טנזניה: כל דמיון ל"מלך האריות" הוא מקרי בהחלט

כשבועיים לפני פסח, כשאבי, שהוא במקרה גם הסב של ילדיי, הציע לי לנסוע איתם לטיול ספארי בטנזניה, סירבתי באופן אוטומטי. מה יש לי לחפש באיזה ארץ נידחת באפריקה הפראית, ועוד עם שלושה מתבגרים?!

רק לאחר לחץ סביבתי מתון, מלווה בקריאות של "איך אפשר לוותר על הצעה כזו", והבטחות אינספור שמדובר בחוויה מפנקת בתנאים נוחים, נכנעתי והסכמתי להרתפקאה המשפחתית.

אחרי ההחלטה הדחוקה לצאת כבר למחרת ליל הסדר, מיהרתי עם שלישיית המתבגרים למרפאת המטיילים בתל השומר, שם הצלחתי להבין שאני ככל הנראה, בכל זאת, אישה אמיצה למדי, שעומדת לחשוף את עצמה ואת השלושה לקדחת, יתושים ושאר מרעין בישין. בהמשך קיבלנו שם תזכורת בענייני היגיינה וכמה חיסונים שעברו בקלות.

קבלת פנים בצורת קשת (צילומים: זאב גרשטיין)

טעימה קטנטונת מאפריקה

יצאנו לדרך לפנות בוקר חמושים בחולצות החברה המארגנת, נפגשנו עם המדריך ועלינו לטיסה לאדיס אבבה שבאתיופיה, ומשם הלאה לעיר ארושה בצפון טנזניה.

בשדה התעופה קיבלו את פנינו קשת יפהפייה והנהגים שליוו אותנו לאורך כל המסע, פילסו דרכנו בכפרים מרוחקים, חצו איתנו שלוליות בוץ חלקלקות, שרו איתנו שירים בסווהילית ובעברית, דאגו לנו ולרכושנו ובעיקר הביאו עימם אהבה, חיוך רחב וחום.

שירים בסווהילית ובעברית. שלושת הנהגים

טיול בטנזניה הוא חוויה אחרת. מרחבים ירוקים  ואופק רחוק וברור, צלילים פראיים של יום ולילה לצד שקט מהפנט, ריחות צמחייה רעננה, אויר נקי, לנשימה טמפרטורה נוחה ומגוון טעמים בסיסיים ומלאים הופכים כולם לחגיגה לחושים. 

יום וחצי - זהו פרק הזמן שאחריו מתחילים להבין שכל דמיון בין ספארי באפריקה ל"מלך האריות" מקרי בהחלט. אחרי כמה שעות של נסיעה במרחבי הסרנגטי - שמורת טבע עצומה - הנסיעה כבר אינה רק על פני האדמה, אלא גם במרחב הזמן, כמה מיליוני שנים אחורה לעולם ראשוני ובתולי, עולם של טבע טהור וקיום פראי.

מישהו אמר "מלך האריות"? 

קול קורא לנדוד

דמויותיהם של סימבה ופומבה מ"מלך האריות" נשכחות די מהר, ורק שמותיהם - שהם תרגום מסווהילית לאריה וחזיר יבלות - נשארים. הג'יפים, או ליתר דיוק, קפסולות הזמן בהן אנחנו יושבים, חולפים על פני עדריי זברות, ג'ירפות אנטילופות ופילים, שכולם בשלהם - עומדים ולועסים את העשב בנחת. שעון הזמן לא מתקתק במרחבים העצומים האלה, ורק ריחות האוויר וגובה העשב מודיעים להם מתי להתחיל בנדודים. 

הפגישה הראשונה עם פיל או שניים מלהיבה וכמוה הפגישה עם עדר קטן, של כ-15 פילים. ההתלהבות גואה למראה עדר "אמיתי" - 73 פילים, בכללם זכרים אימתנים בעלי חטי ענק שלא תראו בשום גן חיות, ונקבות שאליהן צמודים פילפילונים עגלגלים בני כמה חודשים.

פיל עב חטים ופילפילון כבן חודשיים

מרחבי הסוואנה והעשב הירוק שבו פזורות חיות הבר רחוקים שנות אור מעוד חוויית חו"ל של מוזיאונים וקניות. ועל הרקע השמיים האינסופיים פוגשים גם את בני את המין האנושי בצורותיו הקדומות ביותר.

בטנזניה עצמה נמצאו שרידי האדם הקדמון העתיקים ביותר, כמו גם ההוכחות הראשונות להתפתחות בני האדם. לצד חיות הבר חיים עדיין שבטים שחלקם צדים ומלקטים למחייתם, וחלקם כבר התפתחו לכדי רעיית עדרי הבקר שלהם.

התמזל מזלנו לצאת לציד עם בני שבט ההדזבי, המונה כיום רק 1,000 נפשות. בני השבט דוברים ניב ייחודי שמספר ההברות בו מוגבל, ומשתמשים ב"קליקים" כדי לתקשר. למארח שלנו, למשל, קראו קליק-קליק (הקליקו עם הלשון), או בקיצור "דאבל קליק".

חיי פרא על הארץ ובשמיים

ספארי מפנק

כפי שהובטח לי, תנאי השהיה אכן היו מפנקים למדי, הלינה הייתה בשלל לודג'ים כפריים שסיפקו עיצוב עֵצי, נוף מרהיב ושלל הפתעות: בריכת שחייה התלויה על קצה רכס, חדר אוכל הבנוי בתוך סלסלה עגולה ענקית, מיקום טובל במטעי קפה וליווי אישי לחדר האוכל מטעם אנטילופה גמדית הנקראת דיק-דיק.  

בחלק מהמקומות זכינו בשעות הלילה לליווי חמוש מהלובי לחדר, מחשש לחיות הבר המסתובבות בשטח.

מרבו שבא לבקר בחדרים

באחד הלילות ישנו ב"תנאי שטח" - אוהלים. ולמרות זאת, לא בדיוק התחפרנו עם שקי שינה באדמה. בתוך האוהל שלנו סודרו להן מיטות מוצעות ואגף קטן עם שירותים כימיים ואפילו מקלחת. צוות המקום דאג לכל צרכינו - מסחיבת הציוד ועד למים חמימים במקלחת - ואת ארוחת הערב אכלנו כולנו באוהל גדול לאור עששיות.

זהירות, חוויה ממכרת

משוכנעים שטבע זה לא בשבילכם? זה זמן להשתחרר, לשים את המוח השמאלי בצד ולהעניק לעצמם חוויה חושית ואפילו חושנית. זהירות - זה עלול להיות ממכר.

ובעניין הקבוצה: הטיול לטנזניה היה הפעם ראשונה בחיי הבוגרים שנסעתי כחלק מקבוצה ולא באופן עצמאי. התברכנו במדריך שמטייל באפריקה כבר 20 שנה, אך התלהבותו ממנה רעננה וסוחפת, למזלנו, אפריקה - בטבעיות הבסיסית והאמיתית שלה - הוציאה מכל אחד ואחד מאיתנו את הטוב והאוהב שבו. 

אחד מהרגעים שבהם אין צורך במילים 

לסיכום, הכול זרם מצוין. או כמו שאומרים בסווהילית - אקונה מטטה.