חולדאי: חרדים מטפחים בורות, לשקול מרד אזרחי
דיון סוער על "מקצועות הליבה" בכנס חינוך בסמינר הקיבוצים, רק הדגיש את עומק הפערים. ח"כ גפני: "בישיבה לומדים על יהודה הלוי, לא על ביאליק. מה זה מפריע שאנחנו מלמדים מה שאנחנו רוצים?". במושב הסיכום, תקף ראש העיר ת"א: "חובה להילחם, בעתיד לא נוכל לממן עוד את החינוך הפרטי"
אין הסכמה על הליבה. "חייבת לבוא התפכחות, ואולי אף התמרדות, בקרב הרוב האזרחי הדומם - שתשיב לדמוקרטיה הישראלית את זכותה ויכולתה להתערב ולקבוע באותן סוגיות שהן בנפשה" - במלים חריפות אלה בחר ראש העיר תל-אביב להתייחס לחינוך החרדי הבדלני, שלדעתו מסכן את עתיד החברה בישראל.
חולדאי דיבר במושב הנעילה של כנס תל-אביב לחינוך מתקדם של מכללת סמינר הקיבוצים בתל-אביב, שנערך בתיאטרון הקאמרי. המושב נערך מיד לאחר פאנל בנושא "ליבה חינוכית" לפי מגזרים, שבו הוצגה העמדה הנגדית לחולדאי, על ידי ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "התלמיד בישיבה לומד על רבי יהודה הלוי, לא על ביאליק", הסביר גפני.
"אנחנו לא נלמד ביאליק. מדוע זה מפריע למישהו שאנחנו מלמדים את מה שאנחנו רוצים? הרי הילד היהודי בחינוך הממלכתי, בסוף לימודיו, לא יודע דבר ביהדות".
בכנס משתתפים כ-1,000 אנשי חינוך מהארץ ומחו"ל. בדיון בנושא מקצועות הליבה השתתפו נציגי מגזרים שונים במערכת החינוך - ממלכתי-חילוני, ממלכתי-דתי, חרדי וערבי - שהתמקדו בשאלה האם ניתן להגיע להסכמה על לימודי יסוד זהים במערכת החינוך, שיהוו תוכנית לימוד בסיסית ושווה לכל המגזרים. אולם הסכמה גדולה, בלשון המעטה, לא נמצאה בין המשתתפים.
כיום ישנם שבעה מקצועות ליבה אותם דורש משרד החינוך ללמד: עברית (שפת אם), מתמטיקה, אנגלית, תנ"ך, היסטוריה, ספרות וגיאוגרפיה. מרבית בתי הספר בארץ מחויבים למקצועות אלה, למעט מוסדות פטור תורניים. בתי ספר שמלמדים פחות מהנדרש במקצועות אלה - מופחת התקציב השוטף שהם מקבלים ממשרד החינוך.
זה שנים מתנהל ויכוח בשאלה, האם יש לכפות על המוסדות החרדיים את תוכנית הליבה. במשך השנים נדונו סנקציות שונות, בעיקר תקציביות, נגד מוסדות שבחרו שלא ללמד את המקצועות הללו על פי תוכנית הלימודים של משרד החינוך. בחוק נהרי, שלימים התגלגל והפך לחוק גפני, שעיקרו הגדלת תקצוב מוסדות החינוך החרדיים "המוכרים שאינם רשמיים", הוצע שכל מוסד כזה יקבל תקצוב מלא מהמדינה והרשות המקומית, גם אם אינו מלמד את מקצועות הליבה. בדיון האחרון שנערך בחוק זה בוועדת החינוך של הכנסת, הטיח בו שר החינוך גדעון סער ביקורת נוקבת, ואף איים בסנקציות כלפי מי שלא ילמד את מקצועת הליבה. למרות זאת, הליכי חקיקתו נמשכים.
חולדאי: ללא ליבה, החרדים יהיו מעמסה
בדבריו היום, תבע חולדאי את עלבונם של מקצועות הליבה. "כל אחד מלמד מה שהוא רוצה", אמר. "פלגים איסלאמיים קיצוניים יכולים לחנך נגד מדינת ישראל - והמדינה תממן את החינוך שלהם. גם החרדים מלמדים רק את מה שהם רוצים - ואינם מוכנים ללמד את הליבה האזרחית של מקצועות שכל מדינה מודרנית רוצה שתהיה נחלתם של כל אזרחיה,
כדי שיידעו מה פירושה של דמוקרטיה ויהיו מסוגלים לקיים את עצמם כבוגרים, ולא ליפול מעמסה על הקופה הציבורית".
כדי להדגיש את הסכנה, ציטט חולדאי מילות שיר: "...לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה; לא אוותר לה - אזכיר לה ואשמיע באוזניה עד שתפקח את עיניה", ואז קבע: "אמנם, הארץ שינתה את פניה, ובשנים האחרונות קרו כאן בתחום החינוך דברים שליליים ומסוכנים - שחובה להילחם בהם, עד שיבואו על תיקונם. בסדרה של חוקים שנחקקו בשיטת הסלמי, איפשר המחוקק הישראלי את כרסום החינוך הממלכתי. היום מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה החינוך הפרטי ממומן על ידי הציבור - בלי שהוא יידרש לקבל על עצמו מינימום של תביעות חינוכיות". בעניין זה הזכיר, שלא מדובר רק בחרדים: "גם העשירים ובעלי האמצעים מנצלים את החוקים הללו ומקימים מסגרות פרטיות המבדלות אותם מחסרי האמצעים, וכל זאת בסיוע של כסף ציבורי על פי חוק".
"בכוחם של לחצים פוליטיים, בשם הרב-תרבותיות וסיסמאות מתקדמות אחרות - מדינת ישראל מממנת ומטפחת ציבורים שלמים של מתבדלים - ואם תרצו, בורים - שמספרם הולך וגדל בקצב מבהיל המסכן את חוסננו החברתי והכלכלי", הוסיף. "אני יודע שאני חורג מהתקינות הפוליטית - אך הדברים הם בנפשנו, וצריכים להיאמר. אם נמשיך לממן את החינוך הפרטי, נגיע למצב שבו שוב לא נוכל לעמוד בכך".
"אם בציונות הדתית קיצוניים, למה שאנחנו נתפשר?"
בדיון שהתקיים קודם לכן, הציע ח"כ גפני לאפשר לכל תלמיד ישיבה, אם יבחר בכך, ללמוד מקצועות שיבחר גם אם אין לו את הידע הנדרש או אם לא נבחן במקצועות הבגרות. "אז הוא לא למד ליבה", אמר. "הוא למד גמרא. בכל מדינה מסודרת, אם בחור שלמד בישיבה רוצה להיות מהנדס אווירונאוטיקה, מדוע לא לאפשר לו ללמוד זאת? כיום לא מכירים בלימודי ישיבה כשנות לימוד".
"לנו מטיפים מוסר", אמר בהתרסה. "אומרים לנו, 'אתם החרדים צריכים לגשר, להתפשר'. אנחנו לא יכולים להתפשר, כמו שמבקשים מאלה בציונות הדתית שנלחמים על ארץ ישראל בקיצוניות להתפשר. אז אנחנו שומרים שבת בקיצוניות, זה אסור?"
הרב שי פירון מתנועת "הכל חינוך" לקידום החינוך בישראל, יצא גם הוא נגד דבריו של גפני: "אם גפני לא רוצה ללמד את הליבה, זה אומר שלא אכפת לו ממני, כי אם היה אכפת - אז היה שוויון. כשמישהו אומר שהוא לא במשחק, אומר 'תסתדרו לבד', זה גורם לחילוניותה וניתוקה של המדינה. אתם למעשה פוגעים במערכת החינוך החרדית, בכך שאתם מסרבים להשתייך ולקדם אותה". הרב הציע ליישם את חוק טל (לגיוס בחורי ישיבה) גם במערכת החינוך, כך שלכל תלמיד יהיה סל תקציבים שהולך איתו, כך שבמידה והחליט כן ללמוד בתום לימודיו חלק מהמקצועות שלא למד אותם בישיבה, המדינה תממן לו זאת על חשבון הכסף שלא שילמה עליו.
"צריך ליבה ייחודית למגזר הערבי"
ומה עם המגזר הערבי? מתברר כי גם כאן מקצועות הליבה לא מתקבלים ללא ביקורת. "יש בעיה", קבע ד"ר סעיד ברגותי, מפקח על לימודי היסטוריה ואזרחות במגזר הערבי לשעבר וכיום מרצה במכללה האקדמית הערבית לחינוך בחיפה. "בלימודי האזרחות למשל, כשמציגים את ערכי מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, תוך הבהרה שמדובר בסדרת ערכים ציוניים ויהודיים מורשתיים. מה הקשר שלי כערבי לערכים אלו? באיזו מידה אני זקוק להם כאזרח ערבי? אין הכרה בי כחלק מהחברה הישראלית. אין התייחסות של מדינת ישראל כמדינה יהודית למיעוט הערבי כבעל לאום משלו, וזכותו להיות חלק אינטגרלי מהחברה הזו".
ד"ר ברגותי אף הציע פתרון: "כדי לשנות את המצב ולקדם תוכנית ליבה משותפת עם המגזר הערבי, חייבים להביא, אפילו ברמה של חוק או במסגרת חוק חינוך חובה, סעיף ברור לעניין ייחודו של החינוך הערבי בישראל. במצב הקיים, זו בקשה אולי בלתי אפשרית".
ליאיר קארו, ראש המכללה האקדמית אורנים, הייתה הצעה משלו: במקום תוכנית ליבה, לדבר על "מושגי יסוד". לדבריו, "המדינה לא תוכל לספוג ציבורים גדולים בלתי מתפרנסים, כי הכלכלה תנצח בסופו של דבר. אנחנו חברה מפרנסת, ועל כך תמיד יהיה ויכוח עם גפני".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
