קוקטייל פוליטי בכוסית של וודקה
דיון הכנסת בנושא הצו למסוי הוודקה, שנערך השבוע, לא עבר בשלום, בלשון המעטה. לשמחת השתיינים, ה"פיצוץ" בישיבה יצר סיכוי להשבת מחירי הוודקה לרמתם הנמוכה מלפני הרפורמה בראשית 2010. מה בדיוק קרה בישיבת ועדת הכספים, ואיך זה קשור לעולים מברית המועצות?
"מסיבה של שיכורים"... "מורידים את החקיקה לזנות"... חברי ועדת הכספים לא ירדו מעולם לשפל לשון שכזה כמו שהתפרצו בסוף השבוע בדיון חוזר על צו למסוי הוודקה. אבל לא הוודקה עלתה להם לראש. קומם אותם הדיל שנרקם מאחורי גבם להיטיב עם יבואני הוודקה הזולה מאוקראינה.
- וודקה הוא המשקה האלכוהולי הפופולרי בישראל
- מחיר האלכוהול המיובא השתנה - אבל לא לצרכן
- ג'וני ווקר בשלטי החוצות - זה טוב לנוער?
גילוי נאות ומפורש, היה מאלץ את הח"כים לחשוב פעמיים לפני שמיהרו לתמוך ביום הקודם באישור הצו המיטיב. עכשיו הם חשו שהוליכו אותם שולל, בעיקר בגלל הריח הרע של יחסי הון-שלטון שנדף מהדיל. הם יכלו להאשים גם עצמם, כשלא ירדו קודם לעומק התנגדותו של חיים אורון (מרצ) ובקשתו להצבעה חוזרת, שעכשיו חוללה את הסערה.
אורון היה זה שהתפרץ ראשון כשהח"כים החלו לחפש מוצא של פשרה מהמלכוד. הוא צעק שלא איש כמוהו ייקח חלק ב"מסיבת השיכורים" כפי שהפארסה הפוליטית הצטיירה - ולא רק בעיניו. שי חרמש (קדימה), שראה בה "הורדה לזנות" של תהליך החקיקה, תרם זעקה משלו: "התבקשנו להילחם באלכוהוליזם, או לעסוק ביחסי חוץ עם אוקראינה?".
הישיבה התפוצצה. המאמץ לפרוץ את המבוי הסתום הוביל לשום מקום. באין הצבעה חוזרת, תוקף הצו יפקע בשבת. אם רשות המסים לא תעביר צו חדש בראשית השבוע הבא, חלל הזמן ישפיע על מחירי הוודקה, לטובת השתיינים כמובן. שכן, בהעדר צו, המחירים עלולים לחזור לרמתם הנמוכה מלפני הרפורמה שהחלה בראשית 2010.
הרפורמה העלתה ב-60% את מחירי הוודקה, אולם, נכון לעכשיו, היא לא הצליחה באחת ממטרותיה - צמצום מספר השיכורים: סקרים מראים כי הוודקה היא המשקה הפופולרי ביותר ונצרכת בהיקף של כשני שלישים מכלל המשקאות האלכוהוליים, גם לאחר העלייה הדרמטית במחיריה.
המסוי: לא רק כדי לצמצם את מס' השיכורים
פשר זעקותיהם של אורון וחרמש יתברר בהמשך. לפני כן מתבקש הסבר קצר על תהליך החקיקה החריג של מסוי המשקאות האלכוהוליים. בקטע הזה רשות המסים מעלה קודם את המחירים ומאוחר יותר מבקשת מהכנסת לאשר בדיעבד את הצווים שמעניקים תוקף חוקי למחירים החדשים. האישור חייב להינתן תוך חודשיים.
הרפורמה האחרונה נולדה לא רק כדי לצמצם את מספר השיכורים, אלא בעיקר בלחץ בינלאומי להשוות את מתח המסוי בישראל לזה של המדינות החתומות איתה על אמנת הסחר העולמית. אצלנו היא יצאה לדרך ברגל שמאל. אישור הצווים נדחה לרגע האחרון. המחירים החדשים עלו בפועל בינואר. הצווים נדונו בוועדת הכספים רק בסוף פברואר.
הוועדה סירבה לאשר אותם. היא התפלאה שמחירי המשקאות הזולים עלו רק במעט, לא בקצב מרתיע. מחירי המשקאות היקרים דווקא הוזלו. רשות המסים נדרשה לגבש תעריפי מס הגיוניים יותר. הלחץ הבינלאומי לאישורם גבר ושיאו היה במכתב אולטימטיבי ליו"ר הוועדה משה גפני בחתימת 6 שגרירי מדינות מאירופה וארה"ב ונציג ה-OECD בישראל.
בראשית מרס פורסמו התעריפים החדשים - הם ייקרו את מחירי המשקאות עד 92%. הזולים התייקרו יותר. היקרים הוזלו פחות. הצווים הגיעו לוועדת הכספים, הפעם כעבור שלושה חודשים, בגלל פגרת הפסח של הכנסת שלא נחשבת במניין 60 הימים החוקיים. רוב הצווים אושרו השבוע. התנגדות אורון לאישור צו הוודקה החריג, גם היא היתה חריגה.
פשר הצו הנפרד וההתנגדות מחייבים הסבר נוסף. הצווים שאושרו מתייחסים רק למס הקניה המוטל על המשקאות. שני מרכיבים למסוי – מס קצוב קבוע (20 שקל לבקבוק) בתוספת מס יחסי למחיר המשקה בצאת מהיקב (75% על ייצור מקומי) או בצאתו מהנמל (150% למשקה מיובא). הרפורמה לא חלה על יינות ובירה. ומה בדבר המכס?
יש פטור ממכס למשקאות שמקורם במדינות החתומות על אמנת הסחר העולמית. כל יבוא ממדינות שאינן חתומות על האמנה ("מדינות שלישיות") חייב במכס, בנוסף למס הקניה. הרפורמה הכפילה למשקאות את שיעור המכס. תוקף כל התעריפים החדשים הוגבל עד 2014. על יבוא הוודקה ממדינות אלה הוגבל תוקף המכס הכפול עד 2012. מה קרה?
בצו הוודקה הופיע פרט קטן. נכתב בו כי לקראת סוף 2011 יתקיים דיון אם להאריך את תוקף הצו עד 2014, כמו לגבי המשקאות האחרים. חברי הוועדה לא הבחינו בו. הם לא מדקדקים בקטנות. חיים אורון שם לב ולא במקרה. ציפור קטנה לחשה לו כי יש משהו לא תקין מסתתר מאחורי הפרט הזה. הוא התנגד לאישור הצו וביקש הצבעה חוזרת.
ההצבעה נקבעה ליום המחרת והמרצע יצא מן השק. אורון חשד מלכתחילה במלכוד שנבע מהסדר מוזר שנעשה מאחורי גבה של הוועדה, בהסכמת רשות המסים, לטובת יבואני הוודקה מאוקראינה. לפני ההצבעה החוזרת חשף אורון את חשדותיו במלוא חומרתם והדיון כמעט טבע בים של צעקות, כשאורון גם הצביע על האחראי.
כללי האתיקה הופרו
הוא התכוון לחבר הוועדה, ח"כ אלכס מילר (ישראל ביתנו), כמי שהוביל את המהלך במפגש שאותו יזם בין יבואני הוודקה האוקראינית לרשות המסים. אורון טען כי מילר הפר את כללי האתיקה של הכנסת וביקש לפסול אותו, כבעל עניין, מהשתתפות בהצבעה. "יש לי גם את השמות של המשתתפים במפגש", הטיח אורון במילר, ולעמיתיו צעק, "אל תיכנעו ללחצים שהתנהלו מאחורי הקלעים".מילר לא הכחיש את חלקו בפרשה. הוא אמר כי 75% מהוודקה המיובאת והזולה ביותר מקורה באוקראינה, ומגיע לה בכלל פטור מלא ממכס על המשקה הנצרך ביותר על ידי מאות אלפי העולים מברית המועצות לשעבר. מילר עצמו נמנה עליהם. לדבריו, אוקראינה דורשת פטור מלא ממכס בכל מגעיה המדיניים עם ישראל, למרות שאיננה חתומה על אמנת הסחר, ו"הפטור מגיע לה לשיפור היחסים בין המדינות".
הוויכוח התלהט. חרמש התנפל על מילר ששרבב יחסי חוץ ליעד המסוי של צמצום צריכת האלכוהול. שלי יחימוביץ' (עבודה) הודתה כי "לא ידענו מה רקחו לנו מאחורי הגב ולכן ההצבעה אתמול היתה שגויה". היו"ר גפני הצטרף לבקשת ההצבעה החוזרת, אבל חיפש פשרה שתחלץ גם אותו מהפלונטר. "בקטע הזה אני מפא"יניק", אמר הח"כ החרדי.
גפני הצטרף להסתייגות אורון מהצו המעורפל . הוא רק מדבר על דיון בסוף 2011 אם להמשיך את המכס עד 2014, אבל לא מחייב לקיים אותו. כי אם לא יהיה דיון, הוודקה האוקראינית תהיה פטורה ממכס. כאן נחשף פרט מעניין נוסף. התאחדות התעשיינים התבקשה להתייחס למגעים שיזם מילר, אבל התנגדה בתוקף לכל פשרה עם האוקראינים.
לאחר שגם עליה הופעלו לחצים, היא נאלצה להתפשר על בדיקת הנושא לקראת 2012. לנוכח הסתייגות אורון, חזר נציג התעשיינים, חזקיה ישראל, להתנגדותם המקורית לפשרה בטענה שההטבה לאוקראינים, תגביר את צריכה הוודקה שלהם על חשבון המקומית. באין פשרה, ההצבעה החוזרת לא התקיימה וגם לא בוטלה, כך שלצו שאושר קודם אבד התוקף.
אחרי הכל, מרוב עצבים וצעקות, שכח השכל הישר לברר עם התעשיינים, מה בכלל עלות המכס שהם מתנגדים להכפילו, ובכמה הם נפגעים. בירור קצר שערך נציגם לבקשתנו, העלה כי תעריף המכס לוודקה האוקראינית הוא לא יותר מ-1.2 עד 1.5 שקלים לבקבוק, כלומר גם התוספת הנדרשת מהיבואנים היא בסך הכל באותם סכומים זניחים.
אבל הפרט המשמעותי הזה לא מעניין את התעשיינים. "לנו חשוב כל שקל", אמר הממונה על תעשיות היין. הוא דחה את הפצרותינו לנקוב במחיר הסיטונאי של הוודקה הישראלית, לשם השוואה והערכת הנזק הצפוי להם, וגם התעלם מהעובדה שהמכס הוא בעצם כסף קטן; טיפה בים רווחי היבואנים ומוכרי הוודקה הזולה לצרכנים בפאבים ובפיצוציות שהם בסדר גודל של עשרות שקלים לבקבוק.