מי ידאג ל-15 מיליארד שקל בחשבונות רדומים?

מחקר שנערך בכנסת מעריך כי בחשבונות רדומים בכל המוסדות הפיננסיים בישראל מונחים ללא דורש 15-17 מיליארד שקל. על בסיס הערכה זו הוגשה לכנסת הצעת חוק בסוף השבוע האחרון, המחייבת את הממונה על שוק ההון באוצר להקים מאגר מידע פומבי של החשבונות, שיהיה נגיש לציבור ויאפשר לאתר את הזכאים לכספים הרדומים.

מאגר שכזה קיים במדינות שונות בעולם, אך לא בישראל. בחשבונות אמורים להצטבר כספים שהופרשו לקרנות פנסיה קופות גמל, קרנות השתלמות, ולפוליסות ביטוח מנהלים וביטוח חיים. המאגר יקיף גם חשבונות בנקים של תוכניות חיסכון, כספי פיצויים, ניירות ערך ודיבידנדים שאין בהם תנועה תקופה ארוכה (שטרם הוגדרה) או שלא נפדו במועדם.

בדברי ההסבר להצעת החוק מציין שטרית, כי אין במדינה נתונים בדוקים על היקף הכספים ללא דורש ומיקומם, והוא מסתמך על סדר הגודל המוערך של מיליארדי שקלים. שטרית מתייחס לחשבונות שבעליהם נפטרו ושאריהם אינם מודעים לקיומם, כמו גם לכספים שבעליהם עזבו את הארץ, נשכחו מסיבה כלשהי, וכאלה שזהותה לא ידועה או לא אותרה.

כ-4% מסך הנכסים הפיננסיים בשוק ההון

על תופעת החשבונות הרדומים החל להתריע לפני יותר משנתיים יהודה דרורי, דירקטור מהציבור לשעבר בחברת אסיף, שניהלה 16 קופות גמל של בנק הפועלים ובחברת כלל-גמל. 

דרורי לא הצליח בשעתו לעורר לפעולה את הממונה דאז על אגף שוק ההון והממונה על הביטוח באוצר, ידין ענתבי. גם פנייתו למבקר המדינה עם החומר שאסף, לא הניבה תוצאות. דרורי מאשר היום את הערכות המחקר שנעשה בכנסת, לפיהן מדובר בסדרי גודל של כ-15 מיליארד שקל, שהם כ-4% מסך כל הנכסים הפיננסיים שבשוק ההון.

הצעת חוק דומה הוגשה לכנסת הקודמת בידי ח"כ משה כחלון (ליכוד), שר התקשורת היום. הוא לא הספיק להעביר אותה בקריאה הראשונה בגלל הקדמת הבחירות, והיא נגנזה. לאחר שהצעת החוק של כחלון לא עברה, יצאו מהאוצר הנחיות לדיווח על הכספים, שבינתיים לא התממשו.

לדברי דרורי, אחת מקרנות הפנסיה שהודתה בפניו בקיומם של החשבונות הרדומים, הציעה לחלק את הכספים ללא דורש בין עמיתי הקרן. דרורי חוזר וטוען, כפי שהתריע בשעתו לפני ענתבי, כי הכספים ללא דורש חייבים לעבור לרשות המדינה כנהוג בעולם, אם בעליהם או יורשי הבעלים לא יאותרו.