תל אביב של מעלה: לראות את בתי העיר מגבוה

זו השנה הרביעית בה מתקיים בתל אביב האירוע “בתים מבפנים”. עשרות בתים פרטיים ייפתחו למבקרים וסיורים אדריכליים יתקיימו בעיר. עשרות אלפי האנשים שמגיעים מכל רחבי הארץ, עומדים בתור כדי להציץ לבתים מעניינים שבעליהם פותחים אותם רק לסוף השבוע הזה.

זו הזדמנות לראות שלדימיון אין גבול, לקבל רעיונות איזו קרמיקה לבחור לחדר האמבטיה; איך לתכנן חלל פתוח; להתייעץ עם בעלי הבית ולהחמיא להם; לספק את יצר המציצנות; לגלות עוד על מבנים בעלי ערך ארכיטקטוני מיוחד; לשמוע עליהם מפי האדריכלים שתכננו אותם ולהשתתף בסיורים מיוחדים, כמו סדנת צילום ארכיטקטורה בנווה צדק, או סדנת התנסות בטכניקות שימור של טיח, פסיפס וציורי קיר.

את הרעיון לאירוע לפתיחת בתים לציבור הגה האוצר והאדריכל, אלון בן-נון, על פי המודל הבינלאומי של אירועי ה-Open House המתקיימים בלונדון, ניו יורק, מלבורן, פריז, סן פרנסיסקו, טורונטו ובעוד כ-50 ערים גדולות בעולם. לצידו, מנהלת האירוע והמייסדת אביבה לוינסון. שניהם אוהבים מאוד את עירם תל אביב, והחליטו לעשות משהו משמעותי למענה. 

סיור רב-משתתפים בהדרכת האדריכל אלון בן-נון (צילומים: אלישבע זלצר)

איך ומה בוחרים?

זו הזדמנות לתושבי העיר לצאת מהבית ולראות מספר דברים מעניינים שנמצאים מתחת לאף. דרך עיניהם המתפעלות של אורחים מחוץ לעיר, אפשר לחוות שוב את ייחודה של תל אביב, שיש בה עושר ותמהיל מנצח של ישן וחדש, היסטורי ומודרני.

אני מעיינת בתוכניה ומתקשה לבחור לאן אלך: האם אבקר בלופטים? בבתי אמנים? האם אבקר בדירות פרטיות שעוצבו במחשבה רבה, רוהטו בפריטים שנאספו ברחובות או עוצבו בטעם אישי? האם אצטרף לסיור - כדי להכיר את שביליה הירוקים של רמת אביב או את שכונת יד אליהו? או אדְרִים לראות את תנופת הפיתוח המתרחשת ביפו, ואשמע הסברים מלומדים מפי האדריכלים?

הפעם החלטתי להתייחס לזוויות ראייה ולנקודות מבט שונות על העיר. זו אולי מהותה של ארכיטקטורה - דירת 50 מטר יכולה להיות חלל פתוח ואוורירי או להכיל שלושה חדרים. רחוב יכול להיות מגוון ונעים להולכי רגל או רק מקום להגיע דרכו הביתה. שכונה יכולה להיות צפופה ואנושית או מורכבת ממפלצות בטון חסרות ייחוד.

תנופת פיתוח מתרחשת ביפו. פארק מדרון

הבנק, בית הספר, המוזיאון והכיכר, חוף הים, הגנים והפארקים - לא רק הבית או הדירה והרחוב שלנו - אלא כל אלה יחד מהווים את סביבת חיינו. אם ניטיב להתבונן בה ולהכירה, נבין יותר את תפקידנו כצרכני ארכיטקטורה - מילה הכוללת בתוכה עניין חברתי, תרבותי וסביבתי.

תצפיות ומבטים מלמעלה

בעודי מכינה כתבה זו, מעיינת בתכניה, נסחפתי שוב בחשק עז לצאת ולהכיר עוד פינות חמד. תמיד מעניין לראות מקומות מזווית-על, ולכן החלטתי לתצפת מלמעלה ולראות דברים מזוויות חדשות, תרתי משמע.

לשם כך עליתי בשעת השקיעה לתצפית באתר חיריה כדי להביט מערבה. טיפסתי ארבע קומות לגג עליו חי ויוצר מגרוטאות יעקב ששון (רחוב אלפסי 20, פלורנטין). מהגג מתגלה מבט פנורמי לא שגרתי אל שכונה דרומית. עליתי לבית הפסיפס (רחוב יהודה הימית 20) כדי לראות איך נראה מרקם עירוני ביפו מגובה ארבע קומות.

שילוב של ישן וחדש. מבט מלב העיר על בתי תל אביב

גם מהגג של בית העיר (רחוב ביאליק 27), המרכז המוזיאלי החדש של תל אביב שרצפותיו מצוירות, התגלה מבט אל כיכר ורחוב ביאליק - אחת מהפינות הכי יפות בעיר. אפשר לבקר בהן כל השנה - בספרייה למוסיקה, בבית הצייר ראובן, בבית ביאליק שהתחדש בצבעים מפתיעים, במוזיאון באוהאוס פרטי ובדירה אקולוגית "עץ בעיר". כל כך הרבה ארכיטקטורה, היסטוריה ותרבות מרוכזים ברחוב כל כך קטן.

המשכתי לביקור בדירה מעוצבת במקוריות וביופי רב, ונמצאת בקומה ראשונה בעיר, כך שהרחובות מלכי ישראל ואבן גבירול "נכנסים אליה הביתה" דרך חלונותיה השקופים, והם חלק בלתי נפרד מהפנים שלה (רחוב מלכי ישראל 6).

בניין העירייה משתקף על חלונות הסלון וחדר השינה הפונים לכיכר רבין מהדירה, וזו סיטואציה מהממת. בעיניי דרוש מעוף ואומץ רב לחיות בו זמנית גם בפנים וגם בחוץ, בתחושה תמידית של להיות בפנים מאחורי זכוכית כפולה, אך לחוש, לשמוע ולראות את תנועת המכוניות, האוטובוסים והולכי הרגל ברחובות למטה ובצומת הראשית, ובנוסף להיות חלק אינטגרלי מכל אירוע בכיכר. 

בית ביאליק. אחת מהפינות הכי יפות בעיר

מבט על הדירה המעוצבת ברחוב מלכי ישראל (צילום: אסף פיצ'וק)

העיר מגבוה

לאחר מכן הלכתי לראות איך תל אביב נראית ממשרד בקומה ה-14, במגדל המגורים מעל דיזנגוף סנטר (רחוב דיזנגוף 50) וגם מהדירה הכי גבוהה ביד אליהו (לה גרדיה 58 קומה 14). מכולן נשקף נוף אורבני עוצר נשימה ההופך למרכיב הדומיננטי בבית, ומתחרה בהצלחה רבה בעיצוב הפנים של הדירות בהן ביקרתי.

ולסיום, כדי לחוש את גודלה האמיתי של תל אביב, עליתי בהתרגשות לגג של הבניין העגול בעזריאלי, דובדבן שיש לשמור אותו לסוף - מגובה 187 מטר קשה היה לי להתנתק מהמבט שנגלה לפניי. לדאבוני, ראיתי את העיר תחת מעטה ענן אפור ביום גשום נדיר ב-1 במאי, אבל נחמתי את עצמי במחשבה שבכל שעה - בבוקר, בשקיעה או בלילה ובעונות השונות - המראה שונה וזה מה שיפה פה.

מלמעלה מודגשת הצפיפות בה אנו חיים ורואים כמה מעט ירוק יש לנו, ובולטים רבי-הקומות המועטים יחסית בלב העיר. מי שמכיר את תכניות הבנייה העתידיות לגובה, יכול להתבונן ולדמיין לו איך בעוד כעשור כל המראה ישתנה. מלמעלה רואים כמה העיר הגדולה - בעצם קטנה. ניתן גם לראות את הפקקים בצמתים מרכזיים, ולמה כדאי לנוע בעיר ברגל או על אופניים. זו גם סיבה מסקרנת לבקר במרכז בקרת הרמזורים (רחוב בן גוריון 68).

משם הכל נראה אחרת. הבניין העגול בעזריאלי (צילומים: אלישבע זלצר)

מנקודת מבטם של הולכי הרגל

יואב לרמן, דוקטורנט לגיאוגרפיה וחוקר תנועת הולכי הרגל בתל אביב, מנסה להסביר לקהל הרחב בסיור רגלי (תל אביב בלי גלגלים), איך משפיע תכנון "טוב" או "רע" על תחושת הולכי הרגל ומה הופך רחוב ל"מוצלח".

בתל אביב יש רחובות, כמו אלנבי ושיינקין, קינג ג'ורג', בוגרשוב ואבן גבירול שהם מלאי עניין, מגוונים ומשתנים כל הזמן. העיר דינמית, המרחקים קצרים יחסית, ומה יותר זמין וזול מאשר לצאת להסתובב ברחוב, חופשי ומאושר ומבלי להחליט בדיוק לאן הולכים או לאן מגיעים?

בדרך יש הפתעות - פוגשים חברים ומכרים, מתיישבים לקפה קטן, רואים כתובות גרפיטי וחזית מעניינת של בניין ששופץ, מגלים גינה נסתרת וכל מיני טיפוסים צבעוניים וסצנות רחוב שמעלות בנו חיוך - וזה סימן שהסתובבנו ברחובות "מוצלחים". זה אחד הסודות הגלויים של תל אביב - התמהיל בין הישן לחדש, בין המתיישן למתחדש, הדינמיות הבלתי פוסקת וכל המפגשים וההפתעות שצצים כשמסתובבים בה ברגל.

העיר תחת מעטה ענן אפור ביום גשום נדיר ב-1 במאי

מנקודת מבטם של המשמרים

רן ברעם, אדריכל ומומחה בשימור, מוביל סיור בלב העיר בעקבות כמה מגדלים מודרניים שצמחו לצד מבנים היסטוריים - מעין זיווג לא מובן מאליו של שני טיפוסים שונים שמופיעים זה לצד זה. מדובר, למשל, במגדל החדש של הבנק הבינלאומי ברוטשילד, הצמוד לבניין היסטורי לשימור, שהיה בית ועד הקהילה והיום הוא סניף של הבנק. הוא ואחרים מעלים שאלות אתיות, תרבותיות וחברתיות בנושאי השימור - מה אנו בוחרים לשמר, האם השימור הוא של המבנה בלבד או גם של סביבתו? על אילו ערכים אנו, כחברה, נרצה לשמור?

הוא גם מספר על מערכת קבלת ההחלטות ועל שיתוף הפעולה בין אדריכלי השימור ואדריכלי המגדלים, שליוו את התוצאה האדריכלית שרואים כיום בשטח, ומשקפת את היחסים בין המתכננים. מאחורי הפן הגלוי לעין - בו בניין היסטורי משתקף על קיר מסך של מגדל צמוד לו - מסתתרות שאלות מהותיות, ומטרת הסיור להעלותן בפנינו כי כולנו "צרכני ארכיטקטורה" שצריכים להיות ערים לנעשה סביבנו.

ג'ון רסקין, מבקר אמנות ותרבות אנגלי, אמר שאתרי שימור הם לא שלנו. הם שייכים בחלקם לאלה שבנו אותם, ובחלקם - לכל הדורות שבדרך. אפשר גם להשתתף בסיור בלב העיר עם יוסי גולדברג, בעקבות הספר "תל אביב עיר גלויה" אותו כתב עם שולה וידריך, מדריכה מיתולוגית בעיר. הסיורים הם סיפור על בתים ואנשים. הם מלווים בצילומים היסטוריים ומתקיימים כל השנה.

שאלות אתיות ותרבותיות שעולות: מה אנו בוחרים לשמר? בית ישן בעיר

פרויקטים חדשים וריאות ירוקות

קשה לעקוב אחרי מתחמים ופרויקטים חדשים שמצטרפים כל שנה, ומרחיבים את מגוון אפשרויות הבילוי והפנאי בעיר ואת מרחב המחייה שלה. בסוף השבוע הקרוב ניתן להצטרף לסיורים עירוניים רבי משתתפים, ברגל ועל אופניים, ולפעילויות בחווה בפארק הירקון, בטיילת רידינג הצפונית ובפארק החופי במדרון יפו.

אפשר גם לבקר בגן העצמאות שהתחדש ולתצפת על קו החוף. בנוסף, ניתן לבוא עם הילדים להתנדנד בשדרות ההשכלה הסמוכה לשכונת ביצרון. מחשבה רבה הושקעה בפרויקטים אלה, תענוג להכיר אותם.

• מידע נוסף על אירוע "בתים מבפנים" 
  

•  עוד של תל אביב תוכלו לקרוא בבלוג של אלישבע זלצר - המשוטטת