אושר: היצרנים יחוייבו לאסוף גם בקבוקים גדולים

התיקון לחוק הפיקדון התקבל הערב (ג') במליאת בכנסת בקריאה שנייה ושלישית. הוא כולל הקלות על יצרני המשקאות מצד אחד, אך גם מטיל עליהם אחריות וחובת איסוף של בקבוקים גדולים, שלא הייתה קיימת עד כה בחוק.

השינוי העיקרי בחוק החדש הוא הפחתת כמות הבקבוקים הקטנים שהיצרנים חייבים לאסוף בכל שנה למיחזור. עד כה עמד היעד המירבי על 85 אחוז מהבקבוקים שיצאו לשוק, כשבפועל נאספו כ-66 אחוז בלבד; כעת היעד יעלה בהדרגה עד 77 אחוז בעוד חמש שנים. ארגוני הסביבה מתחו ביקורת על סעיף זה בחוק, וטענו כי הוא מקל מדי על היצרנים, אינו מחייב אותם ליעדי מיחזור כמו במדינות מתקדמות, ופוטר אותם למעשה מאחריות לזיהום שהם יוצרים.

אך החוק החדש גם מטיל על היצרנים אחריות שלא חלה עליהם עד כה: מעתה חובת איסוף הבקבוקים והעלות הכרוכה בכך תוטל עליהם באופן ישיר, ולא על תאגיד משותף שפועל מכספי הפיקדון (כלומר כספי הציבור).

זאת ועוד: היצרנים יחוייבו גם לראשונה לאסוף מחצית מהבקבוקים הגדולים (ליטר וחצי) שיצאו לשוק בכל שנה, אפילו שהחוק לא החיל מנגנון של פיקדון על בקבוקים אלה. מדובר בתוספת של כ-400 מיליון בקבוקי פלסטיק גדולים בשנה, שיצטרפו לכמות דומה של בקבוקים קטנים שעליהם חל פיקדון ונאספו עד כה.

כדי לעמוד ביעד זה, יידרשו היצרנים לפרוש עוד כלובי איסוף בקרנות הרחוב. מאחר שעל הבקבוקים הגדולים לא יחול כאמור פיקדון, האיסוף שלהם יהיה וולונטרי - כלומר תלוי ברצון הטוב ובמודעות הסביבתית של הציבור. אם הציבור לא ישתף פעולה, ישתנה החוק בעוד שלוש שנים באופן אוטומטי, והפיקדון הכספי יחול גם על הבקבוקים הגדולים.

סירוב לקבל בקבוק - 1,500 ש"ח קנס

החוק החדש גם מחייב מרכולים ורשתות שיווק לקבל את הבקבוקים והפחיות ולהשיב ללקוח את דמי הפיקדון עבורם - סכום שעלה מ-25 ל-30 אגורות למכל. המגבלה היחידה היא 50 מכלים לאדם ביום, והיא נועדה לנטרל את האיסוף המאורגן שהכניס מיליוני שקלים בשנה לקבלנים הפיראטים ומפעיליהם.

החוק החדש גם מעניש לראשונה מרכולים ורשתות שיווק שיסרבו לקבל מהציבור בקבוקים ריקים למחזור בתמורה להשבת הפיקדון. הסרבן צפוי לקנס של 1,500 שקל בגין כל בקבוק שלא הסכים לקבל. 

עוד על חוק הפיקדון החדש:

• תיקון בחוק הפיקדון: 30 אגורות במקום 25
• ויכוח בכנסת: כמה בקבוקים ייאספו למיחזור
• רק בכנסת: הציבור ישלם פקדון, המיחזור יישאר נמוך 
  

המצדדים בתיקון בחוק טענו שההפחתה ביעד האיסוף לו מחוייבים היצרנים (מ-85 ל-77 אחוז) אינה ויתור משמעותי ליצרני המשקאות. לדבריהם, תאגיד המיחזור לא עמד עד כה ממילא ביעד הגבוה, והוא הופחת בכל שנה רטרואקטיבית מבלי שהתאגיד חוייב בקנס של מיליוני שקלים. הם טוענים שכעת היעד מציאותי וישים יותר.

עוד הם טוענים כי בחוק החדש בוטלה האפשרות של השר להגנת הסביבה לוותר ליצרנים על אי עמידה ביעדי האיסוף, ולחמוק מקנס של מיליוני שקלים. עד כה ניצל תאגיד המיחזור את האפשרות הזו בכל שנה וקיבל מהשר הקלה רטרואקטיבית כשלא עמד ביעדי האיסוף השנתיים.

אין פיקדון על הבקבוקים הגדולים - אך האיסוף יגבר

החוק גובש במשרד להגנת הסביבה אחרי גלגולים ממושכים. חובת האיסוף והמחזור של הבקבוקים הגדולים נכללה בהצעת החוק המקורי שהתקבל לפני שנים, אבל הוצאה ממנו ברגע האחרון בלחץ יצרני המשקאות ובגיבוי פוליטי של הח"כים של ש"ס.

בתמורה לכך שגם כעת לא הוטל פיקדון על הבקבוקים הגדולים - מהלך שהיה פוגע ברווחי היצרנים - הם התחייבו להרחיב את מערך האיסוף שלהם: הכלובים והאיסוף למפעלי המיחזור.

המטרה היא לאפשר לציבור גישה קלה יותר לכלובים כדי שיוכלו להשליך לתוכם את הבקבוקים גם אם הם אינם מקבלים בחזרה דמי פיקדון בעבורם.

כיום פרושים בארץ 8,000 כלובי איסוף לבקבוקים גדולים והיצרנים התחייבו לפרוש 20 אלף כלובים בכל רחבי הארץ - כלוב אחד בממוצע לכל 400 תושבים. היצרנים גם יהיו האחראים לרוקן את הכלובים דרך קבע ולשנע את הבקבוקים למפעלי המחזור, בעלות של עשרות מיליוני שקלים בשנה.

החוק החדש אמור להשתלב בחוק האריזות שיונח על שולחן הכנסת בתוך מספר שבועות וירחיב את חובת האיסוף והמחזור על סוגי הפסולת האחרים (שקיות וקופסאות פלסטיק, מכלי זכוכית ומתכת, וארגזים וקופסאות מקרטון). "מדובר במהפכה בתחום הגנת הסביבה שתעמיד את ישראל בשורה אחת על המגמה העולמית", אמר ארדן.

עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם טבע ודין", מסר בתגובה: "החוק שעבר משקף פשרה של המשרד להגנת הסביבה, שאינה נותנת מענה כולל לאינטרס הציבורי-סביבתי. המבחן האמיתי צפוי להיות בקידום ויישום חוק האריזות, והוא זה שעשוי לחולל מהפכה מיחזור אמיתית בישראל".