כולם היו בניו
סקורסזה וקמרון, ניקולסון והופר: רבים מענקיה של הוליווד החלו תחת שרביטו של רוג'ר קורמן, מלך סרטי האימה האמריקני. עם ביקורו בישראל הוא מספר על הזכייה באוסקר, התלמידים שעלו לגדולה והמחלוקת ההיסטורית בין קופולה למנחם גולן
"אדם בעקבות גורלו". גנב את ההצגה מ-"The Trip"?
שנתיים קודם לכן, כיכב הופר ב-"The Trip", סרט נועז לזמנו, שביים והפיק רוג'ר קורמן, ובו גילם הופר גורו של צרכני סמים הזייתיים. לצדו כיכב פיטר פונדה, שלימים יכתוב איתו את "אדם בעקבות גורלו", ועל התסריט היה חתום ג'ק ניקולסון, הצלע השלישית לצדם של השניים באותו סרט אלמותי.
בניגוד ל"אדם בעקבות גורלו", סרטו של קורמן לא הפך לסנסציה בקופות ולא ליצירה פורצת דרך ובלתי נשכחת, להיפך: הוא נרשם בדפי ההיסטוריה של הוליווד ככישלון זניח למדי. בכך, גורלו דומה לא מעט לגורלו של קורמן עצמו - שאמנם סיפק להוליווד כמה מיוצריה וכוכביה הגדולים ביותר, אך הקריירה שלו נותרה תמיד הרחק בשוליים, בעוד שתלמידיו עלו לגדולה.
קורמן בתל-אביב. טוב לו בשוליים (צילום: דודו אזולאי)
אבל קורמן, ששוהה בימים אלה בישראל כאורח כבוד של פסטיבל סרטי הסטודנטים בתל-אביב, לא נוטר טינה. בגיל 84 הוא שמח בחלקו, משוכנע שעבורו לפחות, לא היתה דרך אחרת. "ניסיתי לעשות גם כמה סרטי אולפנים, אבל לא הסתדרתי עם זה", הוא מספר בראיון ל-ynet. "כשאתה עושה סרט אולפן, יש לך בעל בית שמביא את הכסף ומגיע עם דרישות. אני מעדיף להיות בשליטה ולעשות את זה באופן עצמאי".
אתה מרגיש, באיזשהו אופן, ש"אדם בעקבות גורלו" היה מימוש הפוטנציאל המסחרי של "The Trip"?
"בעיניי הוא היה יותר שילוב של 'The Trip' עם 'The Wild Angels', סרט אופנוענים שביימתי שנה קודם ובו כיכבו פיטר פונדה וננסי סינטרה. למעשה, הייתי אמור להיות המפיק בפועל של 'אדם בעקבות גורלו', אבל אז הוא התגלגל בין חברות הפקה ואני פיניתי את מקומי. אני חושב שזה היה סרט חשוב מאוד בתנועה הקולנועית העצמאית, סרט שהצליח ללכוד את תשומת הלב של המיינסטרים יותר מכל אחד אחר לפניו".
פס ייצור לסרטי אימה
קורמן הוא אחד היוצרים הפורים ביותר בקולנוע האמריקני: מאמצע שנות ה-50 הוא ביים עשרות סרטים והפיק מאות, רובם משתייכים לז'אנר האימה. "King of the B's", כינו אותו בארצות הברית, כינוי מפרגן ומזלזל בו זמנית. במשך עשורים הוא פעל כמפיק עצמאי שהתגאה ביכולתו לייצר סרטים עם תקציב אפסי. "איך עשיתי מאה סרטים בהוליווד ומעולם לא הפסדתי סנט" לא היתה רק כותרת האוטוביוגרפיה שלו, אלא גם סוג של מוטו מקצועי.
בשנה שעברה, זכה קורמן סוף סוף להכרה מצד הממסד ההוליוודי, כשהוענק לו אוסקר כבוד על פועלו הקולנועי. "זו היתה תחושה נהדרת והפתעה מוחלטת", הוא מודה. "ידעתי שמועמדותי לפרס נשקלה, אבל אמרתי לחברים שאין סיכוי שהאקדמיה תעניק פרס למישהו כמוני".
זה היה חשוב לך, ההכרה הזו מצד האקדמיה?
"כן, מאוד. שלא תבין לא נכון, הייתי חי בלי זה. אבל זה היה מאוד מרגש לקבל הכרה שכזו מהממסד, כשלאורך רוב הקריירה שלי, הייתי אנטי-ממסדי באופן מובהק".
מתוך "מסכת המוות האדום" של קורמן. "לא האמנתי שהאקדמיה תבחר בי"
במידה רבה, ייתכן שהפרס הוענק לקורמן לאו דווקא על סרטיו אלא יותר על מה שלימים זכה לכינוי "The Roger Corman School" - רשימה כמעט אינסופית של יוצרים וכוכבים שהחלו את דרכם תחת שרביטו. דיוויד קרדין המנוח, שכיכב בסרטיו "Boxcar Bertha" ו-"Death Race 2000", טען פעם ש"לפעמים נדמה שאין לך סיכוי לקריירה בעסק הזה מבלי לעבור דרך רוג'ר".
פירוט חלקי בלבד של תלמידיו הבולטים, כולל את ג'יימס קמרון ("טיטאניק", "אווטאר") עבד אצלו ב-"Rock 'n' Roll High School" כעוזר הפקה; מרטין סקורסזה ("השתולים", "שאטר איילנד") לקח חלק בעריכת הסרט "The Unholy Rollers"; ג'ונתן דמי ("שתיקת הכבשים") כתב וביים את "Caged Heat" שקורמן הפיק; רון הווארד ("פרוסט/ניקסון", "צופן דה וינצ'י") ביים את "Grand Theft Auto" שלו; וגם מנחם גולן הישראלי, שעבד כעוזר במאי לצד פרנסיס פורד קופולה (טרילוגיית "הסנדק") ורוברט טאון (תסריטאי "משימה בלתי אפשרית" 1 ו-2) על הסט של "The Young Racers".
בין "אלדורדו" ל"דמנטיה 13"
בראיונות קודמים, גולן נהג לספר כי לקראת סוף ההפקה, הוא ניסה לשכנע את קורמן לתת תקציב צנוע בשביל לצלם ביפו סרט על "זונה עבריה, גנב עברי ושוטר
עברי", כדבריו (זמן קצר לאחר מכן הסרט אכן נעשה וזכה לשם "אלדורדו", סרטו הראשון של גולן).
על פי גרסת הצד הישראלי, קורמן התרצה - אולם ברגע האחרון השתכנע שלא לתת את הכסף לגולן אלא לעוזר הבמאי הראשון שלו, קופולה.
התוצאה היתה "דמנטיה 13", סרטו הראשון באורך מלא של קופולה כבמאי. קופולה עצמו, לעומת זאת, סיפר מאוחר יותר בראיון כי נשלח לצלם את סרט הביכורים שלו באירלנד על ידי קורמן עצמו.
"דמנטיה 13". אז מי צודק, מנחם או פרנסיס?
קורמן צוחק לשמע הסיפור על גרסאותיו השונות, ולבסוף מחליט לשמור על ניטראליות. "במובן מסוים שניהם צודקים", הוא אומר. "דיברתי עם מנחם על זה כשצילמנו את הסצנה האחרונה של הסרט במירוץ מכוניות בליברפול. הוא הציע שנעביר את כל הציוד שלנו לתל אביב, קופולה הסתפק בשליחתם לאירלנד השכנה.
"עם כמה שחיבבתי את הרעיון של מנחם, כל העסק הזה של העברת הציוד לישראל נראה לי מסובך מדי. בסופו של דבר הייתי מרוצה מהבחירה. 'דמנטיה 13' היה אחד הסרטים המוצלחים שהפקתי, וגם זכה להצלחה מסחרית נאה".
כמו קופולה, שהפך מאז לאחד הבמאים המוערכים בהוליווד, רוב התלמידים שלך נטשו את הנישה שבה פעלת ועברו למיינסטרים ההוליוודי, איש-איש בדרכו. אתה מרוצה מההישגים שלהם?
"כן, אני חושב שכולם היו מבריקים. בסופו של דבר, לרוב האנשים נוח יותר לעבוד עם תקציב גדול ולהרוויח יותר כסף, במסגרת העבודה תחת האולפנים הגדולים. מצד שני, רבים מהם שומרים על מידה לא מבוטלת של עצמאות וחופש בעשייה הקולנועית שלהם גם היום".
אתה חושב שזה משהו שהם קיבלו ממך?
"ייתכן מאוד, והם בהחלט מדגימים איך אפשר לשמור על מידה רבה של עצמאות גם כשעובדים תחת האולפנים עם תקציב משמעותי. זה בולט במיוחד במקרה של ג'יימס קמרון, שגם ב'טיטאניק' וגם ב'אווטאר' עשה בדיוק מה שהוא רצה. באופן מובהק, הוא היה זה שקיבל את ההחלטות החשובות".
אפרופו קמרון, השמועה אומרת שעבדתם זה מול זה בימים של "אווטאר".
"זה נכון. היה לנו אולפן בלוס אנג'לס, והוא קנה בניין בהמשך הרחוב ועבד שם. יצא לנו לדבר לא מעט בזמן שהוא עבד על 'אווטאר' ואחרי כן, והוא סיפר כיצד הוא למעשה בנה הכל מאפס, פשוט כי לא היו בנמצא הכלים הטכנולוגיים להגשים את החזון שלו".
במידה רבה זו דרך עבודה הפוכה משלך: אתה עושה הכל כדי להצליח ליצור במינימום זמן והשקעה, בעוד הוא הופך את התעשייה ההוליוודית על פניה בשביל שתתאים את עצמה לסרט שלו.
"כן, וביום מן הימים אני מאמין שנראה אולפן הוליוודי גדול נכווה כשמישהו פחות מוכשר מג'ים יעשה משהו דומה, ייקח שליטה כזאת על הכסף שלהם ויעשה סרט
מחורבן. למרבה המזל, ג'ים הוא יוצר מבריק אז הוא יכול לצאת מזה בשלום".
ואם כבר מדברים על סרטים מחורבנים, מה אתה חושב על תעשיית סרטי האימה של ימינו?
"מבחינה טכנית, הסרטים היום הם הטובים ביותר שנעשו אי פעם. האפקטים הממוחשבים נראים מעולה ומאפשרים להם להשיג תוצאות שאנחנו מעולם לא חלמנו עליהן. מצד שני, אני חושש שהדגש על האפקטים המיוחדים בא על חשבון הסיפור. האפקטים הפכו לכוכבים, וחבל".
- רוג'ר קורמן יעביר מחר (ב') ב-12:00 כיתת אמן בסינמטק תל אביב במסגרת פסטיבל סרטי הסטודנטים.
לפנייה לכתב/ת 
