הקש ששבר את הגמל היווני

מקור הפתגם ה"קש ששבר את גב הגמל" הוא ערבי כמובן (מכאן הגיעו הגמלים), ופשרו הוא שאפשר לתת לגמל לסחוב די הרבה ולהעמיס עוד שק ועוד משק. הרי לגמל אין מדד שמתאר מתי הוא מגיע לסף יכולתו, וחבל שכך, שכן לפתע, ללא אזהרה מוקדמת, קש שמשקלו זניח עלול לגרום לקריסת הגמל וכל המטען הכבד שנתלה עליו יתנפץ אז על הקרקע.

אצל הגמל, וגם בכלכלה, אנו אף פעם לא יודעים מתי יגיע הרגע שבו הכל יתרסק ומדוע מציאות שנראתה סבירה למדי בתוספת פקטור קטן, מאבדת את שיווי משקלה ונופלת. לא ירחק היום אך אין לדעת מתי יקרה בדיוק, כאשר שקר הגירעון התקציבי הגדול של מדינות כמו יוון, ספרד, בריטניה ואולי אף ארה"ב הגדולה, יתגלה במלוא מערומיו ויפיל את כלכלותיהן, ואז השם ישמרנו.

מהו גרעון תקציבי? יוון למשל נמצאת בגרעון שוטף של 13%. מדינה המקבלת כספים ממסים שהיא מטילה על תושביה, מוציאה אותם על שירותים שונים כמו בטחון, בריאות, חינוך, תשתיות וכדומה. ביוון, למשל, קיבלו 100 מיליארד אירו מס והוציאו 113 מיליארד. כלומר, נוצר חוסר של 13 מיליארד אירו.

למדינה עצמאית יש שני אמצעי מימון עיקריים, בטרם תנסה להגדיל את הכנסותיה על ידי העלאת מסים או להקטין את הוצאותיה על ידי צמצום ההוצאות. ראשית, המדינה יכולה ללוות – כלומר להנפיק אג"ח. יוון וכמעט כל מדינות העולם כולל ישראל, מגייסות כספים מקרנות פנסיה, קרנות השקעה וכדומה.

כמובן שהמדינה משלמת ריבית על הלוואותיה שמתווספת כמובן להוצאותיה. הבעיה היא שביוון רק לווים ואין מגמה של החזר. החוב עומד על כ-120% מהתמ"ג. תמ"ג הוא תוצר מקומי גולמי – כלומר כל מה שמיוצר במשק במשך שנה.

על פי יחס החוב-תוצר שלהם, היוונים צריכים לסגור את מדינתם למשך שנה וכמה חודשים על מנת שיוכלו להחזיר את חובותיהם. מכיוון שהחובות רק הולכים ותופחים, המלווים השונים כבר לא בטוחים שיוון יכולה להחזיר את הלוואותיה. כך הגיעה המדינה לפשיטת רגל – צריך לשלם משכורות ופנסיה מגיל 61, ואף אחד כבר לא מוכן להלוות כסף.

דרך שניה לממן את עצמך היא דרך ששמורה למדינות (וזייפנים) בלבד – "להמציא" כסף, כלומר, להדפיס כסף. למדינה יש מכונה שלוקחת נייר והופכת אותו לאמצעי תשלום מכובד. הבעיה היא שעל ידי הדפסה המדינה מגדילה את כמות השטרות בעבור אותם מוצרים – כך נוצרת אינפלציה.

האינפלציה היא הדרך ה"קלה" למדינה לממן את עודף הוצאותיה, שכן אף אחד לא שובת בגלל קצת אינפלציה וכולם מפסידים בגללה באופן שווה ולפחות בהתחלה, לא רואים את נזקיה הגדולים. הבעיה הגדולה של יוון וספרד היא שהן לא יכולות להדפיס. ה"מדפסת" לא אצלן. הכסף הוא של האיחוד האירופי כולו ואין להן דרך לפחת את שער המטבע שלהן ולהפוך את עצמן למעט יותר תחרותיות.

ישראל וארה"ב יכולות לעשות זאת. וזוהי, בין השאר, אחת הסיבות לכך שמצבנו ומצבה של ארה"ב יותר טוב. אנחנו יכולים להדפיס כסף ולפחת את עצמנו. אגב, מתי שהוא ימאס לעולם או לסין להלוות לארה"ב כסף ויש כבר דיבורים על הפחתת דירוג האשראי שלה.

אז מה נותר ליוונים לעשות? לנסות לצמצם את הגרעון בדרך הישנה של הקטנת הוצאות. שימו לב איך נראית מדינה שכולה עובדי חברת חשמל. לכולם יש 14 משכורות, פנסיות מוקדמות ומענקים סוציאליים מוזרים, וכמו אצלנו הם לא מתכוונים לוותר על טיפה.

ב"יאסו-לנד" יש גם שחיתות גדולה, מה שמקשה על העם לקבל בהבנה קיצוצים קשים. אתם זוכרים כמה קשה היה להעביר אצלנו את תכנית הפנסיה שהעלתה בהדרגה ובאיטיות מדודה את גיל הפנסיה? אצל היוונים מדובר על מהלכים רבים ומהירים שלא בטוח שיעברו. ראש ממשלת יוון הציע שקרן המטבע העולמית תשא ותיתן בעצמה עם האיגודים המקצועיים השובתים. אחלה רעיון - תארו לכם את קרן המטבע יושבת עם חברת החשמל והנמלים אצלנו, הרי שבוע הם רק יתווכחו כמה ארובות יש לרידינג חדרה - שתיים או שלוש.

הבעיה הגדולה עם הקונספציה של גוש האירו היא הערבות ההדדית. אצלנו אף חקלאי מהצפון לא מתמרד אם עוזרים לתעשיינים בשדרות, כי כולנו עם אחד. גם אנשים מוויסקונסין מבינים שצריך לסייע לקרנות בקליפורניה כי גם ארה"ב היא לאום אחד גדול.

אולם הגרמנים וההולנדים לא בהכרח מעוניינים לתרום מכספם עבור היוונים והפורטוגזים. אז אולי עכשיו ילוו (כן – שוב פעם מדובר בהלוואה ולא במענק) ליוונים סכום גבוה, אבל כשהספרדים והפורטוגזים יגיעו לקשיים - מי יציל אותם?

חייבים להבין שכולם לווים כסף עכשיו: ספרד עם גרעון שוטף של 11%, וגם בבריטניה ובארה"ב השיעורים דומים. כלומר, כולם לווים כסף על חשבון העתיד, אבל מתי שהוא ייגמר הכסף להלוואות. או אז ייפנו המדינות לאפיק האחר של מימון - ההדפסה - וזה יבשר על בואה של המלכה האמיתית של המשברים הכלכליים – האינפלציה. וגם אם תתמהמה - בוא תבוא.

יהודה מודעי הוא מנהל כספים בחברה תעשייתית. ניתן לשלוח דוא"ל אישי ל- Yehudam7@gmail.com