הבוס רוצה שנחשוב מחוץ לקופסה, רק הפוך

הייתי כלכלן והיום אני קופירייטר. יש לי קורות חיים בעובי של ספר טלפונים. התגלגלתי בין עבודות שונות, פגשתי טיפוסים משונים וצברתי סיפורים משעשעים. אני אחלוק אותם כאן עמכם כדי שתעלו חיוך על פניכם. אם זו לא הייתה הקריירה שלי, גם אני הייתי צוחק - פרק רביעי בסדרה.

• רוצים להתקדם? קיראו בערוץ קריירה
• פרק שלישי בסדרה: כשלבוס יש פיתרון
• פרק שני בסדרה: היום הראשון במשרד
• פרק ראשון בסדרה: אחים לקיצוץ
  

קמפיין אופנה גדול בפתח. ההתרגשות במשרד גדולה. "הפעם אנחנו חייבים להביא אותה" אומר א' המנכ"ל ותוקע בנו מבט רב משמעות. "אנחנו חייבים להשקיע הרבה עבודה בפרוייקט הזה" אומרת ש' מנהלת הלקוחות במבט חמור סבר. "כן, כדאי שתתקשרו הביתה ותגידו שלא יחכו לכם עם ארוחת הערב ולא עם ארוחת הבוקר של מחר." ממשיך בהתרגשות י' הסמנכ"ל הרווק, שבמקום לרבוץ גם הערב לבד מול הטלוויזיה צפוי לו בילוי מסעיר לתוך הלילה במשרד.

"משהו שיעשה וואו"

אנחנו נשלחים לכוכים שלנו כדי לחשוב מחוץ לקופסה. כנראה שאין ברירה, זה מה שהולך היום - 'לחשוב מחוץ לקופסה'. כולם חושבים מחוץ לקופסה.

הזמן עובר לו לאיטו. עד 8 בערב אין מה לנסות להעלות רעיונות - כשיש כזה פרוייקט על שולחן ממילא אין סיכוי שרעיון כלשהו יתקבל בחמש אחרי הצהרים ונצא הביתה מוקדם. אי לכך אנחנו מעבירים את הזמן עד 8 בערב, מזמינים את הפיצה המסורתית ואז ניגשים להצגת הרעיונות.

מישהו מציע משהו עם שפן. הרעיון נפסל.

בדיחה על בלונדיניות- נפסל.

אנימציה מטורפת, מצלמה נסתרת, חבובות, תינוקות, איגואנות – נפסל, נפסל, נפסל, נפסל.

"תנו ליצירתיות לעוף"

"רבותי" שוב המבט הנוקב של א' המנכ"ל "ביקשתי לחשוב מחוץ לקופסה, תשתחררו, תתנו ליצירתיות שלכם לעוף. ברור? אוקי, קבענו ישיבה נוספת לחצות וחצי?"

אנחנו מהלכים כמו זומבים במסדרונות. אולי אם הייתי מפסיק אחרי משולש הפיצה הרביעי, הייתי פחות כבד עכשיו. אנחנו חוזרים לחדר הישיבות בחצות וחצי. הבנות שדיברו בהתלהבות על באז כבר מזמן עושות באז במיטה החמה שלהן, הסמנכ"ל הרווק שהתלהב מהפעילות הלילית, אינו פעיל כבר כמה שעות. נותרנו רק אנחנו, המנכ"ל והקופסה.

אנחנו מציעים פעילות גרילה נועזת, מסע יח"צני לא שגרתי, אירוע מדהים.... "לא, לא, לא, הלכתם רחוק מידי", הוא מגיב באכזבה "אבל, למזלכם, גם בשעה כזאת, הראש שלי שופע רעיונות" אנחנו מביטים בו בבושה. יום שלם אנחנו שוברים את הראש והנה ברגע אחד הוא עומד להביא רעיון הרחק-הרחק מהקופסה.

הפוך על הפוך

 "ניקח את בר רפאלי ונציע 20% אחוז הנחה על כל קולקציית הקיץ" הוא מחייך לעצמו בהנאה, משלב את הידיים ומחכה לקריאות ההתפעלות.

"זה... נקרא לחשוב מחוץ לקופסה?" אנחנו מבררים בזהירות. "ודאי" הוא משיב בביטחון עצמי "כולם מצפים שנביא איזה רעיון מטורף אבל אנחנו נביא שוב את בר רפאלי ושוב נציע 20% הנחה! הבנתם? הפוך על הפוך, זה נקרא לחשוב מחוץ לקופסה".

"כן, כן" אנחנו מהנהנים בהסכמה, אין מה לדבר, הופתענו, ועכשיו כשהשעון מורה על שלוש בלילה כל מה שאני רוצה זה להכנס לקופסה ולא לצאת ממנה לפחות עד מחר בצהרים. 

ניתן לפנות לכותב, רועי פרידלר, בדוא"ל .