כך תקרבו את ילדכם אל השפה

"כשם שהזחילה מכינה היטב את התינוקות לשלב ההליכה, כך גם מיצוי מקסימלי של השלב ההתפתחותי בגיל הגן, בכל תחומי ההתפתחות, הוא המכין בצורה מיטבית לשלב הבא של הלמידה הפורמאלית בבית הספר", מסבירה ד"ר אפרת מור, מדריכה פדגוגית לגיל הרך, את חשיבות הלמידה בגיל הגן.

אחרי שטענה כאן השבוע ד"ר דורון לדרר כי יותר חשוב ללמד את הילדים לחשוב יצירתי, מאשר למלא אותם בידע בגיל הגן, נותנת מור דגש דווקא לדברים שכן כדאי ללמוד בגיל הרך. למשל, אוריינות. "רכישת האוריינות היא תהליך התפתחותי-טבעי, המתרחש בסביבה המיידית של הילדים, כשהם נחשפים לשימוש בלשון לצרכים שונים בחיי היומיום".

"תפקידנו לשתף את הילדים בפעילויות האורייניות שלנו ודרכה להביא להתפתחותם. בסביבת הבית, הילדים פוגשים הודעות, פתקים, מכתבים, עיתונים, מתכון של עוגה, שירים, סיפורים וכד'. במפגשים הללו הילדים מגלים שלשפה הכתובה יש כוח רב: היא מסייעת בהפצת מידע, היא משמשת לתיעוד ולמעקב, היא מסייעת לזיכרון ויש בכוחה להבטיח קירבה ואינטימיות, למשל כשאמא או אבא קוראים להם סיפור לפני השינה".

כתבות נוספות בפרויקט:

• בואו לבחור את הגננת שלכם - עמוד הפרויקט
• מי תהיה "הגננת של המדינה"?
• הגננת המושלמת - גירסת ילדי הגן - וידאו
• מה זה אומר להיות מוכן לכיתה א'?
  

"כל שעלינו לעשות כדי לקרב את ילדינו אל השפה הכתובה הוא להפנות את תשומת לבם לשימושי השפה הכתובה בחיי היומיום", מסבירה ד"ר מור ונותנת כמה עצות להורים: 

1. נזמין אותם לאפות אתנו עוגה ונקרא בקול את ההנחיות שבמתכון, תוך כדי הפעולה על פיו.
2. נעיין ביחד אתם בתחזית מזג האוויר הכתובה בעיתון כדי לתכנן מה ללבוש מחר.
3. נצא איתם לקניות ונקרא יחד את הלוגו שעל המוצרים כדי לחפש את המוצר המדויק הדרוש לנו.
4. נחפש ביחד את מספר הטלפון הדרוש לנו בספר הטלפונים (גם זה שבתוך הסלולארי שלנו).
5. נקרא בקול את הודעת הטקסט שאנחנו כותבים כשהם משתתפים איתנו בניסוחה (למשל, הודעה לסבתא שנבוא לבקר אותה הערב).
   

"כן. יש לעודד את הילדים להתנסות בעצמם בכתיבה ובקריאה בדרכם. לא באמצעות תרגילים מלאכותיים, אלא באמצעות שימוש אמיתי ביום-יום". ד"ר מור מדגימה:

1. נזמין את הילדים לערוך רשימת קניות ביחד אתנו ונאפשר להם להוסיף פריטים לרשימה בכתיבה ילדית.
2. נוסיף לארגז המשחקים שלהם גם פנקסים ועפרונות לשימוש ספונטאני שלהם.
3. נשים על המקרר אותיות מגנט כדי שיוכלו לשחק איתם בדרכם ואולי אף לנסות לכתוב איזשהו מסר באמצעותם.
4. נתכתב איתם (גם לפני שהם כותבים 'נכון', בדיוק כמו שבינקות דיברנו איתם גם לפני שדיבורם היה מובן לנו) ונשמח שהם עושים זאת בדרכם: משרבטים סימנים קטנים דמויי אותיות בגיל 3, משתמשים באותיות כלשהן (ללא קשר למילה שרצו לכתוב) בגיל 5-4 או כותבים בכתיבה פונטית (כמו ששומעים ולא בהכרח בכתיב המוסכם) בגיל 6".
   

"לקיים, למשל, ארוחות ערב משותפות של כל בני הבית ביחד. ארוחה היא הזדמנות טובה להתאמן בשיחה: להקשיב לאחרים באופן סביל או פעיל ולספר בעצמנו. כשילד שומע את הוריו ואת אחיו מספרים מה היה היום בעבודה/בביה"ס וכשהוא עצמו מספר מחוויותיו, הוא מתאמן בהפקת טקסט דיבור. הוא לומד בהדרגה שכדי שיבינו אותו עליו להיות מפורש ובהיר וכך בהדרגה הוא לומד להפיק טקסט רצוף ומפורש, כפי שנדרש בשלבים מאוחרים יותר בשפה הכתובה (וזאת על אף שהתאמן על כך בדיבור ולא בכתיבה).

"גם קריאת סיפורים לילדים לפני השינה באופן עקבי וקבוע תביא לשיפור. חשוב לבחור סיפורים על פי איכותם הספרותית: סיפורים ששפתם עשירה, שיש בהם חריזה טובה או מקצב מעניין, שיש בהם פזמון חוזר שמזמין את הילדים להשתתף. וכן סיפורים בעלי עלילה מעניינת – כאלה שיש בהם התרחשות שקשורה לעולמם של הילדים ולתחומי העניין שלהם.

"יש לזכור שאנו מספרים להם סיפור בעיקר למען החוויה הספרותית ולא ככלי לחינוך, להתנהגות נאותה או להטפת מוסר. על הסיפורים שנבחר להיות גם בעלי מסר 'חינוכי', אך חשוב שזה לא יבוא על חשבון איכותם הספרותית. דבר נוסף שמסייע גם בתחום זה וגם בתחומי התפתחות נוספים הוא שיח בין הילדים לבין עצמם דרך משחק עם חברים. משחק חופשי של ילדים מאפשר הבניה משותפת של העולם החברתי-תרבותי הייחודי של ילדים ובמקביל מספק הזדמנויות נרחבות ללמידה, פיתוח ושכלול של כישורי שפה ושיח".

יש לך עוד מסר חשוב להורים?

"החשוב מכל הוא לאהוב ולכבד את הילדוּת של ילדינו ולזכור שדווקא ילדים שאפשרו להם לחוות את ילדותם באופן מלא, עשיר ושמח, הם ילדים שמפתחים תחושת ערך טובה, יכולת של השתלבות בחברה, גישה חיובית להתנסויות ולאתגרים חדשים וסקרנות בסיסית כלפי העולם, על כל מה שכלול בו, כולל השפה הכתובה. לכן עלינו קודם כל לאפשר לילדים לקיים את ילדותם: לשחק משחקי 'כאילו' עשירים בבובות ובחפצים שונים, לטפס ולהתנדנד, ליצור ולצייר, לשיר ולרקוד, לטייל בטבע וכו'.

"כהורים, עלינו לתת לילדינו תחושת ביטחון, אמונה ביכולתם, התפעמות מחוכמתם והתעניינות במעשיהם. עליהם לדעת שאנו מוכנים להצטרף אליהם למסע המרתק של הגילוי, בשמחה והנאה".

• ד"ר אפרת מור, מדריכה פדגוגית לגיל הרך ויועצת אקדמית למוסדות חינוך ניסויים.