שוב הקלות לתאגיד המיחזור: לא ישלם קנס

בעלי ההון שוב כופפו את שלטון החוק: בפעם השישית ברציפות אישרה היום (ב') ועדת הכלכלה של הכנסת לתאגיד המיחזור הפחתה בדיעבד של היעד השנתי לאיסוף מכלי המשקה הריקים.

על פי חוק הפיקדון, צריך תאגיד המיחזור לאסוף 85 אחוז מהמכלים שנמכרו ושולם בעבורם פיקדון, או לשאת קנס. הוועדה אישרה היום תקנות לפיהן היעד השנתי יהיה רק 66 אחוז מהמכלים, וחסך מהתאגיד - הנשלט על ידי יצרני המשקאות - קנס בגובה 55 מיליון שקלים.

המחלוקת על חוק הפיקדון:

• חוק הפיקדון: הכסף זורם ליצרני המשקאות
• עתירה: לסגור את תאגיד המיחזור
• לתאגיד המיחזור אין אינטרס לאסוף בקבוקים
• הפעם הקודמת: אם לא תעמוד בהוראות החוק - נשנה את החוק
  

ומכלי משקה גדולים:

• כח"כים: להשית פיקדון גם על הבקבוקים הגדולים
• תאגיד המיחזור: הציבור ממחזר יותר מבעבר
• מדריך: כל מה שרציתם לדעת על מיחזור בקבוקים
  

מי שביקש מהוועדה להקל על התאגיד שלא מילא את החוק הוא השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, שנעתר לבקשת התאגיד בנושא. גיל יניב, שהגן בדיון על עמדת המשרד, רמז כי היעד שאושר - 66 אחוז - צריך להיות היעד הקבוע והמירבי, ואמר כי רואי חשבון חיצוניים ועצמאיים אישרו כי יעד זה הוא סף יכולת האיסוף של התאגיד. הוא ציין גם את הישגי התאגיד, שהגדיל את היקף האיסוף של בחמש השנים האחרונות ל-50 אחוז. "היום המדינה נקייה. מכלים מוצאים רק ביערות", אמר יניב.

"היעדים שנקבעו בחוק התאימו לסקנדינביה ולא לישראל", הוסיפה נחמה רונן, מנכ"ל התאגיד. "לא נגיע לעולם ל-80 אחוז כי הציבור ורשתות השיווק לא שתפו פעולה, ואנחנו לא נחטט בפחי האשפה כדי לאסוף את המכלים שלא הגיעו אלינו".

110 מיליון בקבוקים לא נאספו

לא כך סבור גלעד אוסטרובסקי, נציג עמותת "אדם טבע ודין", שהציג בדיון נתונים שלא הוכחשו על ידי התאגיד. לדבריו, רק השנה לא נאספו כ-110 מיליון מכלי משקה קטנים. המשמעות היא שכ-27 מיליון שקלים שנגבו מהציבור כדמי פיקדון על המכלים לא הושבו לו - כפי שקובע החוק.

עוד אמר אוסטרובסקי כי כספי הקנס שהתאגיד היה צריך לשלם היו אמורים לעבור לקרן לשמירה על הניקיון - כלומר לטובת הציבור - אך יישארו כעת בידי השולטים בתאגיד - כלומר יצרני המשקאות.

אוסטרובסקי הדגיש כי מיומו הראשון של חוק הפיקדון, לא נאספו והועברו למיחזור כ-620 מיליון מכלי משקה, שעברו למטמנות האשפה, שם הם גורמים לנזק סביבתי ארוך טווח. הוא ציין כי סך הקנסות שלא שולמו על ידי התאגיד בגין אישור הפחתת יעדי האיסוף בכל שנה עומד על כ-310 מיליון שקלים.

וילן: "בעלי ההון מצפצפים על החוק"

בישיבה עלה לדיון גם נושא איסוף מכלי המשקה הגדולים, שחוק הפיקדון אינו חל עליהם. רונן אמרה שהשנה חלה עלייה ניכרת בנכונות הציבור לאסוף את המכלים באופן וולונטרי, הודות לקמפיין תקשורתי מוצלח, והיקף האיסוף עומד על כ-30 אחוז מהבקבוקים שנמכרו.

בתגובה אמר אוסטרובסקי שהתאגיד זורה חול בעיני הציבור, וששיעור האיסוף לא עלה על 20 אחוז. הוא אף תקף את התאגיד ואמר שאיסוף מכלי המשקה הגדולים כלל אינו תפקידו על פי החוק, ושהכספים שהוא משקיע בנושא הם כספים שהציבור שילם על מנת לטפל בנושא המכלים הקטנים - ולא הושבו לו.

בתום הדיון הסוער אושרו כאמור התקנות פה אחד, בקולות ארבעה ח"כים (מתוך 15 חברי הוועדה) - מהם שלושה דווקא מהאופוזיציה: שני נציגי "ישראל ביתנו" (לרבות יושב הראש, רוברט אילטוב) ונציג יהדות התורה, שאינם כפופים למרות הממשלה. תומך נוסף היה נציג ש"ס, שתומכת באופן קבוע בבקשות התאגיד.

המתנגד היחיד היה ח"כ אבשלום וילן (מרצ) - אך מסיעתו נשללה זכות ההצבעה. "לפחות יש לי את זכות הצעקה", אמר וילן, ותקף את התאגיד והגופים הכלכליים החזקים שולטים בו: "שליטי התאגיד מצפצפים בשיטתיות על המדינה והחוק, משקיעים מיליונים בתוכנית הזבל 'האח הגדול', ואת חובתם שבחוק אינם ממלאים. המיליונים שאנשי קוקה קולה היו צריכים להשקיע באיסוף הם כספים שעליהם להחזיר לציבור", אמר וילן, והתכוון למשפחת ורטהיים, בעלי "קוקה קולה ישראל" המחזיקים בשליטה על זכיינית ערוץ 2 "קשת".

מתאגיד המיחזור נמסר בתגובה: "הגיע הזמן שהארגונים הירוקים ילמדו להסתכל גם על הכוס המלאה, שמשמעה איסוף של 2.5 מיליארד בקבוקים ב – 5 השנים האחרונות. 'אדם טבע ודין' חוזר ומדבר על יעד ארכאי ולא ריאלי שנקבע בשנת 1999 בשרירות דעת וללא בדיקת מוקדמת של היתכנות - עמדה שגם המשרד להגנת הסביבה שותף לה".