שטייניץ: היו לי פרפרים בבטן
שר האוצר אמר בראיון ל-ynet: החברות ב-OECD אינה תעודת ביטוח מפני קשיים כלכליים או מדיניות כלכלית בעייתית. לדבריו, "הארגון נותן רק המלצות - זה יחייב אותנו אם אנחנו רוצים"
"היו לי פרפרים בבטן עד להודעה המשמחת מהבוקר, אבל סוף טוב הכל טוב", כך אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, בראיון טלפוני ל-ynet מבייג'ינג, בעקבות אישור הצטרפותה של ישראל לארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. "ההצבעה צריכה להיות פה אחד והיו בעיות של הרגע האחרון עם כמה מדינות, אבל התגברנו עליהן מאחורי הקלעים, גם הודות למזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה, שגילה מחויבות יוצאת מן הכלל לתאריך הזה של קבלתנו לארגון. אגב, לפני כמה דקות הוא הזמין אותי להשתתף בכנס שרי האוצר של הארגון בסוף מאי, לראשונה בתור שר ולא כמשקיף".
- OECD: "תהליך הקבלה הוביל לשינויים בישראל"
- נתניהו: היעד - להיות בין 15 המדינות הראשונות
- ישראל מדינה מפותחת: מה יוצא לנו מזה?
הכל סגור או יש עוד התחייבויות שצריכים לחתום עליהן?
"לא. ההודעה של היום משמעותה כי מבחינתם עמדנו בכל המחויבויות והסטנדרטים שמאפשרים את קבלתנו לארגון".
מעכשיו נעמוד במבחנים שנתיים אם אנחנו מתמידים במחויבויות והסטנדרטים?
"לא. אין מבחן שנתי. המבחן שלך זה לקבלה. ברגע שאתה מתקבל, התקבלת. זה לתמיד, וזה הישג היסטורי. זו הפעם הראשונה אחרי קבלתנו לאו"ם שישראל מתקבלת לארגון בינלאומי כל כך חשוב, יוקרתי וסלקטיבי".
עם זאת אמרת היום כי אנחנו גם בתחילתה של דרך. מה נצטרך לעשות שלא עשינו עד היום?
"זה ארגון שנותן לך רק המלצות, ואלו המלצות בלבד. זה לא מחייב. בדו"ח שהוא מוציא כל שנה שנתיים למדינות החברות יש גם הערות שליליות וחיוביות. ניקח אותן ברצינות אבל זה לא אומר שנצטרך לחזור ולהיבחן כל שנה לגבי החברות שלנו, שהיא סופית ומוחלטת. הפירוש של קבלתנו זה שאנחנו עומדים בסטנדרטים כמו המדינות הכי מפותחות ומתוקנות בעולם מבחינה כלכלית, רגולטורית ודמוקרטית".
המדינות כי המפותחות נמצאות היום מבחינה כלכלית בתחתית סולם הצמיחה.
"בוא נפריד בין הדברים. לנו זה יום חג בעל משמעות כלכלית ופוליטית אדירה".
גם יוון שייכת לארגון הזה ותראה איך היא נראית
"הארגון הזה אינו תעודת ביטוח מפני קשיים. גם ארה"ב נקלעה לפני שנה למשבר חמור. החברות בארגון אינה תעודת ביטוח מפני משברים כלכליים או נגד מדיניות כלכלית בעייתית".
לפחות יש בו אחריות הדדית או עזרה הדדית לחברותיו?
"יש מחויבות של חברות הארגון אחת מול השנייה בנושאים של מסחר חופשי והגון. אין מחויבות לסיוע כלכלי בכלל ובמשברים בפרט. הארגון קובע סטנדרטים בינלאומיים שמדינות רבות בעולם גם אלה שמחוץ לארגון, מתחשבות בהם. חברות הארגון הן שקובעות את הסטנדרטים ולא כאלה שמתאימות את עצמן לסטנדרטים".
זה אומר שאפשר לנוח על זרי דפנה, או שהכניסה לארגון תחייב אותנו לשנס מותניים ולעשות משהו?
"עקרונית יש לנו את זר הדפנה על שהשלמנו משימה היסטורית של קבלה למועדון הכלכלי והדמוקרטי הכי יוקרתי בעולם שמדינות קטנות ובינוניות לא יכולות להתקבל אליו".
איך זה שדווקא במדינות שאינן חברות בארגון הצמיחה גבוהה יותר?
"במדינות המתפתחות הצמיחה יותר גבוהה כי יש להן לאן לצמוח. אבל ה-OECD הוא לא רק ארגון של צמיחה כלכלית. יש לו גם את הסטנדרטים של דמוקרטיה, ושל מלחמה בשחיתות ובשוחד הבינלאומי. הארגון שם דגש על הכלכלה אבל בפירוש הוא לא רק כלכלי".
זה אומר שמהיום אנחנו הולכים למלחמה יותר נמרצת בשחיתות שלנו?
"אנחנו התחייבנו במהלך שנה האחרונה לצעדי אכיפה משמעותיים במלחמה נגד השחיתות שבשוחד הבינלאומי".
זה מחייב אותנו גם לגבי השחיתות המקומית?
"גם, כן. העובדה שהתקבלנו מעידה שהם מכירים בנו כמדינה מתוקנת. לא כזאת שמותר בה הכל, אלא כמדינה שנאבקת בשחיתות, גם הבינלאומית וגם המקומית. מדינה שיש לה מערכת של אכיפת חוק ומשפט נקייה מאפליות. בתהליך הקבלה לארגון בוחנים אותך גם על הדברים האלה".
קבלנו מהארגון על הראש בגלל הפערים החברתיים והעוני. הקבלה לארגון תחייב אותנו לשנות את המצב הזה בצורה יותר אינטנסיבית?
"זה יחייב אותנו אם אנחנו רוצים. מבחינת הארגון זה לא מחייב. גם במכסיקו ובארה"ב יש פערים ובעיות. אבל הארגון לא אומר להן, אני מטיל עליכן קנס או אני מרחיק אתכם. בארגון אין פרוצדורה כזאת. אבל כשמקבלים ביקורת מגוף בינלאומי, רצוי בכלל לקחת אותה ברצינות, וככה אנחנו עושים".
במלים אחרות, המועדון הזה הוא יותר יוקרתי מכלכלי.
"זה עניין יוקרתי, אבל גם בתחום הכלכלי וגם בתחום המדיני היוקרה וההכרה ביכולות שלך ובאיכויות שלך מצד הארגון הכי יוקרתי והכי רציני בעולם, יש לה ערך גם כלכלי וגם מדיני".
מה התשואה שאתה מצפה לקבל מהחברות במועדון הזה?
"יש מחקרים על זה. במדינות שמצטרפות לארגון, לפחות ב-3 עד 4 השנים הראשונות של חברותן, יש גידול משמעותי בהשקעות הזרות במיליארדי דולרים. לנו יש כאן משמעות עצומה גם מבחינה מדינית, שישראל מקבלת מהארגון הכי מכובד והכי אובייקטיבי בעולם חותמת נגד הדה-לגיטימציה שמדינות מסוימות מנסות לעשות לנו. החותמת הזאת מעידה שישראל שייכת לא רק למדינות היעילות מבחינה כלכלית אלא גם למדינות המתוקנות מבחינה דמוקרטית".
בהקשר הזה יש לצפות מחברות הארגון גם ללחץ פוליטי במסווה כלכלי?
"לא, לא ולא. הארגון הזה בנוי על כלכלה, על ערכים דמוקרטיים ועל שקיפות שלטונית. הוא משתדל לא להיות ארגון מדיני".
בכל זאת ההתנגדויות של נורבגיה לצירוף ישראל (אלא רק בגבולות 67') ושל הפלסטינים בכלל לא נדחו על הסף, והיו חלק מאי הוודאות שנמשכה עד לרגע האחרון.
"נורבגיה לא התנגדה. היא העלתה רק הסתייגות. אם היא היתה מתנגדת לא היינו מתקבלים".
למפה הדיפלומטית נוסף עכשיו שגריר לארגון. מי יבחר אותו, האוצר או משרד החוץ?
"השגריר כבר נבחר. קוראים לו נמרוד ברקן. הוא דיפלומט ממשרד החוץ, שכבר נמצא במטה הארגון ובונה שם את התשתית שלנו".