בלשנות כלכלית: איך הפך האינדקס למדד?
אי אפשר לדמיין את הכלכלה בלי המילה מדד, אבל מאיפה באה המילה, שהחליפה בהצלחה את האינדקס הלועזי. ומה מקורו של אותו אינדקס? האם המילה מגיעה מהימים שבהם ספרנו באמצעות האצבעות? הבלשנית תמר עילם-גינדין מסבירה
המילה מַדָּד היא מילה חדשה יחסית בשפה העברית, שהחליפה בהצלחה את ה"אינדקס" הלועזי. יש נטייה לבלבל בין מַדָּד לבין מֶדֶד, גם מכיוון שללא ניקוד אלה הומוגרפים (מילים שנכתבות אותו דבר), וגם כי יש להן משמעות קרובה.
מֶדֶד הוא מידה, או אמת מידה (וגם שם של צמח, אבל זה ממש לא קשור). מילה זו כמעט אינה בשימוש בעברית חדשה.
ההגדרה המילונית של מַדָּד (אינדקס) לפי מילון ההווה היא: "מספר המשמש קנה מידה לקביעת השינויים החלים בתופעה מסוימת במשך זמן מוגדר". כלומר המַדָּד הוא
מַדַּד המחירים לצרכן, למשל, משקף את השינוי בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של שירותים ומוצרים. הבסיס לחישוב המדד מינואר 2009 ואילך (ה-100.00) הוא ממוצע 2008. בעצם ניתן לומר שהמַדָּד הממוצע לשנת 2008 הוא כיום המֶדֶד למַדַּד המחירים לצרכן. מַדָּדֵי מחירים אחרים משתמשים בבסיסים (מְדָדִים) אחרים.
באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוסבר, כי כל מדד מעודכן מדי כמה שנים, ובמועדי העדכון מתעדכן, בין השאר, סל המדד. לאחר כל עדכון מוצג המדד ביחס לתקופת הבסיס החדשה.
כשאומרים שהמדד עלה או ירד, מתכוונים בעצם לכך שהוא גבוה או נמוך יותר מזה של החודש הקודם, אבל מדד כל חודש הוא קבוע.
המילה מַדָּד משמשת גם בתחומים אחרים, לא רק בכלכלה. למשל מַדָּד גליקמי (אינדקס גליקמי) של מזון מייצג את ההשפעה שלו על רמות הסוכר בדם, כאשר הבסיס (המֶדֶד) הוא סוכר. לכל מזון יש מַדָּד גליקמי משלו, שהוא מספר קבוע.
אמנם המילה מדד החליפה את אינדקס בהצלחה רבה, אבל חיפוש קצר ברשת מראה שגם המילה אינדקס עדיין נמצאת בשימוש, באותם הקשרים בדיוק. ומה הקשר לאינדקס אתרים, אינדקס בסוף הספר וכל שאר האינדקסים שאנחנו רגילים אליהם?
המשמעות המקורית של המילה index בלטינית היא "מצביע, מסמן". המילה באה מהפועל הלטיני indicāre, שרובנו מכירים מגלגולו האנגלי – to indicate. גם המַדָּד וגם אינדקס האתרים מצביעים על מצב המשק, על אתרי אינטרנט או על מקום בספר שבו מדובר על נושא מסוים.
הפועל indicāre מורכב מקידומת in והשורש ההודו-אירופי dicāre "להצהיר, להקדיש". הפועל קשור גם לפועל דומה שמשמעותו "לומר", וממנו אנו מכירים את דיקטטור (שאומר כל הזמן מה צריך לעשות), דיקציה (אופן הגייה), ו-סינדיקט.
מאותו שורש הודו-אירופי מגיעות שתי מילים נוספות, מפתיעות עוד יותר. המשמעות המקורית של המילה דיגיטלי היא "סִפְרָתִי". Digit באנגלית היא ספרה. בלטינית digitus היא אצבע. איך הפכה אצבע לספרה? אולי כי לפני המצאת הספרות ספרו באצבעות. אצבע נקראת בלטינית digitus כי כמו בעברית – היא מצביעה. מאותה סיבה נקראת האצבע המורה באנגלית index finger. ומה הקשר בין אֶצְבַּע העברית לצֶבַע? אין קשר, אלה שני שורשים שמיים שונים שהתאחדו בעברית והפכו להומונימים (מילים שנראות ונשמעות אותו דבר).
והמפתיעה מכולם היא המילה דוּגמה. היא מפתיעה מכיוון שנשאלה לעברית מספיק מוקדם כדי להיטמע ולהפוך לחלק מהשפה היומיומית שלנו. אפילו נגזר ממנה השורש ד.ג.מ שנוטה כפועל (דָגַם, הדגים, ובצה"לית לְדַגֵּם) והינו פרודוקטיבי (כלומר מייצר מילים חדשות) גם במערכת השם.
המילה אפילו לא נחשבת ללועזית. בעבר כתבו דוגמא, והצורה הנורמטיבית היום (כלומר מה שקבעה האקדמיה ללשון עברית) היא דוּגמה, וברבים דוּגמות. המקור הוא יוונית deigma, מאותו שורש – להצביע, להראות. משמעות המילה היוונית היא דוגמית או דגימה – שתי מילים עבריות המהוות דוגמה לפרודוקטיביות של השורש בשפה העברית.
הבלשנית ד"ר תמר עילם גינדין חוקרת במסגרת האוניברסיטה העברית, ומרצה בנושאים מגוונים במסגרת שונות
לפנייה לכתב/ת 
