פישר: המשבר באירופה כולל סכנות גם לישראל

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, אמר היום (ד') בוועדת הכספים כי המשבר באירופה כולל בתוכו סכנות שיכולות להתגלגל גם לישראל. לדבריו, קרן המטבע הבינלאומית ידעה על המשבר באירופה אבל לדעתו, היא לא העריכה נכון את עוצמתו. פישר ציין, כי קרן המטבע מעריכה שהכלכלה העולמית חוזרת לצמיחה, וארה"ב תהיה הראשונה שתצא מהמשבר עם צמיחה של 3.5%.

• משבר באירופה: כל העדכונים
• אתמול: יום דרמטי בשווקים: הבורסות בעולם צללו
• הממונה על התקציבים: אם לא ניזהר נסיים כמו יוון

   

  
  

בהתייחסו למשבר ביוון אמר פישר: "היוונים גילו לא רק שמצבם גרוע מכפי שציפו, אלא שהנתונים הכלכליים הידועים לא היו נכונים. הגירעון השנתי לא עמד על 5% אלא על 13%, והמדיניות התקציבית היתה בלתי אחראית בעליל, כשיחס החוב הלאומי-לתוצר הגיע ל-130% (כמעט כפליים מישראל. צ.ל), ויציבות הבנקים היא יחסית חלשה. פתאום הם גילו שיש להם בעיה ענקית במשק ובמצב הזה הם לא יכולים לממן את התקציב שלהם".

פישר וגפני בוועדה, הבוקר

הנגיד גילה כי בדיוני הריבית של בנק ישראל נשקלת האפשרות להטיל מגבלות על קבוצות הרכישה במסגרת הצעדים למניעת היווצרותה של בועת נדל"ן. "אנחנו בודקים אם יש קשר בין שכר הדירה לעליית ערך הדירה. יש עלייה יחסית לאחרונה, אבל יגיע הזמן שנצטרך לנקוט בצעדים. המפקח על הבנקים החל לפעול בכיוון זה. אני לא יודע מתי תהיה בועה, אבל אנחנו עומדים עם היד על הדופק".

יצוין, כי בתחילת דבריו אמר הנגיד כי יש לאסור את קיום קבוצות הרכישה, אך לאחר מכן תיקן את עצמו ומיתן את דבריו. לאחר הישיבה, בשיחה עם עיתונאים, הבהיר הנגיד שכוונתו היתה לאיסור שהטיל המפקח על הבנקים להכיר באשראי לקבוצות הרכישה כהלוואה, ועמד על כך שהאשראי יינתן כמשכנתא.

הנגיד התייחס גם לחשש מפני היווצרות בועות פיננסיות אחרות, ואמר כי יש להימנע משאננות בתחום זה. "יצאנו אומנם טוב יחסית מהמשבר, אבל היו בעיות שצריך לטפל בהן, כגון ביטחון היתר שהיה במכשיר האג"ח", אמר.

"אני תמיד שואל מאיפה תגיע הבעיה הבאה"

בשיחה עם עיתונאים לאחר הישיבה אמר הנגיד כי מה שקורה ביוון "לא משפיע בגדול על ישראל". לדבריו, ההשפעה תהיה דרך הייצוא והייבוא אבל פחות דרך שוק ההון. "אין השוואה בין מצבנו התקציבי ביחס החוב לתוצר ומגמת הצמיחה ובין מצבן של יוון ומדינות אחרות שבמצבה".

בתשובה לשאלה אם המשבר יגרום להתפוררות גוש האירו אמר פישר: "מאוד קשה לצפות זאת. אין למדינות האיחוד אפילו תקנות איך לצאת מהגוש, אבל מאחר שהמדינות כולל גרמניה לא רוצות לפרק את הגוש ויש להן עניין פוליטי חשוב בקיומו, הן יילחמו כדי שזה לא יקרה. אבל, אם מדינה מסוימת תוכיח שהיא לא יכולה לעמוד בתנאי הגוש ההיגיון יכריע". 

לדעת פישר, יוון צריכה ליישם את תוכנית הסיוע שמוצעת לה ועליה לנקוט בצעדים קשים הכוללים קיצוצי שכר במגזר הציבורי והפרטי. לדבריו, אמנם יש ליוונים זמן, אבל השאלה היא מה הם יעשו בזמן הזה. "אם הם יבצעו את הצעדים הקשים המתחייבים בתוכנית הם יצאו מהבוץ. אם לא - יהיה קשה ואירופה תידרש לרה ארגון של החוב היווני", אמר, "באירופה רוצים להימנע מהצעד הזה. מדינות אחרות כמו פורטוגל נמצאות במצב פחות מסוכן ביחס לחוב שלהן, אבל גם הן ייאלצו לשנות את מדיניותן ופורטוגל אפילו מוכנה להקדים לשנה זו את צעדי הריסון שתכננה לשנה הבאה".

הנגיד הדגיש כי "באירופה מסתכלים על ישראל כמדינה נפרדת שמחוץ לגוש האירו והשפעת המשבר על המשק הישראלי תפחת ככל שנשמור על המדיניות התקציבית שלנו. אם שער הדולר ישתפר כתוצאה מירידת ערך האירו, ההשפעה תהיה עוד קטנה יותר.

"עם זאת אנחנו צריכים להיות על המשמר ומוכנים לנקוט בצעדים. אנחנו לא רואים את זה עכשיו, אבל אם יקרה משהו נידרש להגיב. אני תמיד שואל את עצמי מאיפה תגיע הבעיה הבאה ואתה לא יכול ללכת לישון בעוד שנתיים כי הדברים קורים מהר מהצפוי".

"שלום עם הפלסטינים לא יקרה מחר בבוקר"

בתשובה לשאלה אם בנק ישראל יזהה בועה כלשהי הוא גם יודיע על כך לציבור השיב הנגיד: "לפני שנראה בועה ננקוט בצעדים כדי למנוע אותה. נגיד שיש בעיה אם נראה שהמחירים עולים או צפויה עליית מחירים באופן שיביא ליצירת בועה מסוימת".

הנגיד התבקש להביע את דעתו על הצעת שר השיכון להעניק הטבות מס לרוכשי הדירות כדי לצנן את שוק הנדל"ן, ואמר: "אני מושפע מאוד ממה שקרה בארצות הברית, שם שוק הנדל"ן למגורים נהפך לפרה קדושה - המשק היה תלוי בשוק הנדל"ן וזה לא היה טוב. אם נכנסים להטבות מס בתחום זה, נכנסים לבעיות, כי אין לדעת מי קנה את הדירה ומי גר בה. הטבות לזוגות צעירים ראוי לתת בדרכים אחרות ולא דרך הדיור, אם כי לא בדקתי בעיה זו לעומקה".

בתשובה לשאלה אם שיחות הקרבה המתוכננות עם הפלסטינים ישפיעו על המשק אמר הנגיד: "רק אם נגיע למצב של שלום זה ישפיע, אבל זה לא קורה מחר בבוקר".

"הסדר הקיבוצים שעלה מיליארדים הוא כלכלי?"

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה יצא בפתח הישיבה במתקפת-נגד חריפה על המבקרים שתוקפים את תמיכת המדינה בישיבות בגלל שתפוקת הישיבות איננה כלכלית. גפני הודיע שהוא מתכוון לבדוק בתקציב המדינה איזו הוצאה ממשלתית מייצרת כסף ומה לא. "אם הולכים על מה כלכלי ומה לא, למעלה מ60% מהתקציב הוא לא כלכלי".  

הוא שאל: "הסדר הקיבוצים שעלה מיליארדים למדינה הוא כלכלי? וההשקעה העצומה בהתנחלויות היא כלכלית? או ההשקעה שמסבסדת בהיקף דרמטי את החקלאות היא כלכלית? החקלאות, ההתנחלויות והקיבוצים, כמו גם ההשקעה באזורי הפיתוח לא תורמים לכלכלה.

"הוויכוח בנושאים אלה הוא אידיאולוגי כמו ההשקעה בתרבות. שיעורי האזרחות והציונות זה אידיאולוגיה. אני חולק מכל וכל רק על הטענה שמה שהוא כלכלי ייכלל בתקציב המדינה. את הנושא הזה צריך להוריד מסדר היום הציבורי. אני מתכוון לזמן מומחים שיבהירו נקודה זאת ואצטט סעיפים מספר התקציב".  

גפני אמר זאת גם בהקשר לנתונים המצביעים שפורסמו לאחרונה על השיעור הגבוה של הלא מועסקים במגזר החרדי. "אני טוען ואחזור ואטען כי המדינה עושה שקר בנפשה כשהיא רוצה לשלב את החרדים במעגל העבודה", אמר.