תראו מה אתם זורקים לפח

מה זורק הישראלי הממוצע לפח האשפה, ומה זה עושה למאזן גזי החממה בעולם? מחקר חדש של עמותת "אדם טבע ודין", שבחן את הרכב הפסולת בישראל ודרכי הטיפול בה, מגלה כי 40 אחוז מהפסולת הביתית - כ-880 ק"ג בשנה - הם שאריות מזון. שאר המקום שנותר בפח מתמלא על ידי אריזות נייר וקרטון, לא מעט פלסטיק וגם 110 ק"ג בשנה של טיטולים.

שאריות המזון, הנייר והפלסטיק שולטים (תרשים באדיבות "אדם טבע ודין")

במחקר החדש, שיוצג היום (ה') בכנס המיחזור שמארגנת העמותה בתל אביב, נמצא כי משפחה ישראלית ממוצעת בת ארבע נפשות מייצרת כ-2.2 טון פסולת בשנה. כ-70 אחוז מכלל הפסולת הזו היא אורגנית (שאריות מזון, נייר, קרטון, טקסטיל, או גזם). המשמעות: פסולת זו, כאשר היא מוטמנת באדמה, פולטת גז מתאן - גז חממה שהשפעתו על התחממות כדור הארץ חזקה פי 21 מפחמן דו-חמצני, שנחשב לגז החממה הנפוץ ביותר.

עוד על פסולת ומיחזור:

• חוק חדש בדרך: כל האריזות ייאספו למיחזור
• הפרדת פסולת בבית: כפר סבא תהיה ראשונה
  

את המחקר ערכו גלעד אוסטרובסקי ורועי קוצר, כדי לאתר את הדרך הטובה ביותר לטיפול בפסולת - זו שתביא לפליטה המינימלית ביותר של גזי חממה. המחקר ערך לראשונה פילוח מדויק מאוד של כמות גזי החממה הנפלטת מכל "סוג" פסולת. 

הטמנת פסולת = 250 אלף כלי רכב בשנה

על-פי המחקר, מדי שנה מייצרים משקי הבית בישראל כ-4 מיליון טון פסולת מוצקה, רובה המכריע מועבר להטמנה בקרקע. מבחינת גזי חממה, הטמנת פסולת באדמה גוררת פליטה של כ-1.2 מיליון טון גזי חממה בשנה. לשם השוואה, כמות זו שווה לפליטות גזי החממה של כ-250 אלף כלי רכב פרטיים במשך שנה.

שיטת הטמנת הפסולת בקרקע נחשבת לא רק למזהמת מאוד ולאחראית על פליטת גזי חממה, אלא גם לבעייתית מבחינת עתודות הקרקע שהיא מצריכה. כדי להטמין פסולת צריך מטמנות, וכבר כיום המקום להקמת מטמנות פסולת בישראל הולך ואוזל.

בשנים האחרונות, בנסיון לצמצם את היקפי ההטמנה, הטיל המשרד להגנת הסביבה "היטל הטמנה" - תשלום של כמה עשרות שקלים שהרשות המקומית נדרשת לשלם עבור כל טון אשפה שהיא מבקשת להטמין. כ-200 מיליון שקלים נגבים כל שנה בדרך זו - וגובה ההיטל עתיד להכפיל את עצמו בשנים הקרובות, במטרה לעודד את הרשויות להפחית את כמות הפסולת שהיא שולחת להטמנה.

"המחקר הנוכחי עשוי לסייע לרשויות בצומת הדרכים הזו ובמציאת חלופות להטמנה. על פי המחקר, שבחן שיטות שונות לטיפול בפסולת, נמצא כי חלופת העיכול - שבה הפסולת מפורקת באופן ביולוגי בתוך מתקנים מיוחדים - היא השיטה החסכנית ביותר מבחינת גזי חממה. בתהליך זה מופקים מהפסולת גז לאנרגיה (ביו גז) וקומפוסט לדישון הקרקע.

על פי המחקר, טיפול בפסולת במתקני עיכול עשוי לחסוך כ-181 ק"ג של גזי חממה לכל טון פסולת ביתית ובנוסף, בכל טון של פסולת שהטמנתו תימנע יחסכו עוד 298 ק"ג של גזי חממה. במילים אחרות, בחירה בחלופת העיכול תניב צמצום משמעותי של כ-500 ק"ג גזי חממה לכל טון פסולת".