חוק חדש בדרך: כל האריזות ייאספו למיחזור
במסגרת חוק האריזות החדש שמגבש המשרד להגנת הסביבה, היצרנים יחוייבו לאסוף את כל האריזות המשווקות לציבור, מכל הסוגים והחומרים - אחרת ייקנסו. היעד: מיחזור 60 אחוז מהאריזות כמו באיטליה ואירלנד. השיטה: כנראה פחים נפרדים לחומרים השונים בבית. וכן, זה כנראה יעלה לנו יותר
גביעי היוגורט שחיסלתם, צנצנות הקפה ששתיתם, שפופרות משחת השיניים המשומשות וקופסאות השימורים הריקות - את כולם השלכתם עד כה לפח יחד עם כל האשפה. זה עומד להשתנות.
חוק האריזות החדש, אותו מגבש ומקדם המשרד להגנת הסביבה, יכניס את כל האריזות, מכל הסוגים והחומרים, תחת משטר קפדני וידאג, לראשונה בישראל, לשלוח אותן למיחזור.
שיטת איסוף האריזות טרם התבררה באופן סופי: ייתכן שבבתים שלנו יהיו כמה פחים להפרדה בין פסולת נייר, זכוכית ומתכת; ייתכן שחלק מהקטגוריות יאוחדו לזרם אשפה משולב שיופרד לאחר מכן בתהליך מיון תעשייתי. בכל אופן, האופן שבו אנו מתמודדים עם האשפה שלנו יעבור שינוי דרמטי.
תזכיר הצעת החוק צפוי להיות מוגש בשבוע הבא על ידי המשרד להגנת הסביבה, ששואפת להעבירו עד סוף השנה. מאחר שהתעשיינים היו שותפים לתהליך, שאין לפי שעה התנגדות מצד האוצר או משרדי הממשלה האחרים, הצעת החוק לא צפויה להיתקל בחומות התנגדות גבוהות מדי.
היעד: מיחזור 60 אחוז מהאריזות המשווקות
אריזות מהוות כיום כ-20 אחוז ממשקל הפסולת בישראל, ונחשבות לבעיה קשה. מלבד הבקבוקים הפחיות ופסולת הנייר, את האריזות השונות אנו נוהגים להשליך יחד עם זרם האשפה הביתי או התעשייתי, שעובר לאתרי הטמנה. הפסולת אמנם נעלמות מעל פני השטח אך מתפרקת בקרקע למרכיבים כימיים - חלקים רעילים - שחודרים לאדמה, למקורות המים או לאוויר, ומייצרת גזי חממה שמזיקים לאטמוספירה.
עוד על מיחזור:
- חקיקה: כך ימוחזרו חצי מיליון טונות אשפה בשנה
- אם תפרידו רטוב מיבש, 56% מהפסולת תמוחזר
- אריזות קטנות - בעיות פסולת גדולות
- החיים שלי בזבל, איזה כיף! / "ירוקה מקינואה"
- כך הפכנו למשפחה ירוקה / גלעד אוסטרובסקי
מטרת החוק החדש היא להפחית את כמות הפסולת שעוברת להטמנה, ולמחזר כמה שיותר מחומרי הגלם שבאריזות. לכו צפוי החוק החדש להשפיע לא רק על האופן בו הצרכן הסופי מתמודד עם הפסולת, אלא גם על האופן בו היצרן מייצר אותה.
החוק החדש נחשב ל"אח הגדול" של חוק הפיקדון על מכלי משקה - המוכר והשנוי במחלוקת. כיום, מכלי המשקה הקטנים מהסוגים השונים אמורים להאסף בנקודות המכירה, הבקבוקים הגדולים מפלסטיק בכלובים ברחוב ופסולת הנייר במכלי איסוף ייעודיים. לאחרונה, במסגרת תיקון לחוק הפיקדון, הקל השר להגנת הסביבה על יצרני המשקאות: הוא איפשר להם לאסוף פחות בקבוקים קטנים בכל שנה (אך הטיל עליהם חובה לאסוף את הגדולים). את הסיבות להקלה תלה השר גלעד ארדן בחוק האריזות החדש, שלדבריו יכניס ממילא את היצרנים לתלם ויטיל עליהם אחריות לטיפול בנושא.
בכל אופן, חוק האריזות החדש יהיה מקיף הרבה יותר מחוק הפיקדון. הוא ישאף להביא למיחזור של 60 אחוז מכלל האריזות של המוצרים הנמכרים בישראל. אמנם יעד צנוע בהשוואה לכמה מדינות אירופיות, אך עדיין מהפכה של ממש בכל הקשור להתמודדות של ישראל עם מיליוני טונות של אשפה בכל שנה.
המייצר ממחזר - או משלם קנס
החוק החדש גובש לא מעט בעזרת אנשי עמותת "אדם טבע ודין". כבר לפני כשנתיים ביקשו בעמותה לקדם הצעת חוק פרטית בנושא, אך לבסוף תמכו בהצעה הממשלתית.
"עמוד התווך של הצעת החוק הוא העיקרון לפיו היצרן אחראי על המוצרים שהוא משווק - ובכלל זה גם האריזות של המוצרים. כלומר, שהוא אחראי לא רק לצמצום הנפח של האריזה אלא גם על האיסוף והמיחזור שלה. למעשה זהו עיקרון המזהם משלם", מסביר ל-ynet גלעד אוסטרובסקי, מהמחלקה המדעית של העמותה, ומי שנחשב לאחד המומחים בתחום.
עיקרון "המזהם משלם" מכתיב חוקים פשוטים למדי בכל הנוגע לאיסוף ומיחזור: ראשית, היצרנים מחויבים לדווח על כמות האריזות שהם מפיצים בשוק – דיווח שיאפשר לבנות לראשונה בישראל בסיס נתונים מדויק אודות הכמויות. שנית, יעדי האיסוף והמיחזור אינם גמישים.
"מי שלא יעמוד ביעדים ייקנס ואף יהיה חשוף לתביעה פלילית ובנוסף, לא ניתן יהיה לשנות את היעדים בדיעבד", מסביר אוסטרובסקי, ורומז לאחר הכשלים העיקריים שעימם התמודד חוק הפיקדון - האפשרות לקבל הקלות בדיעבד ולחמוק מקנס. לקח נוסף מחוק הפיקדון יתבטא כנראה גם במערך האיסוף של האריזות – שיכלול תאגיד איסוף בבעלות ישירה של היצרניות ולא בבעלות עקיפה.
"כל החברות הגדולות במשק יתאגדו וייצרו תאגיד – אך הפעם, בניגוד לחוק הפיקדון, הוא לא יהיה תאגיד סטטוטורי ולכן הוא לא יוכל 'להתנער מאחריות' ולומר שאין לו כסף לשלם קנסות למשל. לתאגיד הזה כן יהיה 'אבא ואמא' – החברות שהקימו אותו", מדגיש אוסטרובסקי.
זה כנראה יעלה לנו יותר
לצד הטיפול באריזות, יוטלו גם מגבלות על הרכב האריזות ואחוז החומרים המסוכנים שהן יכולות להכיל – מתכות רעילות דוגמת כספית, כרום או קדמיום למשל.
אוסטרובסקי משוכנע שהחוק החדש יאלץ את היצרנים גם לשנות באופן דרמטי את הרכב האריזות שלהם. "יצרן שיתמודד עם החוק החדש יצטרך לחשוב מראש על גודל האריזה, על הנפח שלה, על החומרים מהם היא עשויה. בסופו של דבר, המהלך הזה יעלה להם כסף", הוא אומר.
כמה כסף? על פי תחשיבים שבוצעו לצורך הכנת תזכיר החוק, היצרניות יצטרכו לממן את הנושא בסכום של כ-100 מיליון ש"ח בשנה. האם הסכום הזה לא "יגולגל" בסופו של דבר חזרה אלינו, הצרכנים?
"אני מאמין שכן, בסופו של דבר גם אנחנו כצרכנים ניאלץ להשתתף בהוצאה, אבל זו המשמעות של שמירה על הסביבה. זה מצריך משאבים, אין מה לעשות", הוא מבהיר.