"ענן האפר יכול להוריד ב-2% הצמיחה באירופה"
התפרצות הר הגעש באיסלנד הפתיעה לגמרי את הכלכלנים באירופה, שהייתה בדיוק עסוקה בלצאת מהמשבר הפיננסי. יצואנים, חברות טכנולוגיה, מארגני אירועים ורבים אחרים מרגישים כבר כעת את הנזק בכיס. לפי הערכות, אם השבתת הטיסות תיארך היא תעלה עד 10 מיליארד ד' בכל שבוע
הנזק הכלכלי של ענן האפר הוולקני שעוצר את הטיסות ברחבי אירופה יגדל משמעותית ככל שהתפרצות הר הגעש תימשך, והיא תאלץ נופשים לבטל את חופשותיהם, תעכב משלוחים ותקטין את הדרישה לדלק מטוסים.
- האוצר: נצטרך להתמודד עם ענן האפר הוולקני
- חברות מציעות הטבות לתקועים בחו"ל. משתלם?
- פורום "תקועים בחו"ל" של ynet
יצואנים אפריקניים של פרחים וירקות לסופרמרקטים אירופים ששולחים את תוצרתם דרך האוויר, חברות טכנולוגיה שמסתמכות על רכיבים ש"מגיעים בדיוק בזמן", מארגני אירועים ורבים אחרים עלולים להרגיש כבר כעת את הנזק בכיס. כלכלנים אומרים שעד כה הם לא שינו את המודלים המעריכים את אחוז הצמיחה באירופה, בתקווה ששירותים אוויריים רגילים יחזרו לפעולה כבר השבוע.
ואולם, במקרה הגרוע ביותר, בו האפר יגרום לסגירת נמלי התעופה האירופים למשך חודשים, כלכלן אחד אף מעריך כי רק אבדן ההכנסות מנסיעות ותיירות יכול להוריד ב-1% עד 2% מרמת הצמיחה האזורית, כל עוד המצב נמשך. ההערכה כרגע היא כי כלכלת אירופה תרשום צמיחה של 1%-1.5% בשנת 2010.
"זה אומר שמדינות רבות באירופה לא ירשמו צמיחה השנה", אומרת ונסה רוסי, כלכלנית בכירה במכון צ'טהאם, "וזה, פשוטו כמשמעו, יחנוק את ההתאוששות הכלכלית. אבל היא הבעיה היא שקשה מאוד להעריך מה יקרה. אפילו הגיאולוגים לא יכולים להגיד לנו".
האירוע הוא דוגמא קלאסית ל"ברבור שחור", אירוע לחלוטין לא צפוי עם השפעה רחבה, בלתי אפשרי לחיזוי ושקשה מאוד לבנות לו מודל כלכלי לצורך ניתוחו. שאלות המפתח כעת הן, האם הר הגעש ימשיך לפלוט אפר, לאן הרוח תישא את האפר וכמה זמן יישאר האפר שכבר השתחרר מעל שמי אירופה.
תעשיית הנסיעות והתיירות אחראית לכ-5% מהתמ"ג העולמי, כ-3 טריליון דולר, כשאירופה אחראית על כשליש מהסכום, ורוב הפעילות של המגזרים הללו מתבצעת בחודשי הקיץ. לא כל הסכום הזה ילך לאיבוד, אבל רוסי מעריכה שהשבתת טיסות שתיארך עלולה לעלות כ-5 עד 10 מיליארד דולר בשבוע.
ההשפעה עלולה להיות הרבה יותר רחבה. רוב הסחורות בעולם, בנפח, מועברות בים וביבשה, אבל הערכות האנליסטים הן ש-40% מהסחורות, על פי ערכן, מועברות בטיסות. מובילות המטענים האוויריות הגדולות אומרות כי הן מובילות את מה שהן יכולות דרך היבשה והן בודקות תכניות חלופיות ושימוש של נמלי תעופה דרום-אירופים, שמחוץ לענן הוולקני, אך הן גם אומרות כי המשלוחים יושפעו בצורה חריפה.
תעשיית התרופות למשל, היא משתמשת כבדה של המשלוחים האוויריים, אך רוב החברות הודיעו כבר ביום שישי שיש להן מספיק מלאים כדי למנוע מחסור קצר טווח. חברות טכנולוגיה בין אסיה לארה"ב שנזקקות לרכיבים מיידית לא יפגעו, מכיוון שהטיסות מתבצעות מעל האוקיינוס השקט - החברות האירופיות, מאידך, עלולות להיות בבעיה.
וכצפוי, דווקא המדינות הפגיעות והחלשות, שכלל לא נמצאות באירופה, ייפגעו, ובגדול. מדינות אפריקה, שמוצריהן החקלאיים - פרחים, ירקות ופירות - ירקבו וינבלו אם לא יוטסו במהירות לשווקים האירופאים. "קניה, כספקית הפרחים הגדולה ביותר לאירופה, שבה גם התיירות היא מגזר חשוב מאוד, צפויה להיות הפגיעה ביותר. ואחריה הסחורות ממזרח אפריקה", אומרת ראזיה חאן, כלכלנית בכירה לנושאי אפריקה בבנק סטאנדרד צ'רטרד, שגם היא עצמה תקועה בבוצאוונה שבאפריקה, בגלל ביטולי הטיסות.
התאחדות מובילי האוויר הבינלאומית מעריכה כי חברות התעופה מאבדות 200 מיליון דולר ביום כתוצאה מהפסקת הטיסות, שיצר כאוס שגלש הרבה מעבר למרחב האווירי האירופי שנסגר. רוב חברות התעופה לא מבוטחות כנגד הפסדים כאלו. גם מניות החברות צונחות בשווקים העולמיים, וצפויות לצלול עוד יותר אם יראה שהתפרצות הר הגעש תימשך.
כמו כן מעריכים האנליסטים כי קרקוע המטוסים מוריד את רמות הדרישה לדלק סילוני בכ-2 מיליון חביות כל יום, כשבשבוע שעבר הירידה גרמה להיחלשות מחירי הדלק, מגמה שצפויה להימשך ככל שהמצב הנוכחי נמשך.
"אם הדבר הזה היה קורה לפני כמה שנים, לממשלות היה את הכסף להתערב ולספק תמיכה", אומר פרופ' רג'יב דוואהן שעומד בראש המרכז לחיזוי כלכלי באוניברסיטת ג'ורג'יה. "אבל כרגע, אחרי המשבר הכלכלי, הכסף הזה לא שם. האירוע הזה יכול להיות מספיק כדי להעמיד כמה מחברות התעופה החלשות יותר מול הקיר. זה לא היה יכול לקרות בזמן גרוע יותר. מצד שני, הכל יכול להסתיים במהלך לילה אחד, ולחזור לשגרה עד לשבוע הבא".