הלוחמים, דויד צ'רקסקי, היוותה את ההשראה לשירו של חיים חפר "דודו".
מבט לעמק החולה ממצודת כ"ח (צילום: אפי שריר)
ב-15 באפריל 1948 העבירו הבריטים את מצודת ישע לידי הערבים. השליטה במצודה סיכנה את יישובי אצבע הגליל, וניתקה את הגישה לישובים מנרה, משגב עם, רמות נפתלי ומלכיה. שלושה ניסיונות כיבוש נעשו במלחמת העצמאות - עד שהמצודה נכבשה. לוחמי חטיבת יפתח איבדו 28 לוחמים בתקיפות, ומכאן נגזר השם "מצודת כ"ח".
חניון קק"ל צמוד אל האנדרטה, וממנו יוצא שביל טיול רגלי, "שביל הפלמ"ח", בנתיב שבו עברו הלוחמים בעת כיבוש המצודה בליל 30 באפריל 1948. בשביל ניתן לגלוש לערוץ נחל קדש, ולהמשיך אל קבר נבי יושע שנותר כמעט בשלמותו. המצודה נמצאת על מסלול שביל ישראל, ומציעה תצפית אל נופי עמק החולה.
חירבת יארדה ומשמר הירדן: מצבות מול הנוף
סמוך לכביש 91, בין משמר הירדן למחניים, נמצאת חירבת יארדה. מרחוק נראית החירבה כמבצר מבודד על ראש גבעה. חירבת יארדה שימשה חאן לסוחרי דרכים בדרכם לדמשק בתקופה העות'מאנית. הקירות החיצוניים והחללים הפנימיים נשמרו באופן מרשים.
מן החצר האחורית של המבנה נשקף נוף פתוח אל עמק החולה, רמת כורזים, איילת השחר, ערוץ נחל מחניים ומשמר הירדן. האנדרטאות שניצבות בחירבת יארדה מרמזות על הקרבות הנואשים שניטשו באזור.
סיפורה של משמר הירדן הוא מסמך של גבורה ומורשת. 64 שנים חיו במושבה איכרים עמלים שעיבדו את הקרקע, עד שפרצו קרבות מלחמת העצמאות. ביישוב נותרו רק כמה עשרות מגנים לאחר שפינו את המשפחות. הקרב הנואש הוכרע, משמר הירדן נפלה בידי האויב, 18 ממגניה נהרגו והאחרים נלקחו בשבי לסוריה.
קרבות נואשים ניטשו באזור. חירבת יארדה (צילום: אביבה ברעם, קק"ל)
במשך שנה ישב במושבה הצבא הסורי, ורק בעקבות הסכם שביתת הנשק הוחזרה לידיים ישראליות, הרוסה עד היסוד. היישוב המקורי לא שוקם, אבל משמר הירדן הוקמה בשנית בסמוך לאתר ההיסטורי. מצבות הנופלים האילמות ניצבות בשטח מול הנוף שעליו נלחמו המגנים.
מצפה נמרוד: גן הנצחה לזכר חייל המילואים מהגליל
נמרוד שגב, בן ראש פינה, נפל במלחמת לבנון השנייה, ב-9 באוגוסט 2006. נמרוד, חייל מילואים בחטיבת שיריון, שירת כטען-קשר, ויחד עם צוות הטנק חִיפּה על טרקטורים שסללו ציר תנועה בכפר עייתה א-שעב. הטנק נפגע ממטען צד, ולאחר מכן ספג פגיעה ישרה של טיל נ"ט, שגרם להתפוצצות התחמושת בטנק. נמרוד וכל צוות הטנק נהרגו.
הקשר האמיץ והאהבה הגדולה של נמרוד לראש פינה הניעו את בני המשפחה, ובראשם האב חזי, להקים מצפה לזכרו בנקודת הנוף הגבוהה ביותר במושבה. נמרוד נהג לשבת ולהשקיף על נופי העמק, בעת שישב בצל עץ התאנה שבאתר. "מצפה נמרוד" נהפך גן הנצחה שמשקיף אל נופי הגליל והגולן, ונקודת מוצא לטיולים שמארגן חזי שגב באתר השחזור של ראש פינה.
נמרוד אהב להשקיף על העמק. מבט מהמצפה (צילום: רונית סבירסקי)
לוחמי המודיעין: כבר לא חיילים אלמונים
חניון חדש בשם "לוחמי הסתר" נחנך ב-23 במרס ביער קדימה. החניון הוקם לזכר חללי קהילת המודיעין, חללי המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וחללי שירות הביטחון הכללי. החניון ביער קדימה הוקם בסיוע גופי המודיעין והביטחון, ובסיוע ידידי קרן קימת לישראל באוסטרליה. בחניון הוקם אמפיתיאטרון צנוע שבו ספסלי עץ להתכנסות של משפחות הבאות ליער, ושולחנות פיקניק שחלקם מונגשים לבעלי מוגבלויות. מגיעים אל החניון מכביש 4 בצומת בני דרור, לכיוון צורן, ומצומת הדסים לכיוון קדימה.
יער המגנים: לזכר אסף אסולין
חניון עם תצפית נוף הוקם ביער המגנים, על כביש 44 סמוך לצומת נחשון, לזכר רב-סרן אסף אסולין שנפל במבצע "חומת מגן". יער המגנים משתרע על שטח של 4,000 דונם בין כרמי יוסף במערב לבקוע במזרח. החניון ממוקם בחלקו הצפון-מזרחי של היער, והגישה אליו בכביש שמרביתו מצופה אספלט. הכביש הוכשר במיוחד בעבור רוכבי אופני כביש.
בחניון הוקם תיאטרון קטן שעוצב מאדני רכבת, וממנו נשקפים נופי עמק איילון, קיבוץ נחשון, מנזר לטרון והרי ירושלים. קק"ל הציבה שולחנות פיקניק ומתקני מנגל. משפחת אסולין הקימה אנדרטה המעוצבת כחלון אל הנוף, ונושאת את סמל יחידתו של אסף.
מצפור סודאי: ידוע גם כ"מצפור הסַפְלוּלִים"
מצפור סודאי, שנקרא על שמו של החייל גיא סודאי שנפל בלבנון ב-1994, ממוקם על פסגה גבוהה בלב פארק יער שהם. זהו יער קהילתי שתיכננו והקימו הקרן הקיימת לישראל, המועצה המקומית ותושבי היישוב שהם. ריבוי הסַפְלוּלִים החצובים בסלעי היער העניק למצפור את השם "מצפור הסַפְלוּלִים". במקום הוצבו פרגולת צל, ספסל ישיבה ושלטים המצביעים על כיווני רוחות השמים.
המצפור הפתוח לארבע רוחות השמיים (צילום: רוני קינדרמן)
פארק סיירת שקד: קיט, נופש ותחנת מחקר חקלאי
סיירת שקד החלה לפעול ב-1955, ובה עשרה לוחמים שגייס אריק שרון למשימות מיוחדות נגד חוליות מודיעין מצריות. במשך השנים פיתחו לוחמיה שיטה שכונתה "ההמנעה", והתבססה על פיתוח צירי טשטוש, הפעלת גששים, איתור עקבות ומרדפים רגליים. הלוחמים הוציאו לפועל פשיטות נועזות מעבר לתעלת סואץ, וחיסלו מוצבים מצריים ששלטו על צירי תנועה מרכזיים.
הסיירת לחמה מול המצרים במלחמת יום הכיפורים, ולוחמיה היו בין הראשונים שחצו את התעלה וכיתרו את הכוחות המצריים. אתר ההנצחה לחללי הסיירת הוקם סמוך לאופקים. זהו פארק המשתרע על פני 6,000 דונמים, ובתוכו יער שניטע ב-1987 ןבו חניוני פיקניק.
אנדרטה בפארק סיירת שקד (צילום: צביקה אבני)
הפארק, שמיועד לקיט ולנופש, משמש גם תחנת מחקר לפיתוח חקלאות המבוססת על מי נגר באזורי נטיעה צחיחים, בשיטה שנקראת "סוואניזציה". בכניסה לפארק חוצה גשר ברזל בריטי את ערוץ נחל אופקים, ולאחריו משתרעת חורשת עצים מזנים שונים. פארק "סיירת שקד" משמש את יוצאי היחידה כאתר ביקור לפעילות חברתית ולהנצחה. שילוט הכוונה מסומן בירוק מהכניסה לפארק אל אתר ההנצחה. בכניסה תיבת דפי מידע.
אנדרטת "חץ שחור" של יחידה 101
סמוך למאגר ניר עם נמצאת האנדרטה המרשימה "חץ שחור", שהקימו לוחמי יחידה 101 האגדית. האנדרטה הינה חלק מ"דרך הביטחון והמים". מגיעים אליה מכביש 232 המוליך משדרות דרך מפלסים לכיוון כפר עזה. יחידה 101 הוקמה באוגוסט 1953, כדי למנוע ולנטרל את פעולות הטרור של ה"פדאיון" המצרי. לאחר חמישה חודשים התאחדו עם גדוד 890 של הצנחנים.
את עמותת "חץ שחור" ייסדה חבורה מלוחמי הצנחנים, שאנשיה השתתפו בפעולות אלה. החברים שמו להם למטרה להקים אתר מורשת וזיכרון להנצחת הלוחמים שנפלו וסיפור גבורתם. עמודי אבן טבעית ניצבים באתר, וכל אחד מהם נושא עליו סיפור של פעולה נועזת וציטוטים משירי משוררים עבריים.
אנדרטת "חץ שחור" (צילום: רונית סבירסקי)
הרחבה מתוכננת כך שנקודת השיא בה מעוצבת בצורת חץ שחור הפונה לכיוון מוקד הקרבות בעזה. מבצע "חץ שחור" נערך ב-28 בפברואר 1955. כוח הצנחנים הצליח לגבור על חיל מצב מצרי בפרברי עזה, והשמיד את מתקניו. הכוח איבד שמונה מלוחמיו, ו-13 נפצעו. מצבת השיש בראש החץ השחור מספרת את סיפור הקרב, ומנציחה את שמו של מפקד פלוגה א' בגדוד 890, "סופפו", סעדיה אלקיים שנהרג בפעולה.
קק"ל והמועצה האזורית שער הנגב הקימו במקום לפני כעשר שנים את חניון "אהרל'ה", שקדם לאנדרטת "חץ שחור". החניון הוקם לזכר אהרל'ה צוקרמן. במקום ניתן לעצור לאתנחתא קצרה או לפיקניק בצל העצים, והילדים יכולים ליהנות ממתקני המשחקים בשטח.