שלושה ספרים לילדים ששונאים ספרים

מתי בדיוק הפך האינטלקטואל-חובב-הספר שלכם לשונא-ספרים? מתי הפכו הספרים מחפצים אהובים וצופני-כל-טוב לדברים המרובעים (תרתי משמע) והמשעממים האלה שרק חנונים-חסרי-חיים מתעניינים בהם? למה דווקא עכשיו? למה דווקא כשהוא סוף סוף יכול לקרוא בעצמו עמודים-שלמים-נטולי-איורים-וניקוד הוא משתוקק לכך בערך כמו שאתם משתוקקים ל... עצירות?

מה גרם לשינוי הזה? האם אלה ספרי הלימוד היובשניים שהפכו את חווית הקריאה למתישה, טרחנית ונטולת-סקס-אפיל? האם זו המורה-לספרות-המובסת-למראה שממלמלת בקול מונוטוני, נא לפתוח בעמוד זה וזה? האם אלה הגירויים הזמינים והקלים בעולם החיצון שהפכו את האינטלקטואל שלכם למוצף-גירויים ולעצל-מחשבתית? האם אלה פשוט ההורמונים המשתוללים של גיל ההתבגרות שמפריעים לו להתרכז בקריאה? האם יש סיכוי שהמתבגר-שונא-הספרים-שלכם ישתוקק אי פעם לשוב ולהתכרבל במיטה עם ספר? לדעתי, כן, אבל בשביל זה, קודם כל, צריך ספרים שלא ניתן לעמוד בפניהם.

בדידותם של המספרים הראשוניים

כתב פאולו ג'ורדנו, עיצוב עטיפה: עדה רוטנברג, מאיטלקית: יערית טאובר, הוצאת כתר. לגיל 16 ומעלה.

למה?

כי הספר האדיר הזה (שיגיע לחנויות בשבוע הבא) מתנפל עליך בפתאומיות כמו לברדור גדול וחם עם ציפורניים שורטות, מלקק את פניך בשקיקה ובו זמנית נושך אותך עמוק בפנים נשיכות מדויקות ומכאיבות, עד שהלב שלך פשוט מדמם, והפה שלך פולט ציוצי עונג ואנחות כאב שמתערבבים זה בזה. כן, עד כדי כך הוא נפלא!

קחו טעימה: "היא הניחה בידו חתיכת זכוכית, בצדה האחד מראה ובשני צבע שחור, משוננת כמו פגיון. מתיה לא הבין. היא הרימה את הסנטר שלו, בדיוק כמו שרצתה לעשות בפעם הראשונה שנפגשו. 'אתה חייב למחוק את זה, לבד אני לא יכולה,' אמרה לו. מתיה הביט בחתיכת המראה ואחר כך בידה הימנית של אליצ'ה, שהצביעה על הקעקוע שעל בטנה... בהיסוס נגע בעור שליד הקעקוע, כדי למתוח אותו. פניו מעולם לא היו קרובים כל כך לגופה של בחורה..."

מה הסיפור? 

סיפור אהבתם של מתיה ואליצ'ה. מתיה הוא גאון במתמטיקה שנושא בנפשו את אשמת טביעתה של אחותו-התאומה-האוטיסטית אותה הפקיר בילדותם בגינה ציבורית. אליצ'ה הנכה פיזית ונפשית איבדה בילדותה את רגלה בתאונת סקי. שניהם נפשות פוסט-טראומטיות ופגועות. אליצ'ה מתחתנת עם גבר אחר, מתיה מתחתן עם... המספרים הראשוניים – בקרוב הסרט בכיכובה של איזבלה רוסיני.

למה פאולו ג'ורדני? 

כי הוא ילד פלא בן 27, פיסיקאי איטלקי שזהו ספרו הראשון, וכבר הספיק לזכות בפרסים רבים, בהם פרס סטרגה.

בון

כתב ואייר ג'ף סמית, מאגלית: אורנה כץ, הוצאת כנרת. לגיל 11 ומעלה.

למה? 

כי הצלילה לתוך ספרי סדרת הקומיקס המצוינת הזו אינה דומה לקריאת ספר אלא לצפייה בסרט מתח ואם יש סיכוי שסרבן-קריאה-פנאטי בכלל יסכים לפתוח ספר ולהציץ בעמוד הראשון (ואז, בלי שיבין איך, ייסחף לתוכו) – זה הספר.

מה הסיפור? 

סדרת פנטזיה מצוירת שזכתה בעשרות פרסים בינלאומיים. קומיקס מותח ומצחיק, שבמרכזו יצור קטן, מגוחך, קירח וטוב לב, גיבור בעל כורחו, המגורש מעיר הולדתו אל עבר עמק מוזר, ובדרך ממתינה לו פגישה גורלית, אורבים לו העכבראשים ועוקבים אחריו יצורים מסתוריים.

למה ג'ף סמית? 

כי "בון" שלו הוא הסימפסונים של עולם הקומיקס.

ניקולא הקטן

כתב רנה גוסיני, אייר ז'אן-ז'אק סמפה, מצרפתית: מיכל פז קלפ, הוצאת כנרת. לגיל 11 ומעלה.

למה?

כי הקריאה בספר הזה דומה לרכיבה על אופניים בירידות תוך כדי צרחות אימים והתקפי צחוק; כי השילוב של כתיבה רעננה עם תובנות חכמות על החיים עושה אותו לספר מרדני מושלם לסרבני קריאה. קלאסיקה צרפתית של כל הזמנים, מאת שניים מיוצרי ההומור החשובים של המאה העשרים.

"היום אחרי הצהריים, בדרך לבית ספר, פגשתי את אלסֵסט שאמר לי: 'מה יקרה אם לא נלך לבית ספר?' אני אמרתי לו שזה לא בסדר לא ללכת לבית ספר, שהמורה לא תהיה מרוצה, שאבא שלי אמר לי שצריך להתאמץ אם רוצים להגיע למשהו בחיים ולהיות טייס, שאִמא תהיה עצובה ושזה לא יפה לשקר. אלסֵסט ענה לי שהיום אחרי הצהריים יש לנו שיעור חשבון, אז אמרתי 'טוב', ולא הלכנו לבית ספר..."

מה הסיפור?

סיפור חייו של ילד שובב ומתוק המתאר בגוף ראשון ובהומור משובב נפש סיטואציות יום-יומיות מחייו כמו: צילום כיתתי, משחק כדורגל, הברזה מבית-הספר, מחלה... כל התרחשות כזאת מסתיימת בפואנטה מפתיעה ומצחיקה.

למה רנה גוסיני?

בגלל האופטימיות, החום, ההומור והכנות בכתיבה שלו. לדעתי, אלה בדיוק הסיבות הפכו את ניקולא שלו לדמות כובשת שהפכה לקלאסיקה.