נפגעים על הדרך - מדריך לתאונות עבודה

נפצעת תוך כדי העבודה או בדרך למשרד? אין ספק, מדובר בתאונת עבודה. אבל מה קורה אם דווקא באותו הבוקר בדרך למשרד עצרת כדי לקנות עיתון או לעשות קניות בסופר ובדיוק אז התרחשה התאונה? ומה לגבי פציעה במהלך הפסקת צהריים שבה ישבת עם חברים במסעדה? והאם תאונה שהתרחשה בזמן שהקפצת את הילד לגן בדרך לעבודה תחשב תאונת עבודה?

• מתעניין בזכויות עובדים, עבודה וקריירה? קרא עוד
• מי משלם על הדרך לעבודה?
• נפגעתם בעבודה? כך תתבעו את הביטוח הלאומי
  
  

למרבה הצער, עובדים רבים מוותרים מראש על הגשת תביעת נזיקין בגין תאונת עבודה פשוט משום שהם לא מכירים את כל זכויותיהם. המדריך שלפניכם יעשה לכם קצת סדר בכל מה שקשור בתאונות עבודה.

מהי תאונת עבודה? 

על-פי החוק, תאונת עבודה היא תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו ובעובד עצמאי תוך כדי עיסוקו או עקב עיסוקו. תאונת עבודה נחשבת לכזו כאשר היא מתרחשת בדרך מהבית לעבודה, במהלך יום העבודה או בדרך מהעבודה הביתה. אולם לחוק יש גם סטיות והרחבות שחשוב להכיר:

1. בדרך לעבודה/מהעבודה - תאונה שארעה תוך כדי נסיעה או הליכה מהמקום בו העובד לן בלילה בדרך לעבודה, או בדרך מעבודה אחת לעבודה אחרת, למי שעובד בשתי עבודות, תיחשב כתאונת עבודה. כך גם בדרך מהעבודה הביתה ובלבד שמדובר במסלול רגיל וללא סטיות למטרות אחרות.

2. בזמן הפסקת עבודה - אם ההפסקה נלקחה בתחומי המשרד לא תתקשה להוכיח כי מדובר בתאונת עבודה, אבל מה אם נסעת לאכול במסעדה עם חברים ונכווית כאשר המלצר שפך עליך מרק רותח במהלך הארוחה? החוק קובע כי גם זו תחשב תאונת עבודה ובלבד שההפסקה הייתה מקובלת על דעת המעביד ולא ארכה יותר משלוש שעות.

3. סטייה מהדרך - תאונה לא תוכר כתאונת עבודה אם בדרך לעבודה או מהעבודה חלה סטייה של ממש מהדרך המקובלת, שלא למטרת מילוי התפקיד או מילוי החובות כלפי המעביד במסגרת העבודה. אבל גם כאן יש סייג שכדאי לכם מאוד להכיר: אם סטית מהדרך כדי לקחת או להוציא את הילד מהגן או כדי לקיים מצוות תפילה בציבור, זו תאונת עבודה.

4. ביקור במשרד לאחר הפסקת עבודה - כל ביקור במשרד במהלך שעות העבודה ובקשר לעבודה שבמהלכו התרחשה תאונה הינו בגדר תאונת עבודה.

5. תאונת עבודה שהיא גם תאונת דרכים - כאשר מדובר בתאונת עבודה שהינה גם תאונת דרכים אתה אמור להגיש תביעה גם כנגד המוסד לביטוח לאומי וגם כנגד מבטח הרכב בו ישבת, או אם אתה הולך רגל או רוכב אופניים כנגד הרכב שפגע בך. התשלום במקרה זה יבוצע ע"י הביטוח הלאומי במסגרת החובה שבחוק ואת השאר הכסף תקבל מחברת הביטוח.

עומד בקריטריונים? מה עכשיו

אז הבנת שמדובר בתאונת עבודה ועכשיו מה עושים? מאיפה מתחילים ואיך מקבלים פיצויים? הנה כל הצעדים והשלבים בדרך להכרה בתאונת העבודה וקבלת הפיצוי:

1. קבלת טיפול רפואי ראשוני: יש לגשת למוסד רפואי, קופת חולים או מיון בבית חולים, בכדי לקבל טיפול רפואי ראשוני. הטיפול המיידי חשוב גם בכדי לאבחן ולטפל בנזקים שנגרמו ולמנוע נזק בריאותי נוסף וגם בכדי לתעד את החבלות שנגרמו בזמן אמת כתוצאה מהתאונה.

עובדים רבים משתהים ולא פונים מיד לטיפול ובכך משפיעים לרעה על סיכויי ההכרה בתאונה כתאונת עבודה. מימד הזמן משחק תפקיד כפול: מחד, פער הזמן בין התאונה לפנייה לטיפול מצביע על המידה שבה העובד באמת נפגע וסבל. בנוסף, ככל שעובר זמן רב יותר יהיה קשה לקשר את הפגיעה לתאונה עצמה.

טיפ חשוב: שים לב למה שהרופא רושם בגיליון הרפואי שלך וזכור שכל מילה תיבדק בפרוטרוט. אל תתבייש להעיר לו, לתקן אותו או לבקש ממנו שירחיב ויפרט.

2. הנפקת תעודה רפואית לנפגע עבודה: יש למלא טופס ביטוח לאומי 250 המהווה אישור של המעביד בחתימתו להתרחשות התאונה. בכפוף לאישור זה, יינתן טיפול רפואי תוך התייחסות לאירוע כאל תאונת עבודה.

3. מעקב רפואי שוטף: במהלך הטיפולים הרפואיים לאחר התאונה יש לשמור היטב את כל המסמכים הקשורים בבדיקות ותוצאות הבדיקות, את המרשמים, הקבלות על התרופות ואפילו את הקבלות על הנסיעות לבית החולים, לקופת החולים ולמכון הרנטגן. שמור גם את הקבלות עבור כל אביזר שנאלצת לרכוש בכדי להקל על מצבך כגון כרית אורטופדית, משחות למניעת צלקות, קביים ואפילו שרפרף שמאפשר לך לרדת בנוחות מהמיטה.

שים לב: חובה לשמור את המסמכים הרפואיים וההוצאות הכספיות בכדי להוכיח את הנזק שנגרם. ואולם, לפני הרכישה יש לפנות לקופת החולים ולוודא אם היא אינה אמורה לספק אביזרים אלה. אתה עשוי לא לקבל החזר אם לא פנית קודם לקופת החולים.

4. פנייה לעורך דין המומחה בדיני נזיקין: מומלץ להיוועץ בעו"ד העוסק בדיני נזיקין בכדי לקבל תמיכה וליווי בכל התהליך מול המוסד לביטוח לאומי והוועדה הרפואית שתקבע את מידת הנזק שנגרם. חשוב לדעת כי הפנייה לעו"ד אינה כלולה בתשלום כלשהו (פרט למימון חוות דעת רפואיות) וכי התשלום לעוה"ד הינו נגזרת של הצלחה בלבד.

בניגוד לתאונת דרכים בה ממונה מומחה רפואי ניטראלי מטעם בית המשפט לשם קביעת דרגת הפגיעה, בתאונת עבודה הוועדה הרפואית בביטוח לאומי קובעת את דרגת הנכות בתביעת הנזיקין ובתיק הפיצויים. אם העובד הנפגע מיוצג על-ידי עו"ד, אזי עורך הדין שלו רשאי להשתתף בוועדה הרפואית, להציג בפני הוועדה הרפואית חוות דעת רפואית מטעמו ולשפר משמעותית את סיכוייו של הנפגע לזכות בפיצויים מוגדלים. שים לב: לא כדאי להסכים להיפגש עם חוקר מטעם חברת הביטוח לפני קבלת הנחיות מעורך דין מנוסה שיידע להזהיר מפני "מלכודות" נפוצות.

5. תביעה להכרה בתאונת עבודה וקבלת דמי פגיעה: כדי לקבל הכרה בתאונת עבודה יש להגיש תביעה בסניף ביטוח לאומי הקרוב למקום מגוריך. בשלב זה, פקיד התביעות במוסד לביטוח לאומי יעיין בתיק הרפואי ויכיר בפגיעות ובאיברים שנפגעו. במקביל, ביטוח לאומי מאשר תשלום דמי פגיעה במקום שכר למשך 90 יום ממועד התאונה, כאשר על יום התאונה אמור לשלם המעביד. שיעור התשלום הוא עד 75% מהשכר הרגיל הממוצע ב-3 החודשים שקדמו לתאונה.

שימו לב, אם המוסד לביטוח לאומי לא הכיר בפגיעה באיבר מסוים זה לא סוף פסוק! ניתן לחלוק על החלטתו ולהגיש ערעור לבית הדין האזורי לעבודה המוסמך לדון בערעורי הביטוח הלאומי. עובדים רבים ממתינים ובצדק בטרם הגשת התביעה בכדי לצבור די אישורים, מסמכים והוכחות אודות הנזק והגדלת הפיצויים, אבל אליה וקוץ בה: החוק קבע מגבלת זמן ברורה: יש להגיש את התביעה תוך 12 חודשים מרגע התאונה. בתביעות המוגשות מאוחר יותר, הביטוח הלאומי מפצה רטרואקטיבית אך ורק עבור 12 החודשים שקדמו להגשת התביעה.

6. הגשת תביעה לקביעת דרגת נכות: קביעת הנכויות היא בסמכות וועדות רפואיות מטעם המוסד לביטוח לאומי. המוסד לביטוח לאומי רשאי לקבוע אחוזי נכות לצמיתות או נכות זמנית, אם ההנחה היא שהמצב הרפואי אינו סופי ועשוי להשתפר עם הזמן.

מה מקבלים על מה?

האם על כל דרגת נכות שמצאה הוועדה הרפואית מקבלים פיצוי מביטוח לאומי?

• עבור דרגת נכות קבועה של עד 9% אין זכאות למענק או קצבה כלשהי.
• עבור דרגת נכות קבועה בשיעור 10-19% זכאי הנפגע למענק חד-פעמי הנגזר משכרו לפני התאונה ומגובה הנכות.
•  עבור נכות בשיעור 20% ומעלה זכאי הנפגע לקצבה חודשית קבועה בהתאם לשכרו לפני התאונה וגובה הנכות.
  

שימו לב: בפגיעות קשות, המוסד לביטוח לאומי משלם (תלוי במקרה, חומרתו והצרכים) גם קצבת שירותים מיוחדים וקצבת ניידות, מסייע ברכישת אביזרים מיוחדים, ועוזר בתהליך השיקום .

7. הגשת תביעה נגד גורמים נוספים: כדאי לברר היטב האם מגיע לך פיצוי ממקור נוסף:

• תביעת המעביד: אם התאונה נגרמה ברשלנות המעביד, אם לא דאג לתדרך, למגן, להתקין תקנות ונהלים בטיחותיים או לבדוק את בטיחות המכשור בעבודה ישנה עילה לתביעה נגדו. אם המעביד מכוסה בפוליסת "חבות מעבידים" שנועדה להגן עליו בתביעות רשלנות בתאונות עבודה, יש לברר באיזו חברה ומה מספר הפוליסה והאם אתה אישית מכוסה בביטוח במקרה של תאונה.
• ביטוח תאונות אישיות: עובדים רבים מבוטחים במקרי תאונות אישיות במסגרת ביטוח מנהלים, ביטוח עסק או ביטוח דירה שיש ברשותם. במצב זה, ניתן כמובן לתבוע כספים גם ממקור זה.
  

ודבר אחרון, אל תשכחו לשמור על עצמכם בכל מקום, ובמקום העבודה בפרט, בו אתם מבלים את רוב היום שלכם. עדיף שלא תזדקקו לאף מילה ממה שנכתב כאן.

הכותב, עו"ד עמיקם חרל"פ, הוא מומחה לדיני נזיקין.