רבין: מהכיכר אל המוזיאון דרך השערוריות בחייו

מוזיאון יצחק רבין שנפתח לא מכבר בתל אביב, לא רק מספר על עשייתו רבת השנים של ראש הממשלה שנרצח, אלא גם חושף פריטים מחייו האישיים, החל מאהבתו לטניס, דרך הרגלי העישון והשתייה שלו ועד לפרשת הדולרים. טיול מורשת

אתר Photourפורסם: 22.04.10 , 07:05

מוזיאונים מודרניים הופכים את חווית הביקור בהם לפעילות אינטראקטיבית, שמפעילה את כל החושים על ידי סרטים, מוסיקה, צילומים, מיצגים והתרחשויות דינמיות.

עולם הדממה של המוזיאונים הישנים, שייך היום בעיקר לתערוכות ציור ופיסול שבהן ההתבוננות השקטה היא הדבר הנכון. מוזיאון הפלמ"ח ברמת אביב היווה את פריצת הדרך, כשהוא מציע תצוגה מרתקת שמתאימה לכל הגילים. באותו עשור נפתחו מוזיאון בגין ומוזיאון הרצל בירושלים במתכונת דומה.

ירידה בספירלה

עכשיו מצטרף לרשימה מוזיאון רבין שנחנך בראשית השנה ברמת אביב, בצמוד למוזיאון הפלמ"ח. מוזיאון רבין הינו חלק ממרכז רבין שממוקם במבנה ארכיטקטוני מעוגל, וכך גם מתנהלת ההתקדמות בתצוגה. ירידה מעגלית מקומה לקומה ללא מדרגות, תוך הליכה במסדרון מואר וגיחות לחללים צדדים.

התצוגה במבנה ארכיטקטוני מעוגל. מוזיאון רבין (צילומים: רונית סבירסקי)

שפע של מידע

יש במוזיאון רבין גודש של מידע שקשה לעכלו בביקור אחד. הוגיו ומעצביו ביקשו לכסות ספקטרום נרחב של אירועים שגיבשו את פני המאה ה-20 בתקופה שבה חי, פעל והנהיג יצחק רבין את מדינת ישראל.

כדי לתפוס את המרובה, רצוי להגיע מספר פעמים ובכל פעם להתמקד בחתך אירועים אחר. שלושה חתכים מרכזיים מובילים מתחילת הביקור עד סופו: פרקים בתולדות חייו של יצחק רבין, ציוני דרך מרכזיים בתולדות עם ישראל באותן שנים ואירועים מרכזיים שהתרחשו בעולם.

פרקי חייו של יצחק רבין מוצגים בסרטים, תעודות, פריטים אישיים ועל רצפת המוזיאון בדרך עיצובית יוצאת דופן. תולדות המדינה מובאים בצילומי סטיל, מצגות וסרטי ארכיון שחלקם נדירים. האירועים העולמיים מהווים חלק מרצפת החדרים והמבקרים מטיילים על פניהם באין מפריע.

במוזיאון מצגות שונות. מצגת בשחור-לבן של רבין בימיו כחייל

תקופות בחיי המדינה

כל אחד מחדרי התצוגה מוקדש לתקופה שונה בהתפתחותה של החברה הישראלית, החל משנות ה-20 ועד לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון, יצחק רבין. בכל חדר מודגשים מספר אירועים ותהליכים מרכזיים שאירעו באותה תקופה, וכן מחלוקות ועימותים בולטים ששיסעו את החברה הישראלית.

הוגת המוזיאון והאחראית על תכניו היא כלת פרס ישראל להיסטוריה, הפרופסור אניטה שפירא. המעצב אורי אברמסון פעל בשיתוף עם מומחים שהיו אחראים לתכנון מוזיאון השואה בוושינגטון, מוזיאון גטי בלוס-אנג'לס, המוזיאון לזכויות האזרח בבירמינגהם שבאלבמה ומוזיאון מגדל דוד בירושלים.

המעבר המרכזי של המוזיאון הוא החלק שמוקדש ליצחק רבין. על רצפת המסדרון "פרוש" הרזומה האישי שלו. בחזית כל חדר מועלים פרקי חייו לפי שנים ובויטרינות קטנות מוצגים חפצים אישיים שפותחים צוהר לחייו הפרטיים של המנהיג.

הכובע הצבאי, דרגות ותעודה צבאית של רבין

הפנקס האישי, תעודת הזהות, הדרגות, מחבט הטניס, מאפרת הסיגריות, מצלמת הניקון האישית ואפילו מכתב ההתנצלות על חשבון הדולרים המפורסם. על קירות המסדרון תלויים צילומים שמתעדים את יצחק רבין במפגשים עם מנהיגי העולם. באחד מהם מופיע רבין כשהוא חבוש בפאה שחורה בעת מפגש סודי באחת ממדינות ערב. לרגע נדמה שטוביה צפיר נכנס שוב לפעולה. על הקיר הנגדי תלויות תמונות משפחתיות, פיקניק עם לאה, הסלון הביתי ומשחק טניס בהרצליה.

כיכר מלכי ישראל

חדר מספר 1 שכותרתו "כן לשלום, לא לאלימות", מעוצב כחלל עגול המדמה את כיכר מלכי ישראל ב-4 בנובמבר 1995, ליל הרצח של רבין. דלת הזזה גדולה נפתחת, והמבקרים עוברים מחלל מואר אל תוך אולם חשוך שעל כל קירותיו מוקרנות תמונות מליל הרצח.

היציאה מהחלל העגול היא תחילתו של מסלול המוזיאון. מכאן נעים בשני צירי משנה: ציר העימותים והמחלוקות שפילגו את החברה הישראלית מוצג במשולשי פלדה אדומים שפורצים מתוך קירות המוזיאון, והציר השני הוא סרגל אירועים עולמי שיזכיר לכם מתי הומצאו הפנצלין, הווקמן והמיקרוגל. מתי הוקמה להקת "החיפושיות", השנה שבה נחת האדם על הירח ומתי הומצאו הטרנזיסטור והטלוויזיה. העובדות מוצגות בתאריכים ובצילומים שמעוררים הרהורי נוסטלגיה.

מחבט וכדורי טניס. הספורט שרבין כה אהב ושיחק

חדר מספר 2 מתעד את הדרך לעצמאות בשנים 1949-1920. שנים של גיבוש חברתי, פוליטי ומדיני של תחילת הישוב ולאחריו הקמת המדינה. מיצב של בית קפה תל אביבי משנות ה-30 מייצג את תקופה "העיר הלבנה". בהמשך מתייחסים ל"ההתיישבות העובדת", המרד הערבי ותקופת המנדט הבריטי. בחלק השני מתוארים קרבות מלחמת השחרור עד לחתימת הסכם שביתת הנשק ב-1949.

חדר מספר 3 מתעד את התפתחותה של מדינת ישראל בשנים 1967-1948. גלי העלייה הגדולים והקמת עיירות הפיתוח, לצד המצוקה הביטחונית עד לפרוץ מלחמת ששת הימים.

חדר מספר 4 מוקדש לאירועי מלחמת ששת הימים. החלק הבולט ביותר בתיעוד המלחמה הוא סרט שמוצג ב"אולם קולנוע" קטן ומקרין במשך שבע דקות את שלבי המלחמה, את החזיתות השונות ואת תוצאות הקרבות.

מבט אל חפציו האישיים של רבין. תעודת נישואין ומצלמת הניקון

מגאות לשפל

חדר מספר 5 מציין את העשור השלישי של המדינה בין השנים 1977-1967. מפסגת הניצחון של ששת הימים אל השפל של אוקטובר 1973. המחאה הציבורית שהפילה את ממשלתה של גולדה מאיר, הקדנציה של יצחק רבין כראש ממשלה והמהפך של עליית הליכוד ב-1977.

חדר מספר 6 נע בין שלום למלחמה בשנים 1987-1977. חלקו הראשון עוסק בעליית הימין לשלטון, בהסכם השלום שנחתם עם מצרים ובמחיר של פינוי סיני וישובי פיתחת רפיח. החלק השני מתייחס למלחמת לבנון הראשונה ולקרע שגרמה בחברה הישראלית.

חדר מספר 7 מעביר את המבקרים מעימות לראשית הפיוס בשנים 1992-1987. פרוץ האינתיפאדה הראשונה, מלחמת המפרץ שהציבה איום חדש על ביטחון אזרחי המדינה עם טילים ארוכי טווח. תיאור העלייה מארצות חבר העמים ומאתיופיה בשנות התשעים וועידת השלום הבינלאומית שהתכנסה במדריד. הפרק הזה מסתיים בחזרתו של המערך לשלטון בהנהגתו של יצחק רבין.

חביות המסמלות את האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987

חייל בצבא השלום

חדר מספר 8 קיבל את הכותרת "חייל בצבא השלום" ומתאר את פעילותו של יצחק רבין בין השנים 1995-1992. חדר זה מלכד את שני המסלולים של המוזיאון לסיפור אחד. חייו של יצחק רבין השזורים בתהליך המדיני שמטרתו להוביל לשלום. הסכם אוסלו, פרס נובל לשלום והמגעים עם הפלסטינים. מנגד מוצגת החברה הישראלית המפולגת והתגובות למדיניותו של רבין. חלון זכוכית קטן מכיל בתוכו את הפתק עליו כתב איתן הבר, מזכיר הממשלה דאז, את ההודעה על רצח ראש הממשלה.

פרס נובל לשלום שניתן לרבין (ביחד עם פרס ועראפת) כתוצאה מהסכם אוסלו

חדר מספר 9 מסמל את ההלם שאפף את המדינה. חלל עגול שממוקם בדיוק מתחת לאולם שממנו מתחיל המוזיאון עם תקרת זכוכית שמחברת ביניהם. במרכזו אנדרטה ומסביב תאורת נרות וארבעה מסכים שפועלים זה אחרי זה ועליהם מוקרנים האירועים: ההודעה הדרמטית על הרצח, ילדי הכיכר המתאבלים, מסע הארון לירושלים וטקס ההלוויה.

חדר מספר 10 מוביל אל היציאה עם מבט אופטימי אל העתיד. החלל מואר באור יום טבעי ועל הקיר מצוטטים דברי שירה של יהודה עמיחי.