"היום יוון, מחר פורטוגל - מחרתיים ספרד"
פרופ' מיכאל בינשטוק, מהמחלקה לכלכלה באוני' העברית, סבור כי החלטת האיחוד האירופי להזרים כספים ליוון יוצרת תקדים מסוכן, שעשוי לתמרץ מדינות נוספות ללכת בדרכה
חבילת הסיוע ליוון שגובשה על ידי מדינות אירופה וקרן המטבע הבינלאומי, קורמת עור וגידים: בסוף השבוע האחרון הוסר המכשול האחרון, כאשר בית הנבחרים העליון של גרמניה, הכלכלה הגדולה ביותר באיחוד האירופי, אישר להגיש סיוע של 22.4 מיליארד אירו ליוון.
האישור של גרמניה ניתן לאחר שביום חמישי האחרון אישר הפרלמנט היווני את תוכנית הקיצוצים בהיקף של 30 מיליארד אירו עד 2012. תוכנית זו נדרשה לצורך קבלת חבילת הסיוע משאר 15 החברות בגוש האירו ומקרן המטבע הבינלאומית, בהיקף של 110 מיליארד אירו (140 מיליארד דולר) שתיפרש למשך שלוש שנים.
אולם האם ההחלטה על חבילת הסיוע היא הפתרון המיטבי? לא בטוח: פרופ' מיכאל בינשטוק, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית, סבור כי החלטת האיחוד האירופי להזרים כספים ליוון יוצרת תקדים מסוכן, שעשוי לתמרץ מדינות נוספות ללכת בדרכה. "היום יוון, מחר פורטוגל. מחרתיים ספרד", הוא חורץ.
בינשטוק מפרט, כי אין ספק שהחבילה תסייע למשק היווני, מאחר שמדינות האיחוד יישאו בחלק מעלות השיקום שלו. עם זאת הוא מציין, כי הסיוע לא ימנע הידרדרות של כלכלות נוספות באירופה - להיפך.
המרוויחה הגדולה: יוון
בינשטוק מציין כי זו הפעם הראשונה שתהליך כזה מתרחש בהיסטוריה של מטבע האירו, שנולד רק לפני כ-10 שנים. "בדרך כלל יש לכל מטבע ממשלה שאחראית עליו, אך האירו יצר מצב שאין ממשלה שאחראית עליו". מצב זה היה לדבריו, הבסיס לאמנת מאסטריכט - שחלה על מדינות האירו וקבעה כללים שיאפשרו למנוע מצבים כאלה.
אמנה זו קבעה, כי אסור למדינות האירו לנהל גירעון מעבר ל-3% תוצר; ואסור שהחוב של הממשלה ביחס לתוצר יעלה על 60%. "די מהר האמנה הזו פשוט התמסמסה", אומר בינשטוק. "כולם העלימו עין. הגירעון עלה מעבר לרמות שהוסכמו באופן שיטתי, ולכן החוב ביחס לתוצר חייב היה לעלות. אף אחד לא עשה כלום עד שהמשבר הנוכחי פרץ. זה היה רק עניין של זמן עד שדבר כזה היה קורה".
מדוע לדעתך, ההצעה לא טובה לאיחוד האירופי?
"אני בטוח שהפורטוגלים והבאים בתור מסתכלים היטב על מה שקורה. זהו תקדים מסוכן וחבל שהם לא עמדו באמנת מאסטריכט, כי אז הכל היה נמנע. מדובר בכדור שלג שהחל להתגלגלג ומי שממצמץ ראשון - משלם בסופו של דבר את המחיר. זה מדרדר את גוש האירו לכיוון לא טוב".
מי ייפגע מההצעה ומי מרוויח ממנה?
"היוונים מרוויחים על חשבון שאר חברי האיחוד. בלי הסיוע - הקיצוצים היו הרבה יותר עמוקים, יוון היתה צריכה להפעיל את כל הבלמים והמשק היה נכנס לקיפאון עוד יותר עמוק ממה שצפוי לו עכשיו. אם הם לא היו מקבלים סיוע, כפי שקרה לארגנטינה לפני 7-8 שנים - המשבר הכלכלי היה הרבה יותר טראומטי. מיוון נחסך משבר כזה. מה שהם עוברים עכשיו זה כלום לעומת מצב שבו לא היתה ניתנת העזרה מהחברים באיחוד".
אילו חלופות טובות יותר יש להצעה זו, לדעתך?
"ראש ממשלת גרמניה, אנג'לה מרקל, צדקה כאשר סירבה להושיט יד ליוון בהתחלה. אני חושב שלא היה צריך להעניק שום סיוע, אלא פשוט לעמוד נוקשים. נכנסתם לבעיות? תוציאו את עצמכם מהן".
האם אין זו חובתו של האיחוד – להגן על חבריו מקריסה?
"לא. אני חושב שלו הייתי בגוש האירו, הייתי מתעקש שיוון תצא מהגוש. יש הרבה מדינות אירופאיות שסירבו להצטרף לגוש, אבל עדיין חברות באיחוד האירופי. יוון יכולה לצאת מגוש האירו, אבל להישאר חברה טובה באיחוד".
מדוע ההחלטה על מתן סיוע ליוון, משפיעה על שער היורו?
"כי נוצרת ציפיה, שהיא נכונה ככל הנראה, לפיה חברי האיחוד מוכנים לסכן את המשמעת התקציבית, שסופה הדפסת כסף ואינפלציה".
האירו יוסיף להתקיים
למרות כל זאת, בינשטוק סבור, כי לא מדובר בסוף עידן האירו. "האירו הוא מטבע חדש, שהרבה חשבו שנולד בחטא. הנגידים של הבנק המרכזי באירופה הבינו שצריך להוכיח כי מדובר במטבע איתן ויציב, והם הצליחו בכך: כאשר האירו נולד לעולם, שער החליפין היה אירו אחד לדולר. עד למשבר הזה האירו התחזק מאוד מול הדולר והגיע ל-1.5 דולר לאירו. בגלל זה ראו בו מטבע חזק ויציב שמנוהל נכון.
"אפילו במשבר הפיננסי הגדול, הדולר נחלש והאירו החזיק מעמד. זה נפסק במשבר היווני, ובגלל זה כולם מבינים עכשיו, שהפוליטיקאים מוכנים להציל את יוון ולגבות את הבזבזנות שלה. אז צריכים למצוא את הכסף כדי לעזור ליוונים, ומי יודע למי עוד יצטרכו לעזור אחר כך.
"זה יגרום לאינפלציה ולחוסר יציבות בגוש האירו. כל ההישגים הנפלאים של אירופה ב-10 השנים הראשונות של האירו ירדו לטמיון ואנשים רואים את זה. זה לא שהמטבע יתמטוטט - האירו יוסיף להתקיים, אבל השער ייחלש בגלל החשש ממה שיקרה בעתיד".
בינשטוק מוסיף, כי המשבר באירופה קשור למשבר הכלכלי הגדול שפרץ באוגוסט 2008. "רוב משקי העולם סבלו מאוד בגלל המיתון. ההכנסה ממסים ירדה ביוון וגם במקומות אחרים. תמיד יש איזה משק חלש שהוא הקש ששובר את גב הגמל. יכול להיות שבלי המשבר הפיננסי - המשבר עם יוון לא היה מתפרץ עכשיו אלא בעוד 4 שנים".
לפנייה לכתב/ת 
