אפשר ללדת בלי להזיע, לכאוב ולצרוח?
יכול להיות שלידה היא בעצם רגע קסום ומופלא וכל מה שצריך כדי לחוות אותה כך זה ללכת לקורס ההכנה הנכון? אור אלתרמן החליטה לוותר על הקורס הסטנדרטי והמאוד לא אינטימי והצטרפה לקורס היפנובירתינג. במקום הפחדות והסברים רפואיים, היא קיבלה חיזוקים חיוביים
לפני 4 שנים ביקשה ממני חברתי הטובה ר' לבוא איתה לקורס הכנה ללידה. בעלה היה אז במילואים ואני תפסתי את תפקיד בת הזוג התומכת. התכנסנו כ-15 זוגות באחד מהחדרים ב"ליס". אני לא זוכרת הרבה מהתוכן, אבל אני כן זוכרת שאני ור' השתעשענו במחשבה האם חושבים שאנחנו זוג וזוכרת גם הרבה דיבורים על בלון שצריך לנפח במקום שלא אמורים לנפח בו דברים ובעיקר אווירה מאוד לא אינטימית או מרגיעה.
אבל אז שמעתי על קורס הכנה ללידה בשיטת ההיפנובירתינג (HypnoBirthing). למען האמת, הדבר היחיד ששמעתי על זה היה שהשיטה הזו מבטיחה לידה בלי כאבים או לפחות התמודדות יעילה עם הכאבים של הצירים והלידה. מכיוון שכל מי שמבטיח לי מינימום כאב, אני אצלו, נאלצתי לוותר על המיזנטרופיות שלי.
הטורים הקודמים בסדרה:
- "סליחה, אפשר להיכנס לעובר שלך?"
- "אני כבר לא לווייתן. אני דולפין"
-
"המיכל הסגור הזה אמור להרגיע אותי?"
-
לשבור את רצף הפחד-מתח-כאב
הריון הוא תהליך מלא בחששות, פחדים, תחושות, רגשות ולעיתים אף מאבקים מול החברה ואפילו המשפחה על הדרך בה את בוחרת לעבור את החודשים האלה ולעיתים גם את הלידה. רוב האנשים מסביב כל כך עסוקים בלספר לך על תפרים, טחורים, כאבי גב ועייפות לא אנושית, שהם שוכחים שכל מה שאת צריכה זו אווירה רגועה, שקט פנימי ובטחון שיחזקו אותך עד הלידה.וזה בדיוק מה שהיפנובירתינג בא לעשות. הקורס הזה מנסה לשבור את הרצף של פחד-מתח-כאב ובמקום זה לתת ליולדת העתידית כלים ללידה רגועה, שקטה ומלאת בטחון ושלווה. הן לא מדברות על קסמים או על שיטות הוליסטיות, אלא פשוט על הדרכים הכי פשוטות להירגע, גם כשכואב נורא.
לא עוד נשים מזיעות
ביום הכי פקוק בשנה, אני ובעלי הגענו בשעות הערב למרכז "צעד ראשון" בשיכון דן, לשיעור הראשון מתוך ארבעה. בחדר עמוס פופים שמחנו לגלות שחוץ מאיתנו יש שם רק עוד שלושה זוגות שמקווים גם כן לגלות איך יולדים במינימום כאבים: זוג נוסף שזו הלידה הראשונה שלו ושני זוגות שלכל אחד מהם כבר שלושה ילדים. ואם אחרי שלוש לידות, יש מי שמאמין שאפשר גם אחרת, זו סיבה מספיק טובה לאופטימיות.
השיעור הראשון התמקד בעיקר בתיאוריה שמאחורי השיטה ובתרגילים של דמיון מודרך ונשימות. למען האמת, נשימות עמוקות ודמיון מודרך כבר הוכחו כדרך יעילה במיוחד להתמודדות ברגעי חרדה ולחץ, כך שהחיבור בין השניים מרגיש טבעי. ובכלל, הדרך בה שרון המדריכה מתארת את תהליך הלידה נשמעת פתאום כל כך הרבה יותר שפויה ומרגיעה מכל הדברים ששמעתי עד היום.
לא עוד נשים מזיעות שצורחות על הבעלים שלהן "מה עשית לי?" או צעקות: "תדחפי, תדחפי" וחלוקים כחולים ספוגי דם, אלא נשים מפוקסות ורגועות שמצליחות להתמודד עם כל תהליך הלידה בצורה הכי עדינה שיש.
"אז אם השיטה שלכן באמת עובדת, איך זה שאין פה מאה נשים עכשיו ורק ארבע?" אני שואלת את שרון המדריכה. "אני לא יודעת", היא עונה. "אולי בגלל שהשיטה הזו יחסית חדשה בארץ, אולי בגלל שהחברה הרגילה אותנו שלידה זה תהליך רפואי וכואב וקשה להיפתח לאופציה אחרת". האבסורד הוא שהאופציה האחרת היא בעצם האופציה הכי פחות מלאכותית עם הכי פחות התערבויות מבחוץ.
אני כמובן לא יודעת האם השיטה הזו תעבוד עלי והאם באמת אצליח להתמודד עם הכאב, אבל מה שבטוח זה שיש משהו כל כך הגיוני ומרגיע ומחזק בלשמוע רק חיזוקים חיוביים שכל מטרתם לנטוע בטחון. בלי הפחדות, בלי מינוחים רפואיים ועם תחושה חזקה שזה באמת הולך להיות רגע מופלא.
לפנייה לכתב/ת 
