מסמכים ב"גרדיאן": ישראל הציעה גרעין לדרא"פ

העיתון הבריטי "גרדיאן" פרסם הלילה (יום ב') מסמכים דרום-אפריקניים סודיים שנחשפים בספר חדש, ומעידים כביכול כי ישראל הציעה למכור למשטר האפרטהייד ראשי נפץ גרעיניים. אם יש ממש בדברים, שמובאים בכותרתו הראשית של העיתון, מדובר במסמכים רשמיים ראשונים המוכיחים כי לישראל יש נשק גרעיני.

לצפייה במסמכים הסודיים שנחשפים באתר ה"גרדיאן" לחצו כאן

המסמכים מתעדים פגישה כביכול בין גורמים רשמיים בכירים משתי המדינות בשנת 1975, שבה שר ההגנה של דרום אפריקה, פ.ו בותה, ביקש את ראשי הנפץ, ושר הביטחון דאז, שמעון פרס, השיב כשהוא מציע אותם "בשלוש מידות".

 השניים גם חתמו לפי התיעוד על הסכם רחב היקף בנוגע לקשרים הצבאיים בין שתי המדינות, הכולל סעיף שבו נכתב כי "עצם קיום ההסכם" יישמר בסוד.

המסמכים, שנחשפו בידי אקדמאי אמריקני, סאשה פולאקוב-סורנסקי, במחקר לספר על היחסים ההדוקים בין שתי המדינות, מספקים לכאורה ראיה לכך שלישראל יש נשק גרעיני, למרות מדיניות העמימות שעליה היא מקפידה, ושבמסגרתה היא אינה מאשרת או מכחישה שהיא מחזיקה בנשק שכזה.

לפי הכתוב, ישראל ניסתה למנוע מממשלת דרום אפריקה של אחרי עידן האפרטהייד לחשוף את המסמכים לבקשת פולאקוב-סורנסקי. עוד נכתב כי לפי המסמכים הדרום-אפריקניים, משטר האפרטהייד רצה בטילים לצורכי הרתעה ולתקיפות אפשריות נגד מדינות שכנות.

אם המסמכים אותנטיים, הדבר עלול לפגוע גם בניסיונותיה של ישראל לשכנע שגם אם כבר יש לה נשק גרעיני, היא אחראית דיה כדי לא להשתמש בו לרעה, בעוד שבמדינות כמו איראן אי אפשר לבטוח.

מתוך הפרסום ב"גרדיאן":

מהו "המטען הנכון"?

לפי הדיווח בעיתון הבריטי, המסמכים מעידים כי שני הצדדים נפגשו ב-31 במרס 1975. פולאקוב-סורנסקי כותב בספרו שהתפרסם השבוע בארה"ב, "הברית הבלתי מוצהרת: הברית הסודית של ישראל עם משטר האפרטהייד של דרום אפריקה", כי בשיחות הגורמים הישראליים "הציעו רשמית למכור לדרום אפריקה חלק מטילי יריחו שבארסנל שלהם, המסוגלים לשאת ראשי נפץ גרעיניים".

בין המשתתפים בפגישה היה מפקד צבא דרום אפריקה, ר.פ ארמסטרונג, שהכין מיד תזכיר שבו הציג את התועלת שתהיה

לדרום אפריקה מהחזקה בטילי יריחו, אך רק אם הם יהיו מצוידים בנשק גרעיני. התזכיר, שסווג כ"סודי ביותר" ומופיע עליו התאריך של אותו היום שבו נערכה הפגישה עם הגורמים הישראלים, נחשף בעבר, אך ההקשר שלו לא היה מובן לחלוטין, משום שלא היה ידוע כי הוא קשור ישירות להצעה הישראלית באותו היום, ושהוא היה הבסיס לבקשה ישירה לישראל.

ארמסטרונג כתב בו: "בהתחשב בסגולות של מערכת נשק כמו זו שהוצעה, יש כמה הנחות: א. שהטילים יהיו מצוידים בראשי נפץ גרעיניים המיוצרים בדרום אפריקה או יירכשו במקום אחר". אלא שדרום אפריקה, כך נכתב, הייתה אז רחוקה שנים מלהיות בעלת יכולת לפתח נשק אטומי.

לפי המסמכים, שר ההגנה הדרום-אפריקני הביע בפגישה עניין במספר מוגבל של יחידות טילים מסוג זה, עם "המטען הנכון" שניתן לספק. אז, כך נכתב בהם, "השר פרס אמר כי המטען הנכון זמין בשלוש מידות. השר בותה הביע את הערכתו, ואמר כי הוא יבקש ייעוץ". המונח "שלוש מידות", כך נכתב בעיתון, מתייחס לפי ההערכה לשלושת סוגי הנשק: קונבנציונלי, כימי וגרעיני.

"ישראל ניסתה למנוע, לדרא"פ לא איכפת"

בעיתון מדגישים כי השימוש במונח המעורפל "המטען הנכון" משקף את רגישותה של ישראל לנושא הגרעין, וכי לא היה נעשה בו שימוש אם הכוונה הייתה לנשק קונבנציונלי. עוד נכתב, כי במזכרו ציין ארמסטרונג בבירור שדרום אפריקה מעוניינת בטילי היריחו רק כאמצעי לנשיאת נשק גרעיני. בנוסף, כך העיתון, חומר הנפץ היחידי שדרום אפריקה יכולה הייתה

להזדקק לו מישראל היה גרעיני, משום שהיא הייתה מסוגלת להרכיב ראשי נפץ אחרים.

לפי המחקר, בותה לא השלים את העסקה, בין השאר בשל עלותה. דרום אפריקה בסופו של דבר פיתחה פצצות אטום משלה, אף שלטענת גורמים שונים, היא קיבלה סיוע מישראל.

החוקר פולקוב-סורנסקי טען כי "משרד הביטחון הישראלי ניסה למנוע ממני את הגישה להסכם הצבאי בנימוק שזהו נושא רגיש, במיוחד החתימה והתאריך. לא נראה היה שלדרום-אפריקנים איכפת. הם השחירו כמה שורות והעבירו אותו אליי. הממשלה הנוכחית שם לא כל כך מודאגת בכל מה שנוגע לכביסה המלוכלכת של בנות הברית הוותיקות של משטר האפרטהייד".

בבית הנשיא הגיבו בחריפות לדברים: "הפרסום בגרדיאן משולל כל יסוד", אמרו שם, והביעו צער על כך שלא התבקשה תגובה. גורמים בכירים בירושלים הוסיפו כי "אין שום ספק כי המסמכים המציינים כאילו הוצעה מכירת טילים גרעיניים מפוברקים".